אוח פוסט מבאס, התרחקתי מכל האנשים שאהבתי.
אומנם בהתחלה זה קשה, אבל אני יודעת שאתרגל לזה.
אני לא אומרת שלא אצא מהבית ולא אדבר בפלאפון יותר
להפך, כן.
אבל לא אקח את אותם האנשים ללב
לא התאהב בהם, כחברה,כחבר או סתם כידיד.
יצא לי להתאהב באישיות של כמה חברות
פשוט אהבתי אותם, כ"כ עד כדי כך שהייתי מוכנה לוותר על החיים שלי למענם, שבעצם, נפגעתי מהן כל הזמן
זה לא שהן אשמות, אני האשמה העיקרית, שנתתי לעצמי בכלל להתקרב לאותם אנשים
אולי זה מר, כואב ,ועצוב
לאבד חברות כ"כ טובה
לאבד אהבה.
אבל הלב שלי אומר, שזאת ההחלטה הנכונה, ההחלטה של לקום וללכת, ולא לחזור יותר.
אולי אתם חושבים שאין בכך היגיון, ושזה טיפשי לזרוק את כל החברויות האלה לפח, לטעמי לא
עכשיו במקום לבכות על ריב ולרצות לאבד את חיי,אקרא ספר טוב
או שאתחיל לפתח את הקטע המוזיקאלי אצלי, שבנתיים רק דיברתי עליו ולא עשיתי למענו כלום כמעט.
נכון שצריך חברים, כדי לצאת.. לבלות .. לשתף ..ולפעמיים סתם לקחת תשומת לב ולהגיד כמה אתה אוהב ,אבל לי?
לי אישית, יש משפחה , שאיתה אני יכולה לעשות את כל הדברים האלה, נכון , נכון שזה לא אותו הדבר
אבל משפחה לא תיפגע בי, משפחה לא תעביר פרטים הלאה,
משפחה לא תנתק לי בפנים
משפחה תמיד תהייה שם בשבילי, ולא תלך לאנשים אחרים רק כי פתאום נמאס להיות איתי.
משפחה זאת משפחה
והיא תמיד תהייה איתי, שלי.
גם אם ארצה וגם אם לא
אז נכון...נכון שאני חברמנית, ואני לא יכולה להיות בצד כל הזמן
אבל אני כן יכולה להפסיק לשתף אנשים, שבעצם מעבירים את הדברים הלאה
אני כן יכולה להפסיק לאהוב אותם כ"כ
אני כן.
אני יודעת שחבל, וחבל לי על הקשרים האלה
במיוחד כשזה אנשים שכ"כ אהבת.
כל זה , בעצם עבר
עכשיו ניתן להמשיך עם העתיד, לבד.
להפסיק לחשוב על האחר
ולהתחיל לחשוב קצת על עצמי
בהצלחה לכולנו, ואלה שפגעתי בהם
אני מצטערת, אבל זה רק יעשה לנו טוב.
בהצלחה בהווה ובעתיד,
Good bye my love and the only one
בבלוג זה
בכל הבלוגים
