כי אני תמיד איתך.
עוד חצי שעה,
[פחות 2 דקות],
אני יוצא לכיווני לשדה התעופה לקראת המסע לפולין,
ואני לא חושב שיש דבר אחר שיותר חשוב בשבילי לעשות מאשר לכתוב לך מילים אשר ישמחו אותך כשאני רחוק.
אני אוהב אותך.
ואני תמיד אוהב אותך, ונאי תמיד אהיה איתך.
תמיד תמיד.
מחק ואוהב מנשק ומתכרבל,
מסניף ומנמנם, נוחר ומצחקק.
נושי נושי נושי.
מיאו מיאו מיאו.
אני אולי רחוק, אבל לעולם לא תהיי לבד, כי אני תמיד איתך בליבך.
אני אוהב אותך ענתי שלי.
כל כך, אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך, לא יכול להפסיק להתגעגע,ל א יכול להפסיק לדמיין את ריח בשמך ושיערך עלי פניי כשאנחנו שוכבים מחובקים על המיטה, כל כך חם ונעים. מרגיש כאילו את מקור האור והאהבה והחום היחיד בעולם שמלא בקור וכאב. את כל המש טוב. את כל מה שנחמד.
את כל מה שאני אוהב.
ענתי שלי..
אני אתגעגע אלייך כל כך.
אבל אל תשירי דמעה, כי נהיה שוב יחדיו!
בקרוב!
מחובקים ומנושקים ואוהבים ואהובים וביחד.
מילים.
מיאוראר שלי, שליטת היקום היא הבחורה הכי מדהימה שאי פעם פגשתי, והיחדה שאוהב ורוצה להיות איתה לנצח.
Z
ועכשיו... הלאה לפולין!
מיאו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
A Pessimistic Optimist
