היום הראשון של החופש. יום מדהים מתחילתו ועד לסופו.
כמעט 10 שעות שביליתי יחד עם איתן, וכל רגע היה נפלא- באמת.
הבוקר שלי התחיל עוד בסביבות 7 וחצי, התעוררתי ונירדמתי ושוב ושוב. בסופו של דבר הייתי צריכה לקום ב9 וחצי וכך היה הדבר. אכלתי ארוחת בוקר, התארגנתי מהר ורצתי לאוטובוס. הגעתי ממש שתי דקות לפניו וכבר הייתי בדרך לתחנת הרכבת. הגעתי. מחכה שהרכבת תבוא, הו הינה היא נכנסת לרציף! אני מחייכת, מחכה שהוא ייצא משם. רואה אותו מגיע, חיבוק ארוך ונעים.
ישבנו על ספסל ליד התחנה כשעה בערך ואז עלינו על אוטובוס אל התחנה המרכזית. הלכנו לקניון שנמצא לידה ואכלנו קצת בארומה. אז חשבנו ללכת למקום הרגיל שלנו ליד, לשבת על הדשא. להפתעתנו נערכה במקום חתונה אז העלתי רעיון ללכת לכיוון הים. הלכנו והלכנו, ורוח מאוד חזקה אבל ממשיכים ללכת. בשלב מסויים אישה זקנה ביקשה מאיתנו עזרה עם סלים מלאים בכל טוב, שאגב היו מאודמאוד כבדים. עזרנו לה, והמשכנו בדרכינו.
עוד 10 דק' הליכה והינה הגענו לחוף! השקט שהיה...אחרי שהתקרבנו לכיוון המים, רק הגלים המתנפצים והרוח החזקה. החול היה כמעט בלתי נגוע. אווירה כה נעימה. פרסנו את המעילים שלנו שמילא לא לבשנו נשכבנו עליהם והתחבקנו לנו. זה כל מה שאני אי פעם אצטרך, השקט הזה ולהיות יחד איתו. כמה שזה מרגיע ונעים. מעביר תחושה כה טובה בפנים.
הצטלמנו המון. רצתי ונפלתי אל תוך החול, אבל למי אכפת זה היה כיף. טבלנו רגליים במים, השתעשנו, התחבקנו וצחקנו המון. הרגעים הללו היו מדהימים, באמת.
לאחר בילוי של מספר שעות התקשרתי לאמא והיא הסיעה אותנו אליי. האמת היא שלא עשינו הרבה והתעסוקה העיקרית היתה "בת הים הקטנה" (כי סירטי דיסני זה שולט ואין על זה ויכוח!). בשבע היה לי אימון טניס ואיתן הצטרף אליי, אחריו עוד כחצי שעה בביתי ואז הרכבת חזרה.
שעות על גבי שעות של כיף עברו עליי, באמת
יום נפלא, מדהים, מושלם פשוט.
~
ומעט תמונות
~
אז שיהיה לילה טופי
עד לפעם הבאה, ענת ♥