מחזור נ"דיר היה לנו, בלי שום ספק.

אתמול היה יום עמוס, מלא בציפיות והתרגשות לקראת אותם רגעים, לקראת הסוף.

הליך ההתארגנות שלי עוד התחיל בשעות הבוקר. כבר ב12 הייתי בדרך אל הספרית שלי.תוך שעה עשו לי פן מתולתל וצביעת ציפורניים שיצאו בצורה משגעת (פעם ראשונה שלי!). לקראת 2 הייתי בבית, אכלתי, ומיד יצאנו אני ואמא אל המאפרת. גם היא, עשתה עבודה מדהימה, מאוד אהבתי את האיפור שעשתה לי. הוא היה דיי פשוט, אך גם נתן צבע ועיניין לפנים.

אחרי שעה אצל המאפרת נסענו אני ואמא לקנות שלושה זרים לשלוש מורות אהובות שלי.

המחכנת שלי, שהיתה המחנכת של הכיתה שלנו במשך 4 שנים והיתה מדהימה בתפקידה. המורה שלי לפיזיקה, שמלמדת את המגמה מכיתה י' והיתה מורה אוהבת ומקסימה בכל מובן המילה. והמורה שלי למתמטיקה שליוותה אותי כמעט כל התיכון. ממש מימי המכינה למופת. אני זוכרת איך נכשלתי בבחינה שהיא עשתה לנו והיא עזרה לי ללמוד אליה שוב ונתנה לי לגשת שוב, ובפעם השנייה הגעתי ל100! היא באמת היתה ה-מורה הכי מדהימה שהיתה לי. עד היום, גם בשנה הזו כשכבר סיימנו ללמוד איתה, היא עדיין היתה אומרת לנו שלום ומספרת מה שלומה. אני שמחה שמצאתי את הזמן לקנות את הזרים האלו משום שזה באמת היה נפלא להראות למורות את האהבה הגדולה שיש לי כלפיהן.

בכל אופן, גם הזרים לקחו מאיתנו שלוש רבעי שעה והיינו בלחץ מטורף להספיק לכל האירוע הגדול שהתחיל ב6 בערב.

בזמן שאמא שלי ואחותי התארגנו אבא שלי לקח אותי למספרה שם הורידו ממני סיכות ששמו לי לפני כן בבוקר כדי שהתלתלים ישמרו על צורתם ויהיו בשיאם ממש בזמן שאגיע לערב. זה לקח  מאיתנו עוד 20 דק', מה שגרם לי להיכנס להיסטריה שנאחר (ואנחנו תמיד מאחרים!). חזרנו מהר הביתה, אני לבשתי את השמלה מעשיי ידיה של דודתי האהובה, ויצאנו לדרך!

הייתי בטוחה שנאחר, שכולם יתחילו בלעדינו ונגיע אחרונים. להפתעתי הרבה, למרות העיקובים, הגענו לפני מרבית שאר התלמידים ומשפחותיהם! הרגעים הראשונים של המסיבה היו נפלאים, הרבה חיבוקים, שלל מחמאות, וצילומים מכל עבר. כל הבנות היו יפייפיות, והבנים מהודרים בלבוש רישמי. זה היה מדהים-מדהים-מדהים! אחרי שסופסוף הצליחו להושיב את כולנו, התחיל טקס חלוקת תעודות "12 שנות לימוד" + "תעודת סיום מטעם מופ"ת". נוסף לכך, קיבלנו את ספר המחזור שלנו (!!!) ותיק רחב שעליו מודפס סמל בית הספר. הוא יהיה מאוד שימושי לשירות בצה"ל בשנים הקרובות. לאחר שהסתיים הטקס כולנו הלכנו אל מול הבמה שעליה היה המופע המרכזי. בין לבין, המשכנו להסתובב, להצטלם, אספנו את המגנטים היפים שהכינו לנו עם תמונותינו מהערב ונהנו מהזמן היפה הזה. 

לאחר כמה זמן התחיל המופע המרכזי שנקרא "גריז סילבר", בעצם, גריז בגירסה שלנו. בשלב מסויים הייתי חלק מההצגה אבל החלטתי לפרוש כי לא היה לי תפקיד גדול וזה צרך ממני להגיע לחזרות לעיתים קרובות מידי. אני לא מתחרטת שעזבתי את ההצגה, בסופו של דבר היא לא היתה יצירת מופת, או כל דבר אחר, אבל בהחלט מהנה ומשעשעת לצפייה.

אחרי שהמופע הסתיים נשארו לחכות להסעות שלקחו אותו לאפטר-פרטי. חיכינו שעה וחצי, וסופסוף הגיעו ההסעו לקחת אותנו לאולם בראשון לציון. האולם לצערי לא היה מי יודע מה, האירגון היה נוראי והיחס שקיבלנו עוד יותר. למרות הכל, היה כיף לרקוד ולהשתחרר (בלי אלכוהול!) ולצחוק עם החברים על כל המתרחש. אפשר לומר שהיה ערב מוצלח, מצחיק ומהנה (אם נשכח את כל האנשים השיכורים).

ועכשיו מעט תמונות:

*אני באדום*

אלו התמונות שהודפסו על המגנטים שקיבלנו במתנה, בקרוב אעלה גם את התמונות שאבא שלי צילם לאורך הערב

בכל אופן, שיהיה לילה טופי!

עד הפעם הבאה, ענת ♥