אז הינה, הצום הסתיים לו וכעת מפרידות רק שעות בודדות מהזמן בו ניסע לעבר נמל התעופה.

3 בבית הספר, בסביבות 8 נטוס.

שואלים אותי על התרגשות, קשה לי לומר שאני מתרגשת...אני בעיקר לחוצה.

אני לא יודעת למה לצפות. מה יהיה שם, איך אתמודד עם כל אשר נראה.

יותר מידי שאלות, אפס תשובות.

טוב, נקווה שיהיה בסדר. סה"כ יש לי במי להיאחז, הכל יהיה בסדר.

~

נושי שלי, אני אתגעגע אלייך כל כך.

שמור על עצמך, נתראה בחמישי הבא ♥

~

שיהיה לילה טופי, בקרוב אהיה כבר על המטוס.

גמר חתימה טובה!

לא יצא לי לכתוב על אתמול כי הייתי סחוטה מעייפות אך היה מדהים.

באמת שהיה מדהים, היה לי כל כך נעים וטוב להרגיש אותו בפעם האחרונה לפני המסע, לקבל את החיבוק שיחסר לי ואת הכוח לעבור את הנסיעה הזאת למדינה שבה קרו אסונות. נושי, תודה על הדאגה ועל החום, תודה על הכל ♥

אני אוהבת אותך בכל ליבי, בקרוב ניפגש שוב אה?

~

היום פוקד אותנו יום כיפור, היום הכי קדוש לעם היהודי, כך אומרים.

יום שבו אנו צמים וקוראים למחילה, מתנצלים על חטאינו לאורך השנה.

זה יום לא פשוט, לא רק פיזית אלא גם נפשית.

עוברים תהליך לא פשוט במיוחד, חשבון נפש עם עצמך.

בין הספרים ומשחקי הקופסא, יש את הזמנים הללו שבהם המחשבות מציפות אותנו.

הטעויות שעשינו עולות במחשבה ואנו מנסים להבין איך נוכל לכפר עליהן.

בכמה מילים, שיהיה לצמים מביננו צום קל, וגמר חתימה טובה!

עזבו את זה שזמן ההמתנה אורך שעות, ושבבדיקות הרפואיות לא שמים על הבדקות שלך (שהם אגב הבטיחו!). ובואו לא נדבר על המבחנים הפסיכוטניים שאורכים שעות, ועל הלחץ המטורף לאורך כל היום הזה.

זה היה נוראי, בהחלט.

הכל בקושי זז, הכל לא מאורגן, חסר סדר, כולם צועקים, נערים מתרוצצים בכל עבר.

אולי זאת רק לישכת הגיוס בב"ש אבל יש לי הרגשה שגם בשאר המצב לא כזה מזהיר.

לא התלהבתי, חבל שזאת ה'טעימה' שאנחנו מקבלים מצה"ל כשאנחנו מגיעים לצו הראשון.