'על מה רצית לדבר איתי?'

'בא לך לבוא שניה לצד?'

'כן, בואי'

'אתה באמת לא יודע על מה רציתי לדבר איתך?'

'אני מנחש'

'אני צריכה שתגיד לי מה אני בשבילך. אם אני סתם ידידה, או מעבר לזה..'

'בואי נתחיל ממה אני בשבילך?'

'אתה בשבילי הרבה מעבר לסתם ידיד. בהתחלה זה היה סתם וזה כבר לא מצחיק

יש לי רגשות אליך, ואני לא רוצה להפגע. אין לי ציפיות.

אני לא מצפה שתקום עכשיו להפרד מחברה שלך בשביל להיות איתי.

אני לא מצפה שנהיה עכשיו ביחד. אני רק רוצה לדעת מה אתה מרגיש, אם בכלל'

'אני רואה בך מעבר לסתם ידידה אבל אני מבולבל עכשיו ואני לא יודע מה אני מרגיש, אחרי הקטע עם חברה שלי'

'מה קרה?'

'היא סיפרה לי שהיא בגדה בי פעמיים.'

השיחה הייתה בערך 20 דקות וכמובן שאני לא זוכרת את כולה.

אני דיברתי בעיקר,

והוא הקשיב.

חיבק אותי חזק ושמר אותי צמודה אליו.

ניגב לי את הדמעות וחילק שפע של נשיקות על הלחיים והמצח.

ונתן לעצמו שבוע, להבין מה קורה ומה הוא מרגיש.

יש איזו הקלה, אבל מאותו רגע הלב שלי פועם כ"כ חזק

אנחנו בקושי מדברים כרגע מן הסתם, וכל פעם שאני רואה אותו עולות לי דמעות בעיניים.

אני לא מאשימה פה אף אחד בשום דבר. זה לא שהוא לא בסדר, הוא הכי בסדר בעולם.

הוא לא דחה אותי ולא אמר לי לא. הוא אמר שכן יש לו משהו אלי.

מכאן נשאר לי רק לחכות כי שום דבר מנזה כבר לא בידיים שלי.

הלוואי שהייתי יכולה להיות בטוחה שזה יסתדר לטובתי

אני בן אדם סגור , ושאני יספר מה שאני מרגישה ?

האמת שהפתעתי את עצמי. אבל לא הייתי מסוגלת לשמור את זה בפנים יותר

לא כל עוד אני יודעת שגם לו יש משהו אלי באיזשהי צורה.

רק להעביר את השבוע הזה כדי שהלב שלי יחזור לפעום כמו שצריך.