אף אחד לא מכיר אותי

הם בטוחים שהם מכירים אותי

הם בטוחים שהם יודעים עלי הכל

הם בטוחים שהם מבינים אותי

אבל

אף אחד לא מכיר אותי

לא מכיר אותי באמת

משחקים אותי כאילו אכפת

שואלים בצביעות וזיוף כל כך גדול

בלי בושה

שואלים ובורחים

אין תגובה

אף אחד לא מעיז להתקרב

לילדה המוזרה

עם הצבע בשיער

והסיגריות

לשבת בצד ולראות את כולם עוברים סביבי

להקפיא את העיניים שכבר נשארות יבשות ולא נרטבות בכלל

להתעלם מההתעלמות

כי אפילו מי שחושב שמכיר אותי

לא מתקרב

ולכולם יש תלונות

ודרישות

נשארת עם אותה אדישות

ומבט קפוא

'אתם לא תציקו לי ואני לא אציק לכם'

בסופו של דבר זה מה שביקשתי לעצמי מהתחלה

וחבל שאני מצפה , למשהו שאני יודעת שלא יקרה

יותר נכון, לרצות משהו, שאני יודעת שלא רוצים אותי בו.

חיים אחרים