אני פגעתי בעצמי היום, כדי לראות אם אני עדיין...מרגישה.
התמקדתי בכאב, הדבר היחיד שהוא אמיתי.
כן, אני מרגישה,עדיין, כאב.
אני מלאה במחשבות שבורות, שאני לא יכולה לתקן.
ושם מתחת לכתמים...הרגשות פשוט נעלמים.
מה...מה עוד?
כמה עוד אפשר?
כול מי שאני מכירה,הולך...בסופו של דבר.
ואיך הכול מטמוטט לנגד עניי, ואני פשוט לא יכולה לעשות עם זה...כלום.
ואתה...אתה מישהו אחר. ואני...אני עדיין כאן.
והלב...נשבר.
הרסיסים דוקרים.
כואב לי.
אני מרגישה.
די. להניח לי. לפחות לפרק זמן.
לא רוצה עוד. לא רוצה.
כואב לי.
אני מרגישה.
אני זוכרת הכול.
למה נהפכתי?
...
I hurt myself today
To see if I still feel
I focus on the pain
The only thing that's real
The needle tears a hole
The old familiar sting
Try to kill it all away
But I remember everything
What have I become
My sweetest friend
Everyone I know goes away
In the end
And you could have it all
My empire of dirt
I will let you down
I will make you hurt
I wear this crown of thorns
Upon my liar's chair
Full of broken thoughts
I cannot repair
Beneath the stains of time
The feelings disappear
You are someone else
I am still right here
What have I become
My sweetest friend
Everyone I know goes away
In the end
And you could have it all
My empire of dirt
I will let you down
I will make you hurt
If I could start again
A million miles away
I would keep myself
I would find a way
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dopamine7