לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Game Of Life


במשחק החיים

Avatarכינוי:  dopamine7

בת: 31

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2011

My Immortal


 

 

 

האמת היא, שהיום הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות, זה ללכת לבקר אותך...

מה שלא קרה בזמן האחרון, וגם לצערי אז...

אבל לא יכולתי לבוא היום, וזה כמובן ישמע כמו עוד תירוץ זול, מזג אויר,

אבל באמת שזה לא תירוץ, לא הייתי יכולה לעשות כלום חוץ מלעמוד בגשם ולבכות.

פשוט לבכות...

לא הייתי יכולה לנקות, לא הייתי יכולה להדליק לך נר, לא הייתי יכולה אפילו לעמוד.

אבל באמת שרציתי לבוא.

זה מדהים עד כמה הזמן עובר מהר, קשה לי לקבל את העובדה שאת לא נמצאת איתי כבר 4 שנים,

כול הרבה זמן אני חיה, בלעדייך.

כואב לי, כול מחשבה עלייך מכאיבה לי, אני לא יודעת למה אבל במקום לחייך תמיד באלי לבכות כשאני נזכרת

בך. הכאב אוכל אותי מפנים. אני מייסרת את עצמי על העובדות שעשיתי ביום מותך ולפניי זה.

זה יכול להשמע כול כך דפוק, אבל אני לא יכולה לסלוח לעצמי, פשוט לא יכולה,

ואין לי דרך לתקן את הכול, אין דרך לחזיר את הזמן, אין.

אני פשוט נכדה רעה ואני מצטערת על כך.

לא יצא לי לראות את זה אז, מזווית בצד, והאמת יגדו שאני דפוקה, כי לא באמת עשיתי משו,

וזאת הבעיה, לא עשיתי משו, לא בקרתי אותך יותר מדי לא התקשרתי לעיתים קרובות,

לא חיבקתי או נשקתי הרבה...לא קמתי כשסבא צילצל, לא ראיתי אותך בדקתך האחרונה.

יוצא לי הרבה לחשוב עלייך. מאוד קשה לי עם המוות שלך.

אני מקווה...מקווה שאת יודעת רואה ומרגישה שאני באמת אוהבת אותך,

ושאני כ"כ...מתגעגעת. הפצעים האלה כנראה לעולם לא ירפאו,

כנראה שבאמת יש דברים שהזמן פשוט לא יכול למחוק.

 

 



I'm so tired of being here
Suppressed by all my childish fears
And if you have to leave
I wish that you would just leave
'Cause your presence still lingers here
And it won't leave me alone

These wounds won't seem to heal
This pain is just too real
There's just too much that time cannot erase


When you cried I'd wipe away all of your tears
When you'd scream I'd fight away all of your fears
And I held your hand through all of these years
But you still have
All of me


You used to captivate me
By your resonating light
Now I'm bound by the life you left behind
Your face it haunts
My once pleasant dreams
Your voice it chased away
All the sanity in me


These wounds won't seem to heal
This pain is just too real
There's just too much that time cannot erase




I've tried so hard to tell myself that you're gone
But though you're still with me
I've been alone all along

 

 



 

נכתב על ידי dopamine7 , 20/2/2011 22:34  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,807
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdopamine7 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dopamine7 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)