אז הבסיס בתרגיל חיילי.

זאת אומרת שכל 5 דקות אזעקה ללכת למחסה. כי יעני נופלים עלינו טילים

אז את רוב זמני ביליתי בבונקר הנחמד שלנו.

כשכן היה לי זמן ללכת ולעשות מה שהטילו עליי

באו גלים של אנשים כל פעם 20 איש שצעקו עשו רעש ורק דרשו דברים.

בסופו של יום. רציתי לצאת הביתה לאפטר.

ולא נתנו לי.

אז עשיתי פרנציפ ונשארתי ערה עד 12 בלילה. לא הייתי עייפה פשוט הייתי חולה ועם חום (לא מספיק בשביל פינוי כוסעמק)

אז הלכתי למפקדת שלי וצעקתי עלייה ובכיתי לה וממש התמוטטתי ואני לא עושה את זה בדרך כלל

הסיבה שרציתי פסיכולוג מלכתחילה.

אז היא הסכימה לנסות להשיג לי אפטר היום. שזה נהדר כי הנה היום אני אשן בבית.

חבל שאני צריכה לחזור מחר לבסיס לכמה שעות, שזה כזה מיותר. כי זה רק כמה שעות :/

אז בכל מקרה כרגע אני בבית.

נחה

אחרי מקלחת

אחרי ששיחקתי קצת עם מוצרט.

AKA הכלב החדש שלנו.

ואחרי שאכלתי קצת אוכל ביתי.

עכשיו אני מחכה ל12 בשביל להתקשר להגיד מזל טוב לאקס.

ואז אני אוכל למות מאושרת.

בעצם. לישון מאושרת

אבל אני מניחה שאם אני אלך לישון אני אהיה מתה ><

אין לי הרבה מה לעדכן. סתם נשבר לי כבר מכל האנשים בבסיס

ומהצבא בכללי.

אבל מזל"ט לי. חצי שנה בצבא עברה בהצלחה.

Nemo.

בא לי להתפזם על מישהו...