אתה שרטת לי את המוח בצורה כזאת שאף גבר לא עשה לפנייך

ברור שזה קל לי להגיד, יאללה זין עלייך מי אתה בכלל יש פי אלף יותר טובים

אבל על מי אני עובדת?

אני מאוהבת בך מהרגע הראשון שדיברתי איתך לפני 3 שנים. ועד עכשיו כאשר השריטה כבר יותר משריטה והיא כמו פצע מדמם שלא מקריש.

אני לא יכולה להתחיל ולהסביר לך כמה אתה... מי שאתה חשוב לי.

לא משנה כמה אני אשכנע את עצמי שזהו, נגמר לא תיהיה פעם רביעית. זה לא יחזור על עצמו. זה לא יעבוד.

תמיד תיהיה לי את התקווה הקטנה הזאת שיום אחד אתה תפסיק להיות כזה דפוק בשכל ותבין שאני כן בשבילך.

שאתה כן צריך להיות איתי

וגם אם אני אמשיך הלאה, וגם אם אני אנסה לצאת עם אחרים אני עדיין אחפש אותך בכל אחד ואחד מהם.

אני אפילו לא יכולה להסביר לך מה ההרגשה, אני לא מאמינה שיש דבר כזה ה"אחד" אבל איתך.. איתך אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר.

אני יושבת פה, העיניים שלי מלאות דמעות. אני יודעת גם שאתה לא תקרא מילה ממה שכתוב כאן. כי את הבלוג שלי אתה לא מכיר, וטוב שכך. בלוגים רק סיבכו אותנו בכל העיניין הזה.

אני אפילו לא יודעת בתור מה אני רוצה אותך, ידיד, חבר, בן זוג עד המוות. אנערף נמאס לי מהגדרות.

אני כרגע יודעת שאני לא יכולה בלעדייך, אתה מחזיק אותי פה חיה לא משנה כמה אתה זה שדפקת לי את החיים מלכתחילה.

כרגע אם תעלם לי, אין באמת משמעות לכל הסקס שאני אעשה או האנשים שאני אפגוש וגם אם אני אעביר שעות על גבי שעות של לא לחשוב עלייך, אתה עדיין תחזור אליי לראש בסוף היום כשאני אשכב במיטה ואעצום את העיניים.

ואני אמשיך לצעוק, מה לעזאזל אני עשיתי שאתה לא מסוגל להיות איתי, למה לעזאזל רק איתי אתה לא מחזיק מעמד. ותפסיק להגיד שזה עם כולם, אני לא קונה את זה.

אתה מפחד, ככה לפחות אני מרגישה.

ואולי אחרי שתגיד לי מליון פעם שאתה דפוק וקשר זה לא בשבילך זה יחלחל עמוק לתודעה שלי, כרגע... אני לא מסוגלת להיות לידך, אבל אני גם לא מסוגלת להיות הרחק ממך.

אם אני אראה אותך, אני באמת שלא אדע מה לעשות. אני נשברת מכל כיוון, אני מאבדת את השפיות שלי. בגללך, בגלל שאתה כל כך דפוק ואני כל כך אוהבת את זה בך. כי אתה דפוק ואני נמשכת לדפוקים.

ואין יותר דפוק ממך כרגע בחיים שלי.

אני אוהבת אותך, אני שונאת אותך, אני מקווה שתרצה אותי בחזרה אבל בעצם מאחלת לך למות בכל שנייה שעוברת.

Nemo.

כואב לי, כל כך כואב.