לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג ללא שם (מה לעשות אני לא מקןרית)


אני

Avatarכינוי: 

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2009

תעודות!!


היום סוף סוף קיבלנו תעודות!!

יאיי!!

טוב אין לי עוד מה ליכתוב אז ביי.

נכתב על ידי , 20/2/2009 18:33  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סתם עוד יום. האומנם?


אז היום היה יום רגיל.

בבוקר תפסנו את החדף,

אבל בצהוריים גילינו שהוא לא זז...

אז כפי הניראה הוא מת, הסיבה לא ידועה.

 

חדפי,

הייתה עימנו יומיים (בערך), ועכשיו אינך עוד.

היה שלום.

 

ומעבר לזה לא קרה הרבה,  שתי החברות שלי,

אלה ששנאו אחת את השנייה השלימו, ככה סתם.

כנראה שיעמם להן בלי השנייה אבל מי יודע.

היה בבית הספר את הבירור המשעמם והמעצבן ביותר בעולם,

והוא לא היה כשור אלי בכלל אבל ניהלו אותו מו כל הכיתה.

 

אז ביי בינתיים

            

                סוויסי

נכתב על ידי , 17/2/2009 18:05  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפורי החדף


חדף- עכבר קטן אם אף ארוך רוב החדפים מתים בחורף.

 

ליפני כמה שבועות מצאנו בבוקר במרפסת חדף קטן וחמוד,

כנינו לו כלוב וטיפלנו בו לפחות שבוע, הוא היה כזה קטן, וחמוד,

ופחדן, אבל, בהתחשב בכך שבבית שלי יש 3 חתולים וכלב,

צריך להיזהר. אבל אחרי השבוע וקצת ששמרנו עליו הוא הצליח ליברוח.,

איש עעוד לא יודע מה עלה בגורלו. אבל מה זה קשור עבר הרבה זמן,

הסיבה שכתבתי את זה דווקא עכשיו היא שהיום בבוקר, שוב נימצא חדף.

אנחנו חושבים שאחד אחר אבל לא בטוחים, הבעיה שהפעם הוא ברח כבר היום,

כניראה הוא מיתחבא מתחת למקרר כי ראינו שם זנב וכי הכלב כל הזמן מחכה שם,

מרוכז מאוד.

 

 

נכתב על ידי , 16/2/2009 15:56  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לימון


אין לי מושג למה בחרתי כותרת כזאת הזויה,

אולי בגלל שזה מה שראיתי עכשיו מחוץ לחלון,

אבל אין לזה שום קשר.

 

אז היום היה במקום שיעור ספורט שיעור חופשי ואני ו אחת החברות שלי,

(שקוראות זו לזו חברות שיעמום) דיברנו.

הצלחנו לעבור בהמון נושאים מרתקים,

אחים גדולים,

בית ספר,

מחשב,

ואפילו שרוכי נעליים!

בקיצור טילנו במגרש ודיברנו בערך על כל דבר.

 

היו שני שיעורי אנגלית משעממים ומעצבנים, כרגיל,

ושיעור ספרות בנושא ניקוד.

 

מעבר לזה לא קרה היום כלום, סתם הכל כרגיל.

כשאני חושבת על זה הדבר הכי מעניין שעשיתי היום,

הוא להסתכל מעבר לחלון ולראות את כל העצים זזים אם הרוח.

ולהבחין בכמה גוונים שונים יש בכל דבר.

נכתב על ידי , 15/2/2009 15:50  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבוע


הבלוג הזה קיים בידיוק שבוע!!!

מזל טוב. חחח

אז עבר שבוע ואין לי מושג מה ליכתוב,

חוץ מזה שאני מתלהבת בטירוף.

אז בשבוע הזה היו דברים רבים,

הבלוג ניפתח,

שתי חברות ממש טובות שלי שהיו חברות הכי טובות רבו ושונאות אחת את השנייה,

העבירו אותי מקום בכיתה לליד ילד שהוא תחנת רדיו מהלכת,

היו הרבה שיעורים חופשיים ,

מתתי משיעמום (כמו תמיד),

היתי בשתי הצגות בבית הספר של אח שלי,

היו חפירות הצלה,

היה יום הולדת לסבא שלי (התאריך רק היום),

היו בחירות ובזכותן יום חופש,

ירד גשם סוף סוף,

ובכללי היה כיף! 

 

אז היו דברים רעים ומעצבנים וגם דברים ממש נחמדים, אז אני אנסה ליהיות אופטימית ונראה מה יקרה מחר!!!

 

אוקי עכשיו נעבור ממאורעות השבוע למה שקרה היום,

דבר ראשון אח שלי לא בבית הללויה!!

הלכתי ליער וסתם חשבתי והיה כיף, שקט, ציוץ ציפורים, שמים כחולים נטולי עננים ועצים.

היה ממש נחמד לנוח על כר דשא ירוק ולהביט לשמים הנקרעים מבעד לעלים,

אחרי זה סבא שלי (לא זה שהיה לו יום הולדת) בא ולקח קצת חצבים ורקפות,

ועכשיו אני יושבת וכותבת את הפוסט.

 

טוב ביי ושבת שלום,

                      

                      סוויסי

 

 

 

נכתב על ידי , 14/2/2009 11:39  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"ההולכים בחושך"


אתמול ראיתי הצגה אם אח שלי וחבר שלו בבית הספר שלהם.

אז להצגה קראו "ההולכים בחושך" והיא הייתה מצחיקה בטירוף!!!

זה סיפר על איש שהחליט ללכת בלילה ושאל את עצמו שאלות  פילוסופיות,

ואז הוא החליט לבקר את ידידתו (לאף אחד שם אין שם אז לכולם קוראים כך וכך,

ומעבר לזה במין עלון של ההצגה קוראים להם "האיש ההולך" "המחכה"

"החומקת"  וכדומה) היא (הידידה) מחכה לאהובה שנעלם, והוא (האיש ההולך)

מנסה ליצור רושם ראשוני, יש המון סיבוכים הם מנסים ליצור רושם, פוגשים עוד מישהיא,

יש מחשבות, והאמא של "האיש ההולך" גוססת אבל הוא לא יודע, והמספר מספר לה

והיא רוצה שהוא יעזור אבל הוא רק המספר, ויש גם מתים, ויש את אלוהים שכל פעם

שהוא עומד לענות על משהוא כגון למה הוא יצר את הרוע נישמעת רכבת ואף אחד לא שומע

מה הוא אמר.

 

אני יודעת שכתבתי את זה בצורה הזויה ומבולגנת אבל כזאת אני..

 

אבל החלק היותר נחמד היה בדרך לשם כי מצאנו קיפוד במקום מלא מכוניות וחתולים אז חבר של

אח שלי לקח אותו והוא היה איתנו בהצגה!!! כולם היתלהבו ממנו בטירוף ואין פלא הוא היה כזה מתוק!!!

 

ולסיכום ההצגה הייתה קורעת והיה כיף !!! 

 

נ.ב מחר יעבור בידיוק שבוע מפתיחת הבלוג :)!! (וואי איזו מתלהבת אני)

נכתב על ידי , 13/2/2009 18:06  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסוויסי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סוויסי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)