עיתון הארץ מפרסם היום תיאור מאוד מעניין של תקיפה ישראלית אפשרית את מתקני הגרעין של איראן. השורה התחתונה שכל קורא סביר יכול להבין היא שזה לא יקרה. אפילו ביבי, שמשוכנע שהאיום האיראני עלול לבשר שואה שניה, לא יוכל להורות על תקיפה. זה פשוט לא מעשי. האפשרות היחידה של ישראל להצליח בתקיפה היא ככל הנראה שימוש בטילים עם ראשי נפץ גרעיניים. ישראל כמובן לא תעלה על דעתה להשתמש בהם. באותה מידה לא סביר שאובמה הפייסן והשמאלן יורה על תקיפה באיראן. לכל היותר יהיו סנקציות, שגם בהן רוסיה וסין ינסו לחבל. האם הן ימנעו מאירן להפוך לגרעינית? ספק רב, אבל אולי הן ימנעו ממנה להצהיר בפירוש על התגרענותה. צריך לזכור שבמוצהר אירן אינה מתיימרת לפתח נשק גרעיני, ולפיכך אין למנהיגיה מחויבות ציבורית להציג לעמם בפומבי הצלחה בפרויקט הזה.
מה ישראל יכולה לעשות מול המצב הזה? לגרום לעולם להאמין שהיא משוגעת עד כדי כך שהיא כן עלולה לתקוף באירן. לדבר על תקיפה אפשרית של מתקני הנפט, כדי להרוס כלכלית את המשטר האיראני. בקיצור, לגרום לעולם להאמין שהיא מדינה משוגעת, ובעצם, עמוק בלב, להיות שפויה. ככה העולם אולי ינסה לעשות משהו, אבל קשה להאמין שזה יעזור. לאירן יהיה גרעין, כי היא נחושה, והעולם לא. וישראל חלשה מדי.
האם לישראל יש הרתעה מספקת מול אירן מגורענת? לא בטוח. אירן היא מדינת ענק, וישראל היא מדינה של "פצצה אחת". דיבורי ישראל על השמדת אירן בתגובה להתקפה גרעינית הם מופרזים ביותר. ישראל היא מדינה מוסרית שתתקשה גם בנסיבות קיצוניות כל כך לטבוח מיליוני אזרחים כנקמה. בנוסף, קשה להיות בטוחים שישראל תהיה מסוגלת להגיב אחרי מתקפת פתע גרעינית. התוצאה של התגרענות אירן לאור כל זה עלולה להיות דה מורליזציה איומה של אזרחי ישראל, ותחושה שהשואה השניה או טו טו באה.
האם יש פיתרון? לכאורה כן, דווקא יש. ברית הגנה בין ישראל לארצות הברית שתקבע שארצות הברית תראה כל התקפה גרעינית על ישראל כמו התקפה עליה עצמה. זה יהיה מרתיע מבחינת האיראנים, ומרגיע מבחינת המשקיעים הזרים. אבל כאן לא מסתיים הסיפור. בתמורה לברית כזו ארצות הברית תדרוש מישראל ויתורים נרחבים לפלסטינים, שבמקרה הרע יקדמו בדיוק את פריצתה של אותה מלחמה איומה, שהברית הזו אמורה למנוע, ובמקרה הטוב סתם יציפו את חיינו בטרור במימדים בלתי אפשריים. מסובך.