ואולי את לא יודעת , שיש דברים מעבר לשתיקות .

הפחד שלי לסמוך ,

הפחד שלי ליפול ,

הפחד שלי לאבד כיוון ,

הפחד שלי לאכזב ,

הפחד שלי להתאכזב ,

הפחד להתאהב.

כמה עוד אני אספוג בשביל שתפסיקי ?

כמה אני אוכל לשבת בשקט ולצפות בכל הטריקים שלך להפריד בין כולם ?

איך לא נמאס לך ? למה את לא נחה ?

למה את מחפשת להרוס לכולם , למה את לא משתנה.

למה את הורסת כל מה ששלם , למה אני מתאמצת כל כך בלכתוב עלייך ?

בגלל הפרצוף הבובתי והמקסים שלך כולם מרחמים עלייך , בעיקר את על עצמך.

אני חושבת שזה האופי שלך .

והכל את עושה בשקט , בלי שאף אחד ירגיש ,

אני כבר אמרתי שמים שקטים חודרים עמוק ?