שארית התום בארגזי קרטון.

לאהוב מישהו ולדעת שהוא לא אוהב אותך בחזרה. כבר לא.

שיכולתם להיות הזוג הכי יפה בעולם. אבל זהו.

הוא כבר לא אוהב אותך יותר. ככה, פתאום. הוא המשיך הלאה. כבר לא עונה לך להודעות.

זה כלכך כואב לראות אותו בהפסקה ולדעת שהוא כבר לא חושב עלייך.

זה כואב לחשוב שהוא אולי שולח אסמסים של לילה טוב למישהי אחרת. שהוא אומר לה שהוא אוהב אותה.

זה כואב לדעת שאני לא אשמע אותו יותר אומר לי שהוא אוהב אותי.

קורא לי 'נסיכה שלי'.

אני מרגישה שאני נשברת מבפנים.

אני מרגישה שאני מתפרקת ואף אחד לא שם לב.

לאף אחד לא אכפת.

למה אף אחד מהחברים שלי לא שם לב שכואב לי?

כואב לי.

חשבתי שאני יותר חזקה. :(

חשבתי שהוא באמת אוהב אותי.

חשבתי שאמא תהיה בעדי ולא בעד הבצפר.

חשבתי שכבר התחיל להיות לי טוב. 

מסקנה: בלונדיניות לא צריכות לחשוב. 

מישו מצא אותם במקרה ?

אעהאעהאעאהעאהאעהאעהאעההההההה

ביום חמישי, הייתה יומולדת לכמה חברים. יער, די ג'יי טוב, סטיקלייטים והרבה שתייה.

אז שתיתי קצת, רקדתי, ונהניתי המון. גם בלעדיו. הייתי בראש טוב ולא היה אכפת לי מאף אחד. גם לא מזה שהחברה שלו הופיעה שם פתאום בלי שאף אחד הזמין אותה. פשוט נהניתי.

ואז הלכתי לבר, בדקתי מה שלום אחד החברים שלי שהיה גמור, ועזרתי לו קצת.

חברה שלי הזמינה מונית, למרות שלא רצינו לחזור, אבל לא הייתה ברירה, היינו צריכות לקום למחרת מוקדם לעבוד.

ואז הוא בא גם מאחורי הבר, ועזר לידיד שלי. ואז הלכנו מהבר, כי חברה שלי אמרה שהמונית עוד 5 דק פה, שאני אלך לחפש את התיק שלי.

ודיברתי קצת עם הנסיך, לא זוכרת על מה. אז חברה שלי התעצבנה כי אנחנו צריכות ללכת. אז היא אמרה 'או שתתנשקו או שאני הולכת'. ואז הסתכלתי עליה וצחקתי, והסתכלתי עליו. והוא הסתכל לי בעיניים. עמוק, עמוק בעיניים. הרגשתי כאילו הוא מסתכל לי לנשמה ורואה מה אני מרגישה. והוא התקרב אליי. ואז זרקתי איזה הערה מטופשת על החברה שלו והלכתי.

עכשיו אני יודעת, שהוא בכלל נפרד ממנה בתחילת המסיבה.

עכשיו אני יודעת, שהייתי צריכה לשים זין על העולם ולנשק אותו למרות חברה שלו, כי זה מה שהרגיש לי נכון.

ויש לי הרגשה, שההזדמנות הזאת לא תחזור בחיים.