סיפורים מפי גרפומנית מתחילה לפעמים עולים לי רעיונות מופרעים בראש.לפעמים אני כותבת אותם.לפעמים מישהו נכנס לפה ומוצא את הסיפורים האלה.
אבל לא הרבה. |
כינוי:
בת: 29 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2009
מוות?אז מה?בכל זאת בא לי שש-בש. אנשים מתייחסים למוות כ........ לא בעצם, הם לא מתייחסים אליו, שמים עליו טאבו כאילו זה ימנע מהם למות יום אחד. אם יגדל לכם פתאום עץ בסלון, לא תוכלו להתעלם ממנו.אז למה אתם מנסים להתעלם מהמוות? ולמה תמיד אתם מתייחסים לזה בצורה כל כך עצובה? "ראיתי סרט ממש יפה, אבל הוא היה ממש עצוב כי הגיבור מת בסוף".אז מה?גם את תמותי בסוף. מוות הוא לא סוף עצוב, הוא סוף מוחלט(וזה למה ג'יי קיי רולינג לא הרגה את הארי פוטר) מוות מהווה סיום מעגל, וגם אם אתם כל כך פוחדים ממה שיקרה אחרי זה, זו לא ההחלטה שלכם, אז קחו את הזמן, כי מוות בא בשתי צורות. בפתאומיות ובהכנה מראש. בפתאומיות אתם יכולים להחנק מהסנדויץ' בבית הספר.לא הספקתם לפחד, כי לא ידעתם שאלו הם הרגעים האחרונים שלכם, תהנו מהכריך לפחות, בתיאבון. הכנה מראש-אתם סובלים ממחלה ממושכת וכבר יש תאריך די סופי לנשימתכם האחרונה.כבר אין לכם מה לעשות בנושא, אז גם אתם יכולים לאכול את הסנדויץ' בנחת.מקסימום הוא ייקרב את התאריך.בתיאבון. באף אחת מהצורות, אתם לא יודעים מה יקרה בהמשך.אבל גם ככה אתם לא יודעים מה יקרה בהמשך, משום שאתם לא מגלי עתידות.פשוט בגלל שמוות הוא מוחלט, אתם באמת חוששים מההמשך, בעוד ביום יום אתם לוקחים את הדקה הבאה כמובנת מאליה. אני לא אומרת לכם להיות חדורי פוביה "האם אני אזכה לחיות עוד שתי דקות??" לא, אני אומרת לכם לא לדפוק חשבון לזמן כי אתם לא במירוץ. אני לא אומרת "תחיו את הדקה, כי אולי לא תהיה אחרת", אני אומרת לכם לחיות את הדקה כמו שהייתם חיים אותה סתם ככה, בלי מחשבות, בלי מדידת כמה זמן נשאר לי וכו'. קחו את הזמן, כי גם אם אין לכם אותו, כשתמותו הדבר האחרון שיעניין אתכם זה מה שעסקתם בו עד לפני רגע. קחו את הזמן, ותנצלו אותו, אבל לא עד הטיפה האחרונה, אלא בקצב שלכם. ועוד טיפ קטן לדרך-רשימות "לעשות לפני שמתים" לא עוזרות ללחץ הדם הממילא גבוה מכל הזבל שאתם אוכלים שלכם.
יום טוב, סלאמי.
| |
|