תרשו לי לשתף אותכם בסוגיה מעיקה. מתוקף תפקידי החדש, אני נדרש לקבוע עמדה בנוגע להחלטת המשרד הממשלתי בו אני עובד. העניין הוא כזה – האם להיות פרקטי או להיות מוסרי?

הסיפור שלנו מתחיל בזה שבחודשים הבאים עלינו לטובה עומד לחול שינוי משמעותי בהתנהלות המדינה מול אזרחיה, סוגיה שכבר זכתה להתייחסות בשולי התקשורת, אך הולכת להיות סוערת לפחות כמו הסיפור עם הקוטג', אבל סביר להניח שהרבה הרבה יותר.

הפייסבוק הפך להיות טרנד גם במשרדי הממשלה, ואם תחפשו היטב תראו שכמעט לכל משרד יש עמוד פייסבוק, לכל "שגרירות ישראל ב..." יש טוויטר, ולכל נשיא וראש ממשלה בישראל יש ערוץ יוטיוב.

לצורך ההיערכות לקראת השינוי במדיניות של המשרד שבו אני עובד, עומדת על הפרק השאלה האם לגייס טוקבקיסטים בתשלום (ותתפלאו עד כמה זה נפוץ) ומשתמשים מזויפים בפייסבוק. כבר נעשתה פנייה למשרד פרסום שעוסק בעניין וכבר הוקצו התקציבים לצורך מתקפת הנגד. אה כן, ואלו הם כספים שבאו מהכיס שלכם (המס שיורד מהמשכורת והמע"מ שאתם משלמים על כל מוצר).

יש לי בעיה די סבוכה בנושא, כי מצד אחד מה פתאום המדינה מתעסקת עם שטויות כמו פייסבוק, ועוד מבזבזת על זה את כספי הציבור? והרבה מהם... (כסף שהיה יכול ללכת להרבה מקומות אחרים הרבה יותר משמעותיים ונחוצים). מצד שני, אם רוצים לכבוש את דעת הקהל, וכן להנחיל את השינוי שקבעה המדינה, ולהראות לאזרחים שהשד לא כזה נורא אז כן, דרושה פעילות תקשורתית שהיא לא רק באמצעים המסורתיים כמו רדיו, עיתון וטלוויזיה.

באופן אישי אני מהמכורים לפייסבוק, באופן מקצועי אני חושב שגופים ממשלתיים

לא אמורים להשתתף במשחק הזה, אבל הם כבר שם... אוף!

שבוע טוב,

הדרקון...