היי.
אני יודע שאני לא מעדכן הרבה..אין לי זמן..התגייסתי!
אבל עכשיו אני כותב פוסט כי אני מרגיש שהגיע הזמן לפרוק.
החיים בצבא לא קלים. הרגלים חדשים, אנשים חדשים, המווון דברים חדשים ויש עוד הרבה.
וכשאומרים שהצבא משנה אנשים, רציתי לחוות את זה בעצמי..רק שזה השפיע עלי יותר מדי.
לא אכפת לי מאנשים, אני תוקף ולא משנה לי מי זה..המפקד, הראשי צוות, הצוות, הקצינים..פשוט.....מדבר פתוח עם כולם ואם צריך אז גם מדבר לא יפה.
לא רק לאנשים בצבא אני מתנהג ככה..אפילו כשאני חוזר הביתה אז לא ממש בא לי ליצור קשר עם אף אחד, כי אני יודע שזה הסתיים לא יפה.
וגיליתי עוד משהו שאמרו לי מזמן אבל לא האמנתי: "אין דבר כזה חברים!"
לא משנה כמה שנים תכירו, תמיד יחשבו עליך דברים אחרים ממה שאתה חושב.
כנראה שטבע האדם הוא להיות לבד או להתפשר על אנשים שלא מעריכים מה שעושים למענם.
ועוד משהו נחמד שקרה: אני והחבר'ה הצלנו ביום רביעי בערב 3 גוזלים, 2 מהמם מתו בבוקר :( והשלישי נעלם :O
עד כאן, עד להודעה חדשה.
בא לי להשתכר למוות בסופ"ש הזה..מי מצטרף/ת?!
ז*י**ו!
גל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
