הבלוג של ברקוקש

מתן ישוב קבע לדעותי שבדרך כלל חיו חיים קצרים אך סוערים בסלונים ובתי קפה..... דרך להשפיע...בעיקר תרפיה אישית.

2/2009

הסצנה הבאה בטוח מוכרת לכל אלה שעובדים במשרד. כל משרד.
אתה (נגיד שמך זוזו) מתיישב (מאיזו שהיא סיבה) בכיסא של קולגה - איזה משה זוכמייר אחד. ונניח שמה שמאפיין את הזוכמייר הזה הוא עודף משקלו הבולט. אתה לא מספיק להגיד סמי וסוסו ומישהו במשרד ילבש חיוך ממזרי ויואמר: " משה - רזית...".
מה זה?
זה מצחיק?
מה עונים לזה?
מה ההתנהגות המקובלת במצב הזה? (מלבד זרקית הכוס קפה לפרצופו של הנודניק).
אני מבקש מכל עובדי משרד כלשהו - די זה די.
זה לא היה מצחיק בפעם הראשונה ובטח לא מצחיק בפעם האלף.
ואם כבר חשפתי את אופיי הקתנוני אז תרשו לי טרוניה אחת.
אתם פותחים קופסה של חומוס? תזרקו את מכסה הניילון לפח! לא אמורים לפתח איתו מערכת יחסים. וזאת וואחד מערכת יחסים... כל פעם שמוציאים את החומוס בודקים שזה לא נדבק מנקים מסדרים. כואבים שהוא קצת קרוע ומיחלים לראות אותו שוב מכסה את החומוס.
מיותר. מהרגע שהוא נפתח הוא נאבד את יתרונותיו.
זהו. בנתיים...

נכתב על ידי barkukesh , 14/2/2009 09:59
1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי: barkukesh

בן: 48

הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , עבודה , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לbarkukesh אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על barkukesh ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה