"אנחנו חיים את חיינו כמו מים הזורמים במורד גבעה,
ממשיכים פחות או יותר
באותו כיוון,
עד שנתקלים במשהו שמכריח אותנו למצוא נתיב חדש."
מתוך- "זכרונותיה של גיישה"
המצב שאני נמצאת בו כרגע כ''כ מוזר והזוי
אין משהו שאני רוצה יותר מלעבור למקום חדש ולהתחיל הכל מההתחלה.
נמאס לי לראות את אותם מקומות שמעלים לך מדי פעם זכרונות מן העבר
גם אם הזכרונות האלה מחממים את הלב.
נמאס לי שבחורף אין פה שלג
ובקיץ אין פה גשם
למרות שאם כל זה היה בטח הייתי מתלוננת על כך.* זה לא פוסט דיכאוני, למען האמת התקופה האחרונה למרות הכל אחת הטובות שהיו לי
הקטע שנכתב למעלה הוא בשבילי ורק אני מבינה את משמעותו האמיתית.
אז מה, שבועות הא?
אוטוטו מגיע החופש הגדול- מה שאומר שאני צריכה לחפש עבודה ובדחיפות!
יש לי רשימת ספרים מפוצצת שבה אני רוצה לחדש את הספריה שלי - אבל אין כסף
***
אתמול אני ונטשה היינו בים ובאמת היה אחד הטובים
מזמן לא נהנתי ככה כמו שנהנתי אתמול
וכמובן,נשרפתי-_-
איך לא חחח
מחר גם יםםםםם
יאלה תהנו בסופשבוע333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
