מממ...אז לאחרונה קיבלתי סוף כל סוף את מה שרציתי,יש לי איזון ושלווה בחיים ובסך הכל בסדר.
כמובן שיש כמה חללים בלב כי אין אהבה ואין הרבה דברים,אבל אפשר להסתדר גם ככה.
החלטתי להעלות שיר שכתבתי לאחרונה,הוא נכתב בחוסר מוזה מוחלט,אבל הוא נחמד.
בחיים לא תדע לאן תלך לא תזכור את הבור שחפרת את השביל שבנית ואיך ולאן ללכת ציפית. ברגעים שרצית לשבור ולבכות מאיפה קיבלת את הכח לחיות. הזמנים משתנים לעולם לא תדרוך באותה גינה ואותו הילדון,שהכרת כבר אז השתנה והפך למבוגר מלוכלך. חיוכים לא יפים עוד תפגוש בחיים פרצופים מוכרים שקיבלו קצת תווים וגם כמה שקרים ששמעת מזמן. מסתובב הגלגל,משחק הגורל אנשים שוב מתים ,חדשים נולדים ועוד ילד קטן שעומד בפינה מנסה למצות כל דקה חשובה.
השיר הזה מדבר קצת על ההסתכלות שלי על העולם...תהנו מהשיר כי לא תראו פוסטים מלאי שורות בתקופה הקרובה.
אין לי ממש זמן ואין לי ממש חשק לכתוב פה,שום דבר סוער או נורא לא קורה כרגע בחיים שלי ובוא נגיד שככה עדיף.
כרגע אני חולה ,יושבת בבית ואוכלת את עצמי על שעות הלימודים שאני מפספסת,אבל אומרים שהבריאות זה הדבר הכי חשוב ולימודים אפשר להשלים.
מאז שעברתי לפנימיה אני מעריכה יותר ויותר את החברות הישנות שלי...לא יודעתי מה הייתי עושה בלעדיהן.
אני מתחילה להתרגל למצב החדש וגם לא ממש יש לי ברירה,אני בחרתי לבד את המסגרת וזה מה יש...אז שיהיה שבוע טוב לכולם.
אוהבת את כל מי שאוהב אותי.
ממני OLI
3>

חשבתי להעלות לפה שיר שנתן לי את ההשראה לשם הבלוג.