קואלה בחומוס

איך היא בכלל קיבלה את השם "יהלי"?

כשגילינו שזו בת, ישבתי על האינטרנט, חרשתי את כל השמות הישראליים המוצעים, והכנתי רשימה של כל השמות שמצאו חן בעיני.

כל השמות היו חייבים להיות ניתנים לביטוי באנגלית, וניתנים לאיות פונטי.

את הרשימה תליתי על המקרר, כדי שאוזי יכול להתרשם, ולבחור שם כלבבו.

מדי פעם מחקתי שם כזה או אחר מהרשימה.

את השם "יהלי" הצעתי לו פעם, עוד לפני הרשימה, והוא דחה אותו בטענה שזה שם "ארוך מדי".  יאאאא-לייייי.

(לאוזי יש יציאות מוזרות לפעמים).

אבל אחרי כמה חודשים, שמתי לב שבכל פעם שאני פותחת או סוגרת את המקרר (וזה קרה הרבה בחודשי הריוני - לא סתם הוספתי 25 קילו!), העין שלי תופסת את השם "יהלי".

אחרי כמה שבועות אמרתי לאוזי שהחלטתי וזה השם שאני רוצה, והפעם הוא הסכים.

(לפעמים סנילי זה יותר טוב ממוזר).

ואז, נהרג אריאל.

וזה כל כך כאב.

וחשבנו, אולי לקרוא לה על שמו.  "אריאל", או "אריאלה".

אבל עם הזמן זה מצא חן בעיני פחות ופחות - אני שונאת את ה"אר" האנגלית, וידעתי שיעצבן אותי לנצח לבטא אותה.

ואז נפטרה סבתא של אוזי שגרה בווילס.  לילי.

ודווקא את השם לילי אני אוהבת.  אפילו חשבתי לקרוא לי "לילי" באנגלית, ו"לילך" בעברית.

אבל אוזי לא אהב את השם הזה - "לילי הוא שם של זקנות".

(מוזר, כבר אמרתי?)

אז נשארנו עם דילמה.  "לילי" הוא שם של ילדה נוחה, חביבה, ותרנית, רכה.  "יהלי", על פי תפיסתי, הוא שם של ילדה אסרטיבית, החלטית, מנהיגה.  איזה מן ילדה אני רוצה?

אני צריכה לראות אותה, החלטתי.  אני צריכה לראות מי היא נראית.  אם היא תצא ילדה רכה ונינוחה, הריהי לילי.  ואם אסרטיבית - יהלי.

וכשהיא יצאה, בשתי צווחות ברורות ורמות, וראיתי אותה, היה לי ברור שהיא ילדה שיודעת מה היא רוצה, שלא תסכים לסבול שום שטויות, ושאין פה בכלל מקום לשאלה.

תסתכל עליה, אמרתי לאוזי - היא לגמרי יהלי!  ואוזי הסכים. 

ואני נשארתי עם תהיה - האם אחרי 12 שעות של צירים, הרדמה, וניתוח, אני כשירה לקבל החלטות הרות גורל.

ועכשיו, אחרי שהשם של יהלי ברור ומובן, הגעתי למסקנה שאני כן רוצה שיהיה לה כינוי כאן בבלוג.

להלן - האפרוחית.

שקילה ביום החלפת גבס לפני שבועיים.  אצלי תמיד יש כתוביות לתמונות.

לכל תינוק יש את השלב שהוא מתחיל להכנס לשגרה, ובשגרה הזו יש שינה אחת שהיא ארוכה יותר מהשאר.  גם האפרוחית.  והשינה הארוכה היא חלום - שש שעות שלמות של אושר.

אלא מאי, מועד השינה לא מתאים לי בגרוש - משש בערב ועד חצות. 

יעצו לי אמהות יודעות דבר להעיר את האפרוחית בעשר בערב, ולהרגיל אותה לעשות את השינה הארוכה אז.

אז הקפדתי על זה בשבועיים האחרונים, אבל במקום שינה אחת ארוכה, קיבלתי הרבה שינות קצרות.

סוף סוף אתמול, כשהבנתי שצריך לשנות לא רק את מועדי השינה, אלא גם את אורכי ההנקה (להניק פחות כדי שתתעורר רעבה בעשר) - זה עבד, וזכיתי לחמש שעות שינה רצופות בלילה!  הוריי!!

(והתעוררתי עם ציצים גדושים וכואבים )

תחזיקו לי אצבעות שימשיך ככה.

תודה לכולכן על ההצעות בפוסט הקודם.   להפתעתי, אוזי הציב גבול משל עצמו, והוא לא רוצה שום עסק עם אחיו עד שזה יתנצל ויפסיק עם התנהגותו התוקפנית.

ואם הוא לא יפסיק, אומר אוזי, אז הוא לא כזה הפסד בשבילי.