קואלה בחומוס
מלטשת את המראַה |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
| 10/2009
מתהפכים
היום, בפעם הראשונה, האפרוחית התהפכה אל הבטן.
היא כבר הרבה זמן משתעשעת ברעיון - מניפה רגליים למעלה ומנחיתה אותן על הצד. תמיד חשבתי שאם היא תנחית אותן בתנופה מספיק חזקה, היא תתהפך.
להפתעתי, היא התהפכה בשלבים איטיים. קודם רגלים על הצד. אחר כך רגל אחת קדימה ואחת אחור. אחר כך הסתובב שאר הגוף.
ואז היא מצאה את עצמה על הפרצוף.
והתחילה לצרוח.
אני הייתי צריכה להפוך אותה בחזרה. נו מילא. לפחות עכשיו אנחנו יודעים שהיא יכולה.
סבתא של אוזי נפטרה. היא היתה בת תשעים וארבע, צלולה למדי, ודי בריאה.
במשך שבועיים התקשרו אלינו כמעט מדי יום להודיע שהנה הנה היא עומדת למות וכדאי שנבוא לראות אותה פעם אחרונה.
כמובן שביום האחרון לחייה החלטנו לוותר ולא לבוא.
אבל ביום שלפני, אוזי לקח לשם את האפרוחית, והיא התרגשה מאד כרגיל.
אוזי היה שבור לב. היא אחראית לכל מה שטוב בי, ספד לה בדמעות. את כל מה שרע ליקטתי ממקומות אחרים.
הסבתא, וגם בעלה, הסבא, היו המעריצים הנלהבים ביותר של אוזי. הם עודדו אותו, תמכו בו, שיבחו אותו, והאמינו בו. הם היו לו כמו ההורים שלהורים שלו לא היה חשק להיות.
לשבחה של הסבתא ייאמר, שהיא לעולם פירגנה לכל בני משפחתה.
כשזכרונה החל לבגוד בה, היא התעקשה לזכור לא רק את שמות כל נכדיה וניניה, אלא גם את שמות בני זוגם. גם כשהתחלפו.
היא מעולם לא התלוננה על שלא ביקרו אותה מספיק.
היא נתנה בנדיבות מכספה עוד בחייה.
ומשנולדה האפרוחית - רק שבחים היו בפיה על הנינה מספר שמונה.
אני לא הערכתי אותה במיוחד בחייה. הלקח שלי הוא - ללמוד להעריך את הטוב בכל אדם.
החזרה לעבודה היתה פחות נוראית משציפיתי.
כמובן, ציפיתי לחזרה די נוראית, ככה שזה לא הישג גדול.
לאפרוחית יש כמה פתרונות - האחד, אמא של אוזי. השני, גן הילדים הקרוב למקום מגורינו. והכי טוב - מטפלת מקסימה שמצאנו דרך חברים.
לגן הילדים יש היתרון הגדול שהוא מעניין. יש בו הרבה ילדים (16 בכיתה של האפרוחית), והרבה מטפלות (ארבע), והמון צעצועים וקולות וצבעים.
למטפלת יש היתרון שהיא קשובה ומנוסה.
ולסבתא - היתרון שהוא שהיא סבתא.
במקביל, האפרוחית החליטה שקצה נפשה בציץ והיא רוצה בקבוק. הבי לי חלב גועש כניאגרה, הכריזה, למען אגמעהו בשלוקים נדיבים, ואז אלך לי לשחק! מה זה הזרם הזרזיפי הזה המטפטף מדדייך? האם ליונק דבש אנורקטי נדמיתי בעינייך? סורי מעל פני!
ואני נותרתי בדד מול זעקות שבר ואפרוחית סרבנית ציץ.
אחרי כשבוע של מאבקים האפרוחית התייאשה וחזרה אל הציץ.
אציין רק שהיא קיבלה בסך הכל שני בקבוקים מעפנים בטרם החליטה שהציץ איטי לה מדי, ושהזרימה שלי היא די זרנוקית: אם אין אפרוחית מחוברת אל הפטמה, החלב משפריץ מרחק חצי מטר.
ועוד אציין, שהייתי מעבירה אותה לבקבוק אלמלא הפורמולה גרמה לה לכאב בטן, ואלמלא הרגשתי שזה מוקדם מדי.
ועוד אספר שהיא כיפית מאד, מפטפטת הרבה יותר ובוכה הרבה פחות.
אז יש למה לצפות.
יאללה, רצתי למקלחת. נשיקות!
| |
|  כינוי:
קואלה בחומוס בת: 47 |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
