קואלה בחומוס

אני דווקא מאד אוהבת את פסח.

בבלוגיה אני מוצאת בעיקר טענות נגד פסח - הנקיונות הן שיגוע בפני עצמו, הקניות צפופות ולחוצות, אין חמץ, ועד כהנה.

אולי בגלל שאני כאן הגולה, אולי בגלל שמעולם לא הייתי עקרת בית למופת, ואולי סתם מפני שאני אוהבת חום, אני אוהבת את פסח.

אני אוהבת את המשפחתיות הכרוכה בחג הזה.  את הצווי ההכרחי כמעט לבלות זמן יחד כמשפחה, לערב שלם של טקס ארוך-ארוך...

(אולי זה בגלל שלי-עצמי אין ממש משפחה, ולא נאלצתי לסבול את כל הפוליטיקה והתככים הכרוכים בה?...)

אני אוהבת את בשורת האביב.  את הפריחה המשגעת, שלא ראיתי כמוה בשום אביב בעולם, פראים ושופעת וצבעונית, ואת המים הנדירים שאנחנו בארץ יודעים להעריך, כי אין מהם הרבה.

אני אוהבת את ההזדמנות לבשל לחג.  לבשל מאכלים שיהיו בעת ובעונה אחת נאים לעין וטעימים לחיך, חדשים ומפתיעים במרכיביהם, ייחודיים, ואפילו יקרים, כדי לכבד את החג.

אני אוהבת את סיפור הפסח.  את העבדות, שנראה היה שלא היה ממנה מוצא.  את המנהיג, שהיו לו חזון ואמונה בעתיד טוב יותר.  את הכוח שהנהיג היה צריך להפעיל, גם כלפי חוץ - אבל בעיקר כלפי פנים.  לחנך מחדש את העם שלו, שיפסיק לחשוב כמו עבד, שיפסיק לחשוב לטווח קצר, שייכנס למסגרת של כללי התנהגות, ויתחיל לעשות עם עצמו משהו מועיל.

אני אוהבת את השירים של פסח.  אמנם רצה הגורל ונולדתי לצד האשכנזי של אומתנו, אבל זכיתי לגדול בישראל ולהיחשף גם ליצירות האומנות המזרחיות, שהן, בואו נודה על אמת, שמחות יותר, קצביות יותר, ומושכות יותר.

אני אוהבת לחגוג את פסח.

אמנם כאן אני לא יכולה לחגוג את בוא האביב בפסח, אבל אני יכולה לחגוג את התחדשות החיים והאדמה עם בוא החורף. 

אמנם כאן (וגם בארץ, בכנות) אין לי משפחה להיאסף איתה לשולחן.  אבל כאן יש לי את הקהילה, שרק פעם בשנה מתכנסת בכזה רוב עם.

והעבדות... מי מאיתנו לא יכול להתחבר לשמחת החירות?

הרי כולנו שועדבנו או השתעבדנו לדבר כזה או אחר.

ולכלונו יש היתרון שמכל החיים ביקום הזה, כנגד כל הסיכויים, נולדנו לא רק בני-אדם, אלא בני אדם באומה דמוקרטית.  עם זכות בחירה.  בחירה לא רק בקלפיות, אלא בחירה מה נלבש, מה נאכל, במה נעבוד, היכן נגור, עם מי נחיה.

ואני אוהבת לא רק לשמוח על החירות שלי, אלא גם לזכור את כל אלו בעולמנו שגורלם לא שפר עליהם כך.  שהם עדיין חיים בעבדות לגורם זה או אחר.

בשנה שעברה, האפרוחית ישבה רב הסדר על הרצפה וקרעה מפית להנאתה.

מעניין לראות, מה היא תעשה השנה.

חג חירות ואביב שמח!