RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2016
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מצאה איש: מצאה טוב-נו
איזה בעל מצאתי לי, ירחם השם.
נכון, הוא סבבה. הוא מבשל בשבילי (ומגוון התפריט ביוזמתו). הוא מוציא את הפחים. הוא מתקן כל מני דברים בבית. הוא מקשיב לי בענייני גידול ילדים (גם כשהם שלו ולא שלי). הוא יוזם סקס. הוא לוקח הכלב הדביל שלי לריצות. והוא קוצב לי את מנת הסם שלי.
אבל שבועיים לפני שאני אמורה להגיש את התואר המאוס שלי,
את מקור הייסורים הבלתי נדלה שלי בשלוש השנים האחרונות,
דווקא אז,
בשלב הסופי שבו אני עומדת למרוט את קרקפתי בשל מיקומם של פסיקים
ואחותם,
דווקא בימים אלו מכל הימים החליט לו בחיר לבי
לטוס לכנס באיטליה.
כאילו שלא שנאתי מספיק את ממלכת הטיפשות הזו.
את ההגשה קבענו לסוף יוני.
במשך שלושה ימים עבדתי בלי הפסקה.
שלחתי את התזה לעורכת לשונית מקצועית. אבל חוקי העריכה האוסטרליים (ירחם השם על נשמת אפם) אוסרים על העורכת לתקן את עבודתי.
תחת זאת, על העורכת לשלוח לי קובץ המציין מהם השינויים, ואני צריכה להקליד אותם במו אצבעותי.
אחרי שלושה ימים שהורכבו מ-בקבוק-להתלבש-להלביש-את-האפרוחית-להכין-לי-אוכל-למסור-את-האפרוחית-למטפלת-ללכת-לעבודה-להקליד-לחזור-הביתה-לרחוץ-את-האפרוחית-להשכיב-אותה-לישון-לאכול-ארוחת-ערב-להקליד-ללכת-לישון, הגיע היום המיוחל בו הייתי אומרה להדפיס שלושה העתקים, לכרוך אותם בכריכיה המקומית, ולהגיש אותם קבל-עם-ועולם למשרד המחקר, ובא לציון גועל, קיבלתי מייל אגבי מהמנחה שלי.
שואל, האם תספיקי לכתוב מאמר, כי היום התאריך האחרון להגשה.
שקלתי בתשומת לב את תגובתי.
לאחר הירהור מעמיק, הגעתי למסקנה ש"קפוץ לי", "שק לי בתחת", או "אמן תישרף בגיהנום יא-זבל", עשויים להיחשב בלתי-מקצועיים.
ולפיכך עניתי בנימוס שלאור הצורך להדפיס ולכרוך, לא נראה לי שאספיק.
ואז המנחה שלי הוכיח לי שאכן שוטה הינני, שכן עוד לפני שמונה-עשר חודשים ניבאתי שהוא מסוגל ברגע האחרון למשוך את השטיחון מתחת רגלי, ולדרוש עיכוב בהגשת העבודה שלי.
וידוע הרי שניתנה הנבואה לשוטים.
כך נידחתה לה ההקלה הרגעית בעוד חודש.
לפחות ככה נגזר על בעלי, שהרחיק לו עד איטליה מעשה-חוכמה, להיות נוכח בעת מועד ההגשה האמיתי.
אבל אני כאן כדי להתלונן על בעלי, כי כל האחרות תקועות עם בעל עוד יותר גרוע, אז רק פה תימצא לי אוזן קשבת.
במהלך נסיעתו של זה, גיליתי את יתרונות הרווקות.
את עושה מה שבא לך. קובעת לעצמך את הכללים והזמנים, ואף אחד לא נתקע לך עם דרישות או טענות או מענות.
בהגיע השעה, את רוחצת את האפרוחית.
אחרת כך את משכיבה אותה לישון, והלילה כולו שלך.
אבל לא כשיש בעל בסביבה. הו לא.
ראשית חוכמה, עוד לא הספיק לשוב מאיטליה, וכבר החליט לו בעלי לספק לי בידור ורב-גוניות:
הוא הזמין את אחת הקולגות שלו להתארח אצלנו.
טכנית, היא הזמינה את עצמה.
אבל אין הדבר מעלה ואינו מוריד: בסופו של דבר יש לנו בבית מיידלע מזדקנת, השוקדת על המחשב בחדר העבודה יחד איתי, ישנה על הספה בסלון, ואוכלת דגים בלבד.
וכל זה אחרי שבעלי כבר בישל שלוש מנות בשריות למשך השבוע, בכמות שתשביע את חיל הפרשים האוסטרלי הנלחם בקרפדות, ואת הקרפדות עצמן.
ויהי בוקר ויהי ערב, בית הקואלה.
ותשוב האפרוחית בזרועות המטפלת, כולה אושר וחיוכים יען כי בילתה את היום עם אישה שמבינה מהחיים שלה במה שקשור בגידול ילדים, ועל לשונה דיברי חיבה כגון "אבא", דיברי לעז כגון "בירד", ודברי לעג כגון "אַ-מא".
ותפער זו את פיה הענוג ותאמר - "אמ!" שמשמעו בשפת האפרוחית -
הבי לי מסיר הבשר, כי דבקה בטני לעמוד-שדרתי ואני מתחילה להרגיש כמו פליטה מדארפור.
וחוץ מזה כבר הגיעה שעת ארוחת-הערב שהנהגת בבית ביד רמה בשבועיים האחרונים, ועשתה טוב לכולנו.
ותאמר הקואלה אל בעלה - הנסוב אל השולחן ונגדוש פרצופינו במטעמים אשר בישלת אמש?
ויאמר בעלה, כן כן בסדר, תני לי רק כמה דקות לסיים פה את מה שאני עושה ואני מתפנה אליכן.
ותהנהן הקואלה, יען כי בבקשה סבירה עסקינן, שהרי מי מאיתנו לא עסק במטלה שרצה להביא אל סיומה הטבעי בתוך דקות?
ויהי מקץ דקות, או מוטב לאמר חצי שעה, תתהה הקואלה אל בעלה ותשאל - מה נסגר איתך? יש פה אפרוחית רעבה ונודניקית, מתי תניח עיסוקיך ותעמיד ארוחת ערב לכל יושבי ביתך?
ויאמר בעלה, תיכף, תיכף. אני רק גומר פה את מה שאני עושה.
ויעלה חשדה של הקואלה למה משהו פה לא מסתדר, ותשאל את בעלה, כמה זמן ייקח לך?
ויאמר זה - חצי שעה.
ותחטוף הקואלה קריזה ותעלה בה חמתה להשחית, למה לא מספיק היא כבר בעצמה מורעבת, ולא מספיק התעכבה האפרוחית מלאכול, מסתבר שבעלה נשתבשה עליו דעתו מרוב ספגטי, והוא רוצה לעכב את שעת השינה של האפרוחית בשעה.
ותתהפך עליו הקואלה ותאמר לו - סור מעל פני, קשיש גדום-שכל שכמוך. שבועיים ימים התמודדתי עם הכל בעצמי, קטן עלי עוד ערב אחד. אאכיל את האפרוחית בעצמי וארחץ אותה בעצמי, ואתה טפל בעניינים שלך בזמנך החופשי ועזוב אותי במנוחה.
ויתבהל בעלה ויזעק השמימה - בי אדוני, מיד אחל בהכנות הארוחה למען נסוב לשולחן כולנו כמשפחה אחת ונשוח זה לזה את קורותינו.
ותינחם הקואלה, ותגייס את הקטנה, ויכינו את נזיד העוף-וההודו אשר בישל בעלה אמש, ויערו את תוכנו לקערות למען יוגש אל השולחן. ויתערב בעלה ויאמר - הלוא אורחתנו לא תסעד לבה בעוף-השמים, או בעוף האדמה, כי אם תטיב לבה בדגת-הים בלבד. תנוני ואתקין לה מנת-פילֵה אשר לא במהרה תישכח.
וישאו הקטנה והקואלה בזרועותיהן בתורות, יען כי זו כבר נשחקה סבלנותה וקצה נפשה בהמתנה לאביה המאותגר-עדיפותית. ותישבר הקואלה ותאביס את האפרוחית בתבשיל-בקר עד כי סימנה זו בידיה כי רב לה. ותחזור אל המטבח ותגלה שם את בעלה מקפיץ דברי מזונות במחבת, בעודו מערבב מני מרעין בישין בקערות, ומסדרם על צלחת משל היה מתמודד בתוכנית המאוסה מאסטר-שף. ויאמר זה - אלוהים עדי, עוד בטרם יחלוף חצות-הליל, אהיה מוכן להושיב את כולנו אל השולחן.
ויהי ככלות ארוחת-הערב, וירחץ בעלה את האפרוחית, ותתנמנם זו במיטתה כבמטה-קסם, ותאמר הקואלה אל בעלה בשארית סבלנותה:
ראה-נא, אם עמוס יומך, אל תֵחַת. אסיר מעליך את עול הטיפול באפרוחית ואארגן את סדר הארוחת-ערב-אמבטיה-שינה בעצמי.
ויאמר בעלה - אף לא עולה על דעתי לוותר על שגרת הערב אשר עמלת כה רבות להשליט בבית, אלא שתובע אני שתתבצע זו בזמן ובמקום הראויים לי.
ותתלוש הקואלה מידיו את הסכין הקראמית שרכשה לו לכבוד יום הולדתו, ותערוף את ראשו.
איטס גוד טו בי הום.
| |
|  כינוי:
קואלה בחומוס בת: 47 |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
