שון המשיך לרוץ עד שהגיע בסופו של דבר לדרך ללא מוצא    'טעות בפניה  ?' הוא נאנח , יודע שבכל רגע יגיעו לשם גם האיש המוזר ההוא וחבורת השפוטים שלו . הוא תכנן לחזור חזרה בנסיון למצוא דרך  אחרת ללכת דרכה כשהבחין

לפתע באיש לבוש שחורים אשר התקדם לעברו שון הרים מוט ברזל מהרצפה והחל מנופף בו אל עבר הגבר הזר "תתרחק ממני " הוא קרא .

" כדי שתוריד את זה ילד , לפני שתפצע את עצמך ..." חייך אליו האיש בעל הגלימה

" במיילא לא תצליח לפגוע בי עם זה "  .

" ומי אתה בדיוק ?" שאל שון שהוא שומע את קולו של האדם אשר רדף אחריו קורא:

 " רוצו הוא לא רחוק מכאן " .

" כמה נחמד , נראה שהחברים שלך מגיעים לכאן גם הם " החל הנער  בטון ארסי  .

" ומי בדיוק אמר שהם החברים שלי ?" השיב האיש בעל הגלימה כשהוא קרב אל הנער ומצמיד אותו אל הקיר , מכסה עליו בגופו .

 "מה את....."

" תהיה בשקט .." הוא פקד  להפתעתו הגדולה של הנער חלפו הרודפים על פניו שהם בקושי  מעיפים מבט אל עבר הסמטה .  זמן קצר לאחר מכן  שוחרר שון מאחיזתו של האיש הזר כשהוא מביט בו כמהופנט.  היה משהו בטיפוס הזה , משהו שגרם לשון לבטוח בו למרות הכול   " אז... אני מניח שעלי להודות לך ..." חייך הנער .

" אין על מה להודות כאן .." נאנח הזר  .

" מי לעזאזל היו האנשים האלו ?" .

" חשבתי שאולי אתה תגיד לי , כיוןן שהם רדפו אחריך וצעקו גנב ...".

 " אני ממש לא גנב ....."  התרגז שון  .

 "כן , אני יודע שאתה לא .. שון " .

 " אני שמח שהבהרנו את הנקודה הזאת . עכשיו , אכפת לך לומר לי מי אתה ? ואיך אתה יודע את השם שלי ?".

 "מאוד פשוט , אתה אמרת לי אותו " .

"לא , אני לא ".

 "אבל , כן אמרת לי ..." .

"כן בטח , אני אף פעם לא אמרתי לך שקוראים לי שון וויל ".

"רואה , אמרת לי עכשיו ...".

 "חה , חה , נורא מצחיק " התרעם הנער שנמאס  עליו כל משחק הרמזים הזה.

" עכשיו אכפת לך אולי לומר לי מי אתה , אדוני המסתורי ?"  

 " לזהותי אין שום חשיבות " .

"אז , זה לא ישנה כלום עם תספר לי " הוא התעקש .

" ובמה זה יעזור לך ? ... האמן לי  ,  ככל שתדע פחות כך גם תחסוך צרות לשניינו ".

" או בחייך אפשר לחשוב , איזה צרות אני יכול לגרום ...." החל הנער ההבנה ניצתה בעיניו " אתה מבוקש" .

" לא , אבל אתה כן " השיב הזר.

" מה ?! "  קרא שון בתדהמה , לא יתכן שהאיש הזה  דיבר ברצינות - הוא זכר שאביו תמיד אמר לו להיות זהיר ולא לבטוח בזרים . במיוחד לא בחיילים או בסוכנים למיניהם ותמיד להסתתר מכולם , אבל לא באמת יכול להיות שהוא מבוקש .  " תהיה בשקט " גער בו הזר " אתה רוצה שהאנשים שרדפו אחריך יחזרו ?" .

"למה שאאמין לך בכלל " התעקש שון. האיש לבוש השחורים  חייך , בעודו שולף מגלימתו נייר מגולגל וחשף אותו בפני הנער המשתומם  הייתה זאת כרזת מבוקש .

" לא ... לא יכול להיות " .

"חשבת שאני מתבדח .... שון וויל , בנו של המדען הנעדר - דונלד וויל " .

" מה אמרת ?" התפרץ שון כבר לא היה חשוב לו אם יגלו אותו או לא  " אתה מכיר את אבא שלי ?..."

ההמשך יבוא .....

טוב , זהו בנתיים

שלכם ....