תקציר הפרקים הקודמים :

הנער שון , חיי במשך זמן מה בחור נטוש כל שהוא  אך,  כשהוא עוזב אותו ומתקרב אל העיר התחתית , מגיע איש לבוש חליפה מוחייטת בצבע ירוק ומאשים את הנער המסכן בגנבה . שון לא מחכה לרגע ובורח משם . בעודו בורח מרודפיו מגיע הנער לדרך ללא מוצא ופוגש אדם לבוש שחורים אשר יודע על עברו ועל אביו - דונלד וויל , לשעבר מדען המלך שנעלם . האיש הזר אשר אומר כשמו הוא  'טאן' מציל את שון מהרודפים שלו ומוביל אותו הרחק משם אל מקום מלא במחסנים שם הוא עוזר לנער המבוהל והמבולבל לעלות על משאית שתוציא אותו מהסכנה ונעלם . שון מצליח לעלות על המשאית אך נראה היה שהוא לא לבד .  בנתיים בעיר טלאן - מגיע האיש לבוש בחליפה המחויטת שצבעה ירוק  אל בניין ישן אך מרשים ומתגלה כי שמו הוא מרדוק וכי למעשה הוא נשלח ע"י 'טאן' לבצע את המרדף אחר שון . נראה היה של'טאן' יש קשר כלשהו אל הארמון ואל המלך פרדריק  ( מלכה האכזרי והאיום של טאלאן )  אך עדיין לא ברור

 מי הוא באמת ובאיזה צד הוא נמצא ?

פרק מס' 4 - וונסה

שון נדהם לגלות עד כמה גדולה ורחבה הייתה המשאית  ומהר להתחבא .  אז הגיע אחד החיילים ונעל את הדלת .

שון ישב בשקט בין החביות מחכה לרגע בו תגיע המשאית אל השערים של טלאן שלפתע , שמע משהו זז .... בהתחלה נראה שזה רק הדמיון שלו.

 והוא המשיך לשבת במקומו בשקט בעוד המשאית נוסעת . אז נפלה חבית גדולה שהייתה מונחת בערמה דיי רחוק מהמקום בו הוא ישב .

הנער קם על רגליו באיטיות נזהר של לעוף אחורנית מעוצמת הנסיעה של המשאית , שהוא נשען על ארגזים וחביות כדי לפלס את דרכו ובשקט , בשקט התקדם אל מקום הרעש . שהגיע לשם יכול היה להבחין במשהו שישב בן ערמות של חביות , נראה היה שהוא לא היחידי שבחר להתחבא במשאית הזאת . 

"מי אתה ?" נשמע קול שואל , הוא היה עדין ומתוק .

" מי רוצה לדעת ?" שאל הנער , מבן החביות יצאה דמותה של נערה - היא הייתה קטנת קומה ובעלת שער ארוך וחום עיניה שהיו כחולות כצבע השמיים שלחו מבט מפוחד בנער המוקסם שלמולה  " אתה אחד מהאנשים האלו ?" שאלה .

"אלו אנשים ?" .

"אנשים מפחדים לבושים במדים הם התחילו לרדוף אחרי . אז , ברחתי עד שהגעתי לכאן ".

"כמה מצחיק ... גם לי קרה את אותו הסיפור , רק שאחרי רדפו קוקו מחוייט וכמה שפוטים שלו "  .

 " אבל מה עשית שירדפו אחריך ? " שאלה הנערה בעודה מתיישבת חזרה בין החביות .

"שום דבר , בסך הכול טיילתי שאיזה אדיוט אחד האשים אותי בגנבה " אמר שעה שהתיישב לא רחוק ממנה .

"אתה מדבר לא יפה " גערה בו  .

"כן טוב  , כנראה שזה נכון , בכל מקרה , גם אחריך רדפו " .

" מעולם לא עשיתי שום דבר רע , בסך הכול הלכתי למשרד הרישום " היא נאנחת " אבל , שיצאתי משם גילתי שאחת הפקידות קראה לכמה  חיילים לבושים אפור והם התחילו לרדוף אחרי ". שון ערער בדבר המקרה של הנערה המסתורית הזכיר עד מאוד את מה שקרה לו .

"תגידי , אולי במקרה גם את פגשת איזה אדם מסתורי לבוש גלמה שחורה ? , הוא מכנה את עצמו 'טאן' אם אני לא טועה " . 

 "לא , מעולם לא פגשתי אותו , למה אתה שואל ?".

"סתם , בלי סיבה " הוא חייך משהו בכל המצב לא נראה לו הגיוני , איך ייתכן שגם הוא וגם היא עלו על אותה המשאית ולשנייהם קרה כמעט את אותו הדבר  . "דרך אגב ..." היא התחילה רכות " שמי הוא וונסה , מה שמך ?".

"שמי ? " הוא חשב לרגע האם באמת כדי לספר לה , אחרי הכול היא עלולה להיות סוכנת של הממשלה או משהו כזה , אבל לבסוף החליט לתת לה להנות מהספק " שמי הוא שון " אמר לבסוף שהוא שולח יד אחת ללחוץ את ידה " נעים להכיר אותך " .

"נעים להכיר גם אותך "  השיבה מחייכת בעוד היא לוחצת את ידו .

 "ההורים שלך לא ידאגו לך ? " שאל .

" הורי הם אלו ששלחו אותי למסע הזה ".

"הורייך ?".

"כן ...." היא היססה לרגע "הורי הביולוגים מתו כאשר הייתי דיי קטנה . מאז , חחיתי בחברת נפח טוב לב ואשתו . הם אלו שאמרו לי שעלי לגלות את האמת

על המשפחה שלי ".

"הו  , מצטער".

"זה בסדר , כמו שאמרתי הם מתו שהייתי דיי קטנה , כך שאני לא כל - כך זוכרת אותם ". היא ממהרת לחייך .

 " ומה בקשר להורים שלך, הם לא ידאגו לך ?" שאלה .

" ההורים שלי " נאנח שון ולאחר חייך " לא , הם לא ידאגו לי , למעשה אפשר לומר שגם אני יצאתי למסע בעקבות ההורים שלי "  .  

 " גם אתה מאומץ ?" התעניינה וונסה  .

"לא ממש , זה דיי סיפור ארוך ..." החל שון שלפתע פתאום בלמה המשאית , ותא המטען של המשאית נפתח.

ההמשך יבוא ...

טוב , זה הכול בנתיים

 שלכם ....