פרק מס' 7 - אלכס

" הנה נחשף פרצופך  האמיתי , חתיכת נוכל ...." החל  הנער בעודו שולח מבט מרוגז באדם אשר עמד מולם מכוון אליהם אקדח. 

"כל הזמן הזה תכננת לחסל אותנו , נכון ?  אז קדימה , עשה את זה , הרוג אותנו טינופת... " קרא בבוז . הגבר הערמוני לא אמר דבר  רק המשיך לכוון את אקדחו אל שני הצעירים על שפתיו פרוש חיוך רחב . " למה אתה מחכה ?, עשה את זה ..." התגרה בו שון . אך הוא רק חייך מזיז את ידו הצידה במהירות  כל כך רבה עד שהשניים לא הצליחו לראות דבר ובאותה המהירות גם חזר לכוון את האקדח על הנערים , שהוא מסמן להם בראשו להביט הצידה .

לאחר היסוס קל סיבב שון את מבטו אל עבר דלת הכניסה שהייתה מימינו והבחין כי במרכזה הופיע חור גדול וונסה הבחינה בזה גם היא

" אתה...."  החלה שולחת מבט משתומם  במארח הערמוני בעוד זה מניח את האקדח חזרה בתוך התיק .

 " לו באמת רציתי להרוג אתכם , לא הייתי מחכה  עד עכשיו " אמר , עיניו החומות נצצו באור מוזר .

"אז , מה באמת אתה רוצה מאיתנו ?" שאל שון .

"בו פשוט נגיד , שהיה לי חבל לתת לחלאות האלה לתפוס שניים ... כמותכם ". 

 "מה הכוונה , שניים כמותכם ?" שאלה וונסה שהיא מהססת .

  אך הוא רק חייך וסימן בידו על שולחן עץ בעל רגל עקומה שהיה מונח לא רחוק מהם סביבו עמדו , ארבעה שרפרפים גבוהים 

 " למה לא תשבו ונבהיר קצת את העניינים "  .

וונסה הביטה בשון ולאחר מכן נגשה אל אחד השרפרים   מתיישבת  עליו בעוד שון עשה כמוה . המארח נגש אף הוא אל השולחן  והתיישב

" עכשיו .... למה שלא נציג את עצמנו ? " .

" למה שלא תציג את עצמך קודם ... " התפרץ שון  " אנחנו יודעים מי אנחנו אבל אין לנו מושג מי אתה " . 

 הבחור הערמוני חייך חיוך רחב " כנראה שאתה צודק אז, אני אתחיל שמי הוא אלכס , נעים לי מאוד להכיר אתכם ".

" אני וונסה ..." אמר בטון מבוייש ,  שולחת מבט אחד מהיר בשון שלא נראה חברותי במיוחד באותו הרגע "וזה ..." החלה שהיא מצביעה על חברה. " והבחור העצבני הזה , הוא וודאי , שון וויל " מהר אלכס לקטוע אותה שהוא משאיר את השניים פעורי פה  .

 " איך לעזאזל אתה יודע מי אני ?" התפרץ שון שמאז ומעולם היה ידוע כטיפוס לא סבלני במיוחד .

אלכס שלח יד אחד אל תיקו ושלף מתוכו חתיכת נייר , פורס אותה על השולחן  הייתה זאת כרזת מבוקש

" תראה לי משהו שלא מכיר את השם הזה " אמר .

"תן , לנחש ... עזרת לנו כדי לקבל את הפרס "גיחך שון .

"המ... 10,000 מטבעות  זהב הם סכום בהחלט יפה , אני לא זוכר מישהו שהיה מונח על ראשו כזה סכום רציני אפילו לא הגדולים שבפושעים

כנראה שבאמת הרגזת את המלך טומטום ה- 3 "  החל אלכס שהוא מצחחק ואז הרצין לרגע שאמר " בכל מקרה , אין לך מה לדאוג אני איני חסיד גדול של המלך פרדריק או חיילי הבובה שלו , ובקשר לכסף אני מודה שהסכום אולי קרץ לי מעט , אבל עדיין ... זה לא ממש מעניין אותי" .

 " אז, למה בכל זאת הצלת אותנו ?" התעניינה וונסה .

"כי אני חושב שזה לא צודק לתקוף שני ילדים חסרי הגנה בצורה כזאת ".  

" למי אתה קורא חסרי הגנה ? , ולמה באמת נראה לך שהאמין לך " . 

 " כן , אני מניח שאתה צודק , למה שתאמין לי ? , אני בסך הכול בן אדם זר שסיכן את חייו והציל אתכם מחיילי הכוחות המיוחדים ... " השיב אלכס בטון עוקצני  " כמו שכבר אמרתי  לו רציתי לפגוע בכם , כבר הייתי עושה את זה מזמן ,  ובכלל אני מניח שלכם ולי יש אותה מטרה ".

" איזו מטרה ?" שאלה וונסה בחשש .

"ששלשתו נמצאים בחיפוש אחר משהו שאבד , או שאני טועה ?".

"בסדר נמאס לי " קרא שון שהוא קם מכסאו מטיח את ידו על השולחן " הטיפוס המוזר הזה כבר יודע עלינו יותר מידי ובכלל מה אנחנו יודעים עליו ?". 

 "בחיי , אתה באמת טיפוס קופצני במיוחד , למה שלא תשב קודם" חייך אליו המארח נאנח קלות

"אחר - כך אהיה מוכן לענות על שאלותיך " . שון נתן מבט אחד  מהיר בוונסה שלא נראתה כאילו היא מודאגת כל - כך   למען האמת גם הוא התחיל להרגיש כך , היה משהו בטיפוס הזה, אלכס שעורר בו בטחון בלתי ידוע.  למרות העובדה שלא היה לו מושג מי הוא באמת , או מהן מטרותיו .

 בסופו של דבר הוא נכנע והתיישב לצד חברתו .  " עכשיו ...." החל המארח בחביבות  " מה אתה רוצה לדעת ?". 

 "בתור התחלה איך זה שאתה מכיר אותנו אני יכול להבין איך אתה מכיר אותי , אבל מה הקשר שלך לוונסה ?" .

 " שום קשר , הסיבה היחידה שאני מכיר את שניכם היא בגלל שפעם גרנו באותו המקום " .

" איזה מקום ?" התעניין שון .להפתעתו הרבה החל אלכס  פורץ בצחוק " העיר טאלאן " השיב לבסוף , אך משהו בתשובה שלו לא נראה לנער .  

" אמרת קודם ששלושתנו מחפשים משהו שאבד איך אתה יודע את זה ?" שאלה וונסה שגם היא הרגישה כי משהו מוזר מתרחש שם . 

"שאבדתי מישהו ?".

"שאנחנו מחפשים מישהו ?" .

 " כי כל  'טאלאן ' מכירה את המדען הנעדר , דונלד וויל  " השיב אלכס כבדרך אגב שהוא מצביע אל שון " וכייון שאתה הבן שלו זה רק טבעי שתרצה לחפש אחריו ...".

 "אתה יודע משהו על אבא שלי ?" קרא שון  , עינו ננצו בתקווה .

 "לא , לא ממש מצטער , כל מה שאני יודע הוא ...שהאדיוטים מהכוחות המיוחדים תפסו אותו מה הם עושים עם השבויים שלהם , אין לי מושג , אבל...." .

 "אבל מה ?" .

"אולי מישהו אחר יכול לומר לך , אם כי אני לא בטוח שהוא ירצה לשוחח עם מישהו שהגיע מהעיר " .

 " מי זה , איפה אני יכול למצוא אותו ".

"תוכל למצוא אותו בעיירה קטנה בשם " קליידטאון " .

"קליידטאון ?" התפלא שון , הוא מעולם לא שמע את השם הזה קודם . "איפה זה נמצא ?" התעניינה וונסה .   אלכס נתן מבט קצת בשני הצעירים המופתעים והחל צוחק  "זה ברור שלא שמעתם  עליה אף פעם כי אף אדם שחיי בתוך הכיפה לא יודע שהיא קיימת " .

 " עכשיו בלבלת אותי , מה זאת אומרת לא יודעים שהיא קיימת " התעניין הנער .

 " 'קליידטאון ' היא עיר שמכילה בעיקר פליטים שהצליחו לברוח משלטון העריצות של המלך פרדריק ..." החל אלכס מסביר

" כך , שברור כי איש מעולם לא יודע איפה היא נמצאת , מלבד כמובן אלו שכבר היו בה ".

" ואתה ?, אתה יודע איפה למצוא אותה ?".

" אולי אבל אני לא יודע מה זה יעזור לכם אתם וודאי תמותו לפני שתגיעו לשם " השיב המארח בקרירות .

" מה זאת אומרת נמות לפני שנגיע לשם ..." התפרץ שון בכאס .  

אך לא נראה כי אלכס התייחס אליו  ומבלי לומר מילה קם מהשרפרף ונגש אל דלת הכניסה .

" מה קרה עכשיו ?" שאל שון המרוגז .

" תהיה בשקט ...." לחש אלכס שהוא פותח אט אט את הדלת ומציץ החוצה לאחר מכן סגר אותה במהירות " לעזאזל ..." הוא מלמל .

ממהר לשלוף את אקדח הלייזר שלו , מסמן לשניים לקום ממקומם

" מה העניין ?" שאלה וונסה מודאגת מהמבט אשר ניבט דרך עיניו החומות.

 אך הוא רק עמד שם בשקט , פותח את הדלת .  המבט השובבי נעלם מפניו ועיניו היו רצניות עד מאוד " צאו החוצה , מהר " פקד .

 "מה , מה זאת אומרת צאו החוצה ?" התמרד שון  .

"פשוט עשה מה שאמרתי " השיב אלכס ,  מבטו היה ריציני ומפחיד .

" אולי כדי שנקשיב לו  "  נשמע אז קול רך ועדין  .

"וונסה ?" התפלא שון , היה לו קשה להבין מה העניין הגדול בינה ובין אלכס , נראה היה כאילו הם משלימים אחד את השניה.

 " תקשיב לחברה שלך , אם אתה רוצה לחיות " החל המארח שהוא מסמן להם להביט החוצה , ענני  אבק  החלו מצטברים לא רחוק משם

 " מי אלה ?" שאל הנער .

 "צרות ..." השיב אלכס  קצרות " רוצו אל הג'יפ שלי ,  מהר ...." .

 "ומה איתך ?" שאלה וונסה .

"אני אבוא  עוד מעט ". אמר מושיט אליה את המפתח  " רוצו לשם ותשארו בפנים עד שהגיע ".

שון לא חיכה דקה נוספת ופנה בריצה אל הג'יפ אשר חנה לא רחוק מן הבקתה , וונסה בעקבותיו .

 השניים  מילאו אחר הוראותיו של אלכס שהם נכנסים פנימה ונועלים את עצמם .

 " מה לעזאזל כל זה היה ..." מלמל  הנער  , שיומו הרגיל הפך מלא מרדפים וצרות מכל סוג.

" שון הבט ...." קראה וונסה בבהלה שהיא מצביעה אל עבר השביל  ממנו זה עתה באו .

השביל אשר הוביל אל אותה הבקתה , אשר עשן החל עולה ממנה .  " הבקתה , הבקתה עולה באש " הוא קרא.

שלפתע בהלה החלה אוחזת את השניים , אלכס עוד היה בפנים ....

ההמשך יבוא ....

טוב ,  זהו בנתיים.

שלכם ....