מארועי הפרק הקודם :

 * השמש החלה שוקעת , כאשר 70 הנערים אשר עברו בהצלחה את הבחינות המוקדמות עשו את דרכם אל המעונות , שם ינוחו לקרת המבחן האחרון שיערך ביו שלמחרת . כולם , מלבד אחד - אשר ישב לו לצל אגם קטן שהיה בחלק המרוחק יותר של המבצר .  סביבו לא היה דבר מלבד עצים גבוהים ומגדל אחד ישן , שמרחוק נראה נטוש בעל שלוש קומות ( או לפחות כך נראה לעיין ) . גבהו של הנער כ- 1.74 לערך .  על גופו לבש גופיה שחורה , צמודה ועליונית אדומה נטולת שרוולים , מכנסי שק שחורות היו זרוקות על רגליו. נעלי ההרים  שנעל היו שחורות אף הן והשלימו את המראה. קולר שחור עליו רקומים בצבע לבן סמלים לא מבינים היה קשור לצווארו של הנער ( כאילו הוא דבוק לעור)  , בנוסף היו לו שלושה עגילים בכל אוזן ,  אך מה שמשך את  תשומת לב כל היה צבע שערו אשר באופן מפתיע היה .... כחול .  שמו של הנער - אולאן קלנדייל . 

 אולאן , שכבר הוכחה העובדה  כי היה שונה מהשאר ישב לו בשקט לצל האגם הקטן מביט בירח.

" בחיי , אחרי 4 שנים הייתי מצפה ליותר , במיוחד מבן טיפוחיו של הלורד רוק ".

אמר פניו עדיין משקיפות אל הירח שהיה כמעט מלא . אך נראה שאיש  לא היה שם כייון שלא הייתה  כל תשובה .

" לא נראה לך שהגיע הזמן לצאת ?, במילא אין טעם להתחבא יותר " המשיך עדיין יושב ופניו מופנים אל הירח .  

מבין אחד העצים יצאה דמותו של בחור צעיר כבן -18 , לגופו לבש גלימה חומה המייצגת את יסוד האדמה  הוא היה גבהה באופן יחסי , עיניו החומות  נראו חביבות אך אם זאת פראיות  . אולאן שלח מבט אחד  לאחור , חיוך רחב פרוש על שפתיו

" אז , אני רואה שהחלטת להצטרף אלי , אנג'ל .... " .

 " הבאתי לך את זה .." השיב אנג'ל , מצביע על סל קטן שאחז בידו .

" ארוחת ערב , כמה נחמד " קרא אולאן בעוד הנער לבוש הגלימות  נגש לשבת לצידו , והוציא מותך הסל בקבוקון זכוכית קטן ועגול , צבעו סגול , ופשטידה  אשר נראתה דיי מוזר , עלים ירוקים שחורים היו פרוסים עליה .  אולאן אכל את אורחת הערב בשקט , ושתה מן  הנוזל השקוף אשר היה בתוך הבקבוק . במשך כמה רגעים  עיניו השחורות הפכו אדומות זכר למה שקרה מוקדם יותר . לאחר שסיים את ארוחתו   הודה לאנג'ל .

" זה מפתיע שבאת לכאן הערב ,  אני כמעט ולא רואה אותך לאחרונה " אמר .

" העבודה שלי חשובה עד מאוד , הלורדים והמנהל סומכים עלי ואיני מתכוון לאכזב אותם ".

"מובן , הרי ברור שהדבר כל כך חשוב עד שתהיה מוכן לוותר גם על נשמתך " השיב אולאן בקול עוקצני .

" לא אבדתי את נשמתי ולא אאבד אותה  אבל,  אתה לעומת זאת  ממשיך לעשות  את אותן הטעויות  שעשית בעבר,

 אם כי ביותר עוצמה ".

" אני שומע גערה בקולך ?, ובכלל מה מעצבן אותך כל כך ?".

"אני לא עצבני , אבל המעשים שעשית היום ..." נאנח אנג'ל .

אולאן החל לצחוק " אתה מתנהג כאילו רצחתי מישהו " .

"היית ממש קורב לעשות זאת , אם הלורד ראו לא היה עוצר אותך ".

"אני אומנם לא משתגע אחרי משפחת האבן של 'הלורד רוק '  אבל גם לא הפגע באחיו הקטן רק בגלל זה , פשוט רציתי ללמד את השרץ הקטן לקח או שתיים  זה הכול ".

"אלוהים יודע שאני איני מחבב את הפרחח הזה , רוקי ובמיוחד אחרי מה שעשה לקייל "  נאנח אנג'ל שהוא נזכר במראה בן דוד הממושקף מחוסה בוץ וכל בגדיו קרועים ומלוכלכים הוא היה מסוגל להרוג את רוקי על מה שעשה לולא הגיע הלורד רוק באותו הרגע . הוא  לקח נשימה עמוקה והמשיך  " אבל , ' מאן קן ' ? ....." שאל מהסס רק המחשבה על כך גרמה לו צמרמורת

 " ובכלל , אתה אמור להסתיר את הכוח שלך ולא לחשוף אותו בפני כול . האדון לא יהיה מרוצה כלל  " אמר לבסוף .

אולאן נשכב על הדשא ,  במשך זמן מה לא אמר דבר ורק הביט בירח שלפתע פתאום פרץ בצחוק מתגלגל , " בחיי , אני רק נזכר בפרצוף שעשה הממזר הזה רוקי בשעה שהיה דבוק לעץ " הוא קרא .

 " אני שמח שזה משעשע אותך , אבל האדון ממש  יתרגז  הפעם "  מלמל אנג'ל בחשש גדול .

אולאן צחק בשנית " אל תדאג בקשר אליו "  אמר , שלוח מבט מרגיע אל עבר אנג'ל , " 'קשישל'ה' היקר תמיד היה מורגז ,

מהיום בו נולדתי , וכנראה יהיה כך עד היום שבו אמות " .

" איך אתה מדבר על האדון שלנו .... " התרעם אנג'ל נאנח " בכל מקרה ,  אני רוצה לבקש ממך שתשמור  על פרופיל  נמוך , לפחות עד אחרי שתתקבל לבית הספר ".

 "אני לא מבין למה אתה כל כך נלחץ ....." נאנח גם אולאן " אבל בסדר אני מבטיח לא להסתבך בצרות ". 

" מישומה קשה לי להאמין לזה " נאנח גם אנג'ל  , נזכר כי גם קוי הבטיח לו את אותו הדבר אחר הצהריים הזה ממש וכבר

 הספיק להסתבך עם אולאן . "אתה חושב על הבן של למברדג' ?" נשמע קולו של הנער כחול השער , אנג'ל שכח כבר כי הוא יכול לקרא מחשבות .  " הממ... כן , משומה אתה והוא כל כך  דומים זה לזה , ממש זוג משמיים " השיב אנג'ל ביבשות .

 " כן , גם אני  חושב ככה " החל אולאן חיוך מממזרי נח על שפתיו שהוא מתיישב  , ראשו פונה לאחור אל עץ גדול שעמד

לו לא רחוק מהמקום בו ישבו השניים . " אתה לא חושב כך קוי...." הוא לחש .

פרק עשרים ושתיים  - המבחן האחרון

אנג'ל סבב את מבטו אל המקום אליו הביט אולאן וגילה  כי לא היה שם אף אחד . אולאן מצידו נראה מבודח מאוד ופרץ בצחוק מתגלגל בעוד זה רק הביט בו במבט מרוגז  " מצחיק מאוד " רטן .

" בחיי , אתה כזה רציני "  נאנח אולאן שהוא מוטרד מעט מחוסר ההומור של חברו " בכל מקרה , כדי שתלך  לישון  ,  אתה צריך לקום מוקדם מחר...."  אמר שולח מבט עוקצני אל עבר הנער חום השער שישב לצידו " אחרי הכול , מחר הוא היום הגדול ..." סיכם עיניו נצצו בנוגע מוזר . " כן , אתה צודק " השיב אנג'ל שהוא מתרומם מן הדשא ממהר  להיפרד מאולאן ועזב את המקום. " בחיי , אני ממש מרחם עליו " נאנח אולאן שהוא מביט בירח עיניו היו רציניות יותר מבדרך כלל .

  "  עליו ועל כל אידיוט אחר שיעמוד בדרכי מחר ....."

* למחרת בבוקר עשו 70 הנערים הנותרים את דרכם אל אצטדיון האבן הגדול שעמד הרחק משטחי האימונים והיה מוקף כולו עצים גדולים ועתיקים.  שערי האבן הגדולים היו פתוחים לרווחה וגילו את יופיו של המקום . פנים האצטדיון היה גדולה ורחב , במרכזו עמדה זירת קרב ענקית  , במרחק רב מזירת הקרב עצמה היו פרוסים להם יציעים בעלי ארבעה קומות כל אחד . מוחלקים היו למקצות - ארבעה צבועים באדום , ארבעה -בחום , ארבעה בתכלת , וארבעה בכחול כהה יותר . אך מה שמשך את תושמת הלב יותר מכל היה היה היציע שעמד בין שניים מהם (וביודק מול שער הכניסה ). 

 צבעו של היציע זהוב והיו בו רק  עשרה מושבים :

אחד שהיה צבוע בחום , השני באדום , השלישי בכחול ,  הרביעי בתכלת ,  החמישי שהיה  גבהה מהאחרים היה צבוע בזהב ,  השישי  היה בצבע אפור כהה  , השביעי היה גם הוא אדום   , השמיני חום , התשיעי  כחול  והעשירי שנראה היה כאילו צורף ברגע האחרון היה זהוב גם הוא  .  כולם נכנסו פנימה והתיישבו בארבעת היציעים האחרים .

" וואו איזה מקום מדליק " התלהב קוי בעודו מחפש מקום לשבת .

 " כן , המקום הזה באמת מרשים ביותר " הסכים גם קייל .

" תהנה מהמקום הזה כל עוד אתה יכול .... " נשמע קול  מתגרה מאחוריו .

 קוי הפנה את מבטו לאחור מבחין בנער שהתקדם לעברו - הוא היה גבהה באופן יחסי , בערך בגבהו של קוי . שערו חום ועיניו בגוון הקפה  מעט מלא ולא ממש מפחיד , אבל אם כי מלא ביטחון עצמי  " רוקי ...." מלמל הנער שחור השער עיניו , מלאות בבבוז .  בעוד קייל עמד לצד חברו מביט בנער המתקרב בחשש . 

 " לא נראה לי שתחזיק כאן עוד הרבה  זמן למברדג' ..." .

" באמת , ולמה אתה חושב ככה ?" השיב קוי בטון עוקצני .

"אני רק אומר את האמת , אחד כמוך לא יחזיק במקום הזה אפילו חמש דקות " אמר רוקי מתעלם מהעוקץ בקולו של הנער  .  " ומי אמר שאתה תתקבל ...." נשמע קול קורא . רוקי הביט סביב כדי לחפש את הדובר ונבהל כהוגן כאשר נפל מבטו על נער בן גילם , גבהה באופן יחסי , ובעל שער קצר בצבע כחול אשר התקדם לכיוונם  " אולאן ... קרא קוי . היה משהו מוזר באולאן , משהו מושך וממכר מאוד שקוי לא הבין .   " אתה ...." מלמל רוקי בקול רועד , נזכר במה שעשה לו אותו הנער רק יום לפניכן .  " למה אתה לא עונה .. ?"  המשיך אולאן , עתה עמד ממש לידם נותן מבט עוקצני ברוקי 

"מה גורם לך לחשוב שאתה תתקבל ?".

" הנה אתם ...."נשמע קול נוסף לשם שינוי היה זה קול שקייל שמח מאוד לשמוע , " אנג'ל " הוא קרא בהקלה  למראה בן דודו אשר הצטרף גם הוא לחגיגה   " מה אתם עושים פה ..." פנה אל קייל וקוי " עליכם להיות במקומותכם  הם כבר רוצים להתחיל במבחן ".  " אתה צודק  בהחלט אנג'ל " הסכים איתו קייל ששמח להיות רחוק משני הנערים האחרים הוא משך בידו של קוי וסחב אותו אל בן השורות כדי לחפש מקום לשבת בו . רוקי מהר גם הוא עזוב ורק אולאן המשיך לעמוד במקומו , משקיף על הנער שחור השער שמהר לעזוב את המקום יחד עם חברו הממשוקף . 

" תשכח ממנו " החל אנג'ל מניח יד אחת על כתף חברו  " במקום זה תתרכז במבחן היום ".

"אתה דואג יותר מידי " , השיב אולאן שהוא מנתק בכוח את עיניו מקוי ושלח מבט קצר ולא מעוניין במיוחד אל חברו חום הגלימה .    " אני רק מקווה שתתנהג כראוי " מלמל אנג'ל , הבעת פניו הייתה  כשל הורה כועס שבנו הקטן שוב עולל מעשה קונדס כלשהו .   " לא אאכזב אותך אבא'לה  " התבדח אולאן  ,  פורש את ידיו באוויר כנכנע  " ועכשיו ברצינות , אני מבטיח להתנהג יפה "  אמר  מניח יד אחת על ליבו  כנשבע .   " לו רק היה לי שקל בכל פעם ששמעתי את המשפט  הזה  ממך ...."  נאנח אנג'ל  בתוך תוכו הוא  ידע  שיום ללא צרות מאולאן יהיה ממש כמו גשם במהלך בצורת  ( שניהם בלתי אפשריים ).   " לפחות תשתדל לא להסתבך יותר מידי "  הוא  התחנן . 

" אני מבטיח , לנסות " השיב אולאן בבדיחות " עכשיו עם תסלח לי ,  יש לי פגישה חשובה עם התסבוכת הכי גדולה בחיי " הוא צחק ממהר לעזוב את המקום .

* קוי שחרר את עצמו מאחיזתו של קייל והחל הולך  אחריו בחיפוש מקום לשבת שהבחין ביד מנופפת לעברו  " אלן..." קרא קוי והשניים ממהרים אל עבר השורה השלישית שם ישב לו , אלן ברייט אותו פגשו ביום שעבר .משמולו של אלן ישב נער דומה לו כשתי טיפות מים ומימינו שני מושבים רקים  " יושבים כאן ?" שאל קייל בהיסוס, אלן בתגובה חייך " כן , אתם ..." .

* אל זירת הקרב עלו להם קארל ופיירו . לורד האש פרס את ידיו באוויר כמבקש שקט " בוקר טוב לכולם " קרא פיירו בקול .

" כידוע לכם , כדי להתקבל  לבית הספר שלנו ישנם שלושה מבחנים שעליכם לעבור " הוא החל מחייך   "ברכות לכל מי שהגיע עד לכאן עברתם את שני המבחנים הראשונים  " .  פיירו עצר לרגע שולח מבט מלא כבוד אל  עבר היציע שמולו שם בן ארבעת היועצים ושני המורים הנאמנים  ישב  אדם כבן 60  ,  גבהו כ- 177 . גלימה ארוכה בצבע זהב כסתה את גופו המלא במקצת .  מלא חיים היה  ונראה צעיר מאוד לגילו . שמו של האיש - אוגוסט וולידר  , המנהל והמייסד של בית הספר ' מבצר הואר '  .

" ברשותך אדוני , היית רוצה להתחיל במבחן"  .

אוגוסט בתגובה קם ממקומו ופרס את ידיו לצצדים " אתם רשאים להתחיל ,  בהצלחה לכולם"  הוא קרא .  

 פיירו הנהנן בראשו לאישור , שולח מבט קצר אל ארבעה  נערים כבני 18 שעמדו קרוב לזירה , כשלושה   מהם עמדו לצד תיבת מתכת גדולה בעוד אחד אחר מהם אחז בידיו קופסת פח קטנה .  לורד האש  מסמן  להם  לעלות . הארבעה  עושים כשביקש , שלושה מניחים את התיבה לצד רגליו .  בעוד הרביעי מוסר את קופסת המתכת הקטנה לידיו של קארל אשר עמד גם הוא על הזירה . " בקופסה הזאת , נמצאים שמותיהם שלא ארבעת היועצים הבכירים - רוק , ג'ין , סירו , ואנוכי... " החל פיירו מצביע על הקופסה הקטנה בידו של קארל    " בכל פעם נקרא בשמם של ארבעה תלמידים , אחד מהם ישלוף מתוך הקופסה את שמו של אחד מארבעת היועצים . אותו אחד יהיה זה שיבחן אותם . כל אחד בתורו כמובן " הבהיר פיירו מחייך חיוך רחב  " וובכן , הבה נתחיל במבחן ...." קרא פיירו שהוא מביט  אל תוך רשימה ארוכה ששלף מכיס גלימתו  " מארק בנטון  , ג'ק ביף  , מרק מיילס , וגימי אמילס "  היו הארבעה הראשונים שעלו לזירה . מארק ,  התבקש לשלוף פתק מהקופסה ולאחר שהתברר כי הבחון שלהם יהיה - ג'ין  , התבקשו שלושת התלמידים האחרים לרדת מהזירה ולחכות בצד לתורם . בעוד מארק נשלח  אל תיבת המתכת הגדולה שעמדה לצד רגליו של פיירו  ולבחור כלי נשק מתוך חמשת הכלים שהיו שם ,  לאחר מכן המבחן התחיל .

* שלושה צוותים עברו בזה אחר זה מתמודדים מול - ג'ין , רוק , ופיירו .

הצוות הבא היה מורכב מ : מאי טרון , לי אנטון , וצ'איי מרקורי .

מאי טרון היה זה ששלף את הפתק , מראה אותו לפיירו  . לורד האש נראה מאוד משועשע  "  סירו " הוא קרא , בעוד השלושה מחכים שיגיע הבחון שלהם .  תדהמה הסתררה בקהל שאל הזירה עלתה   אישה ,  בשנות ה30 המוקדמות שערה הארוך הגיע עד מעבר לכתפיה , צבעו כתכלת השמיים , עיניה הכחלחלות נראו כזוג אגמים בחורף. גלימתה של האישה הייתה  כחולה כצבע גלימתו של קארל  אשר עמד קרוב לפיירו מביט בה מוקסם , היא הייתה יפייפיה . 

 " ברוכה הבאה סירו "  החל פיירו , משועשע מהמבטים המופתעים של שלושת הנערים  הנבחנים  אשר נדהמו לגלות כי  סירו , היא למעשה אישה .  לאחר שעבר ההלם החל המבחן מה שהתברר כמשימה לא קלה בכלל כיוון  שסירו , למרות היותה אישה ,התגלתה כחזקה יותר משלושת הלורדים האחרים  " או . קיי , תודה לכם "  החל פיירו  בעוד השלושה יורדים מן הזירה  " ועכשיו , לרביעי ....." מלמל הגבר בעל רעמת השער האדומה שהוא שולח מבט מסתורי אל עבר סירו 

 " קארו וולידר " אמר לבסוף . 

* "קוי , תראה ...." קרא קייל הנדהם שהוא מצביע על האדם אשר החל מתקרב לזירה .

" לא , זה לא יכול להיות ..."  נדהם גם קוי למראו של הנער אשר עלה אל הזירה לצד פיירו קארל וסירו .  גבהו של הנער

כ- 1.74 לערך,  על גופו לבש גופיה שחורה , צמודה ועליונית אדומה נטולת שרוולים , מכנסי שק שחורות היו זרוקות על רגליו. נעלי ההרים  שנעל היו שחורות אף הן והשלימו את המראה. קולר שחור עליו רקומים בצבע לבן סמלים לא מבינים היה קשור לצווארו של הנער ( כאילו הוא דבוק לעור)  , בנוסף היו לו שלושה עגילים בכל אוזן  . אך מה שמשך את  תשומת לב כל היה צבע שערו אשר באופן מפתיע היה כחול .  " אולאן ....."  קרא הנער שחור השער בתדהמה .

" מצטער , אבל קארו לא יכול היה להגיע " החל אולאן מחייך  בעודו שולח מבט חם אל עבר  סירו .  עיניה הכחלחלות שנראו כזוג אגמים קפואים היו נעוצות עתה  בנער כחול השער שעמד מולה , ניצוץ מיוחד עלה בהן  . במשך כמה דקות עמד פיירו במקומו מעביר מבטו בין  השניים ולאחר מכן החל פורץ בצוחק מתגלגל . אולאן רק עמד במקומו , חיוך רחב נפרש על שפתיו של הנער כחול השער , כאילו חיכה זמן רב לרגע הזה  " אז ...." החל , פונה אל סירו "  שנתחיל בכייף ?...."

ההמשך יבוא .....

טוב , זה הכול בנתיים

שבוע טוב ורגוע לכולם !!!!!

שלכם .....