קירארה הייתה בדרכה אל ביתו של ריקיצ'י -  אחד האיכרים , אשר נפצע בקרב האחרון שלהם נגד השודדים  .

כיון שהייתה כוהנת הכפר  אחד מתפקידיה היה לטפל בפצועים.  בעוד היא ממשיכה ללכת  נתקלות עיניה בקיוזו ההולך לו בדרך אל השדות.

 ידיו לצידי גופו ועניו בעננים  היא  הביטה בו בעודו מתקדם לעברה, המתח בגופה הלך וגבר ככל שהתקרב הרגע בו יחלוף על פניה.

לבהלתה נראה היה שהוא מבחין בה , קיוזו עצר נותן בה מבט קצר וחודר.

 "שלום לך סמוראי נכבד  " אמרה קירארה בקול שלוו ככל שיכלה , בעוד לחייה החלו מתכסות בסומק. היה משהו מוזר בקרבתו אליה  , משהו מטריד.

 " היי" השיב קצרות ולא בעניין רב , נותן מבט חקרני בסומק העז  אשר כיסה את לחייה.

 "אני מניחה, שאתה הולך לעשות את הסיור הרגיל בשדות "  העירה קירארה כדרך אגב , שולחת מבט בוחן אל עבר גופו אשר היה מכוסה כולו במעיל אדום וארוך . גל חום החל מתפשט בגופה , בעודה נזכרת בדמותו אשר בחלומה.  הוא היה קרוב  אליה , אוסף אותה  בזרועותיו, מחבק אותה בחוזקה . 

קירארה זכרה  את מגע זרעתיו החזקות  סביבה , ידו ליטפה את פניה ושפתיו היו קרובות מאוד לשלה. כל גופה רעד בהתרגשות , בעודה נזכרת במחזה המדהים אשר ראתה בחלום ליל אמש. אך יחד עם ההתרגשות הגיעה הבושה  , אשר החלה בוערת בה, קירארה הרגישה כאילו גופה רועד  ולא ידעה למה? .

 לרגע אחד מטריד השתוקקה לכך שיאחז אותה בזרועותיו החזקות ,  קרוב אליו , אל חזהו  ויאמר לה שהוא אוהב אותה . 

'אלוהים ' ,  נבהלה  הנערה איזו מחשבה נוראית צצה במוחה  היא התקשתה עד מאוד  להביט לו בעיניים וחשה כיצד גופה נמס מבושה לנוכח מחשבותיה המטרידות. למה ? , למה זה קורה לה בכל פעם שהיא רואה אותו ?. לרגע אחד  העזה קירארה להרים את עיניה אליו , נתקלת  במבטן החקרני של  עניו האדמדמות. היא התקשתה לנשום , עומדת מולו בלי שום יכולת לזוז ,  מביטה כמהופנטת בעינו , כו עמוקות הן היו  ואפלות .

 קולו הקר הוא זה שהעיר אותה מהזיותיה חודר אל ליבה כחץ , מכאיב ומשכך באותו הזמן "כן " ענה קצרות .

קירארה החלה לחוש צמרמורת למשמע קולו , מה עבר עליה למען השם למה היא מגיבה ככה ולמה היא ממשיכה לעמוד שם מולו, במקום לברוח מכאן ?

כן , זה מה שהיה עליה לעשות לברוח , לברוח מהר , לפני שהיא עלולה לעשות משהו שעוד תתחרט עליו.

"ברשותך " אמרה במהירות , קדה  בראשה קצרות והחלה ללכת שולחת מבט אחרון לאחור לרגע אחד נדמה היה לה שראתה חיוך קצר בזווית פיו.

סנאי אשתו  של ריקיצ'י  בדיוק חזרה מהשדות  בדרכה אל ביתה שהבחינה בנערה המתקדמת לכיוונה .

" בוקר טוב לך סנאי סאן " קראה קירארה מנופפת בידה.  " בוקר טוב קירארה סאן " חייכה האישה  היא הבחינה בלחייה האדומות של הנערה ובנשימתה המואצת , כאילו רצה מטרים רבים " הכול בסדר איתך ?" שאלה  בדאגה.

 קירארה הבחינה במבטה הדואג של חברתה  " כן, אני בסדר גמור " השיבה מחייכת  "ומה שלום ריקיצ'י  סאן ?".

"מתלונן כרגיל " צחקקה סנאי  " הוא ממשיך לטעון שמצבו נהדר והוא רוצה לחזור ולעבד את השדות " .

"וובכן בואי נבדוק את זה " חייכה קירארה היא מהירה לבדוק את החולה שלה ולאחר שנוכחה לדעת שסנאי צדקה , השניים ישבו במטבח ושתו כוס תה יחד.  

"אז , מה שלומך ?" התעניינה סנאי כאילו יכלה להבחין שמשהו לא היה בסדר .  

" הכול כרגיל" 

"את בטוחה ?"

קירארה תהתה למה סנאי מתעקשת כל כך "כן, בטוחה במאה אחוזים למה ?"

 "סתם  , את נראית מאוד טרודה מאז חזרתם אל הכפר עם הסמוראים ."

"הכול בסדר " השיבה קירארה מחייכת .

"הו , את בטוחה ששום דבר לא קרה ?" שאלה סנאי בסקרנות .

אך הנערה רק ישבה בשקט מרכינה את ראשה "יש מישהו,מה ?" החלה סנאי בחיוך שובבי  בעוד חברתה המשיכה לשתוק עייניה נעוצות בספל התה אשר בידה

"ידעתי" היא החלה מחייכת ברוך " יש מישהו והוא מוצא חן בעיניך ? " 

 קירארה הרימה ראשה מופתעת " לא... אני, רק " היא החלה מגמגמת .

סנאי  חייכה בשנית " הוא באמת מוצא חן בענייניך , נכון ?" הנערה הביטה בספל התה שבידה ושתקה  סומק החל מסתנן אל לחייה .

"אני מבינה " אמרה חברתה  מניחה את הספל שלה ומביטה בקירארה הרועדת " הוא יודע ?"  הנערה הנידה לראשה בשלילה. 

 "ולמה לא תספרי לו איך את מרגישה ?" הציעה  שהיא מניחה יד אחת מנחמת על כתפה של הנערה .

 קירארה הרימה את ראשה במהירות,  עיניה נעצו מבט מבהול באישה שמולה " לא!!!!" היא קראה.

"ולמה לא ?" .

"כי , אני , אני ...לא.. "  מלמלה בקושי  , דמעות עמדו בעיניה .

" זה בסדר , את לא חייבת רק הצעתי לך את זה כי  אני חושבת שתרגישי יותר טוב עם תדברי איתו , ומי יודע אולי גם הוא מרגיש אותו  הדבר , כלפייך " .

 אך היא נדה בראשה לשלילה "הוא אפילו לא יודע שאני קיימת " .

"ומה גרום לך לחשוב ככה ?" התעניינה סנאי .

"כי זה , זה לא נועד להיות "  אמרה לבסוף , הכאב בקולה מורגש .  

" לפחות תוכלי להגיד לי במי מדובר ?" חקרה סנאי אך קירארה השפילה את מבטה אל הכוס ושתקה .

"אחד הגברים בכפר ?" .

"לא....".

"אז , מדובר באחד הסמוראים ? " .

"כן ....." השיבה הנערה  בקול הנשמע כלחישה .

סנאי חייכה נותנת מבט רך בחברתה  בתוך תוכה היא יכלה לחוש כי קירארה  צודקת , זה אכן היה בלתי אפשרי אך הייתה זאת חובתה בתור חברתה הטובה של הנערה לעזור לה להתגבר על פחדיה , ומלבד זאת היא הייתה סקרנית לדעת במי מדובר, מי יכולה היה לכבוש את לב חברתה בכזאת סערה  .

 "המממ תני לי לנחש .... " החלה שהיא מחייכת אל עבר חברתה השתקנית  "סמוראי המכונה  קייקצ'יו הוא בחיר ליבה של אחותך, האיש בחליפת הטייסים -  הייאצ'י שם עיניים על אושינו  – הבת של מאנזו,  גורביי סאן בעל העור הכהה יותר , אממ.... חמוד אבל הוא יותר מידי ליצן ושיצ'ירוג'י סאן  עד כמה שאני יודעת תפוס אז נשארו לנו שלשה , שניים עם נוריד את האדון קאמביי שהוא אמונם אדם נהדר אבל מבוגר יותר מידי בשבילך. או שאני טועה וזה אחד מאלו שמניתי עכשיו ? " שאלה .

הסמוק על  לחייה של קירארה העמיק יותר " לא " ענתה קצרות.

"מממ... כמו שחשבתי " המשיכה  האישה , מחייכת ברוך" אם כך נשארו לנו רק שני מעומדים ...." אמרה סנאי אך לפני שהספיקה להגיד את שמותיהם ,נשמע דפיקה בדלת.  קצ'שירו וקייקצ'יו נכנסו פנימה, הם ברכו את הבנות לשלום ונגשו לבדוק מה שלמו של ריקיצ'י .

קירארה הבינה שהגיע הזמן ללכת היא נאנחה האנחת הקלה ומהרה להיפרד מסנאי .  

המשך יבוא ....

 טוב  , זה הכול בנתיים

שלכם....