הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי על האנימה SAMURAI 7  או בתרגום לעברית - 'שבעת הסמוראים '
אבל לפני שנתחיל החלטתי לפרסם הסבר קצר  על האנימה עצמה ועל הפנפיק שלי :)

האנימה

 בתקופה שבה  המעמדות החברתיים שולטים  והסמוראים שפעם חיו בשגשוג ירדו למעמד של שכירי חרב , חיים האיכרים באיימה ע"י השודדים  - ' נו בשרי ’  ( לשעבר סמוראים אשר וותרו על כובדם  והפכו לרובטים חלקם אפילו גדולים יותר מבית ).  עד אשר  בכפר קטן אשר חיי גם הוא בפחד במשך שנים החליטו הכפריים לקחת את עתידם בידיים , שמו  של הכפר היה קאנה . תושבי הכפר  החליטו להלחם על חייהם ושלחו  שליחים כדי למצוא סמוראים שיגנו על הכפר תמורת הדבר היחיד שהיה להם להציע  , אורז . שלשת השליחים היו - איכר בשם ריקצ’י , כוהנת המים הצעירה של הכפר - קירארה  , ואחותה בת ה- 10 קומצ’י .  רק שמקום להביא סמוראי אחד הם הביאו 7 :)

 * הפאן פיקשן שלי מדבר על משולש אהבה ( שלא היה בסדרה ) :

בין כונהת המים הצעירה של הכפר- קירארה.  

סמוראי מנוסה,  קר ומתבודד בשם קיוזו .

ועוד סמוראי צעיר , טירון  ואמפולסיבי בשם קצ’ושירו .

הדמויות : 

שבעת הסמוראים :

 שימאדה קאמביי -  הסמוראי הראשון , ומפקד קבוצת הסמוראים. אדם שקול ועייני , כבוד עבורו הוא מפתח חשוב  לחיים.

 בפאנפיק שלי היה גם בן הראשונים שהבחינו באהבה האסורה בן קירארה לקיוזו .

גורביי - הסמוראי השני , לאחר המלחמה הגדולה התפרנס ממעשי להטטנות . טיפוס חביב ודיי לייצני .

בפאנפיק שלי , גורביי היה בן הבודדים שתמך באהבתה האסורה של קירארה לקיוזו  .

הייאצ'י - הסמוראי השלישי  , יכול  לכרות  עצים רק בעזרת חרבו ואפילו ליצור קייסמים .

מומחה במכאניקה ובבנית מכונות מלחמה מכל הנמצא בהישג  יד . בעיקרון הייאצ'י הוא אדם טוב לב וחביב מאוד אשר מכור לאורז , אבל לעלום לא יסלח למישהו שבגד בחבריו .

שיצ'ירוג'י ( או בכינויו  ' מומוטארו ' )  , הסמוראי הרביעי - יד ימינו של קאמביי שמוכן אפילו לסכן את חיו עבורו.  יש לו חוש אסטרטגי יוצא דופן והיכולת להכין מערך קרב בזמן קצר בלבד .

קצ'שירו - הסמוראי החמישי .  הצעיר שבחבורה,המבקש להיות סמוראי של כבוד כמו השאר ומתקבל כתלמיד של  קאמביי. טירון  חסר נסיון בקרבות , אמפולסיבי ובעל מזג מזג חם ומרדני. הוא מעריץ את קיוזו ורוצה להיות כמותו . 

בפאנפיק שלי , קצ'ושריו מתאהב נואשות בקירארה ורואה את קיוזו כאוייב שלו .

קיוזו - הסמוראי השישי  . סמוראי מנוסה  ובעל זריזות ומהירות מדהימה , ממוחה בהתנקשויות .

טיפוס קר מזג  שנוהג לבודד את עצמו מן הסביבה ,הצטרף אל חבורת הסמוראים במטרה אחת - להלחם בקאמביי בתום ההגנה על הכפר .

בפאנפיקשן שלי - נקשרת דמותו לכונהת הכפר הצעירה של הכפר אשר מתאהבת בו נואשות .

קייקצ'יו - הסמוראי השביעי והיחיד שעשוי ממכונה . טיפוס ילדודתי ומופרע שנוהג לזרוק לכל עבר שהוא סמוראי .  קייקצ'יו מתחבר לאחותה הצעירה של קירארה והשניים נהיים חברים טובים .

אנשי כפר  קאנה :

הכוהנת הזקנה - סבתן של קירארה וקומאצ'י , ומדריכה את קירארה בדרכה ככוהנת המים הגדולה של הכפר. 

בפאנפיק  שלי מגלה הזקנה להפתעתה שנכדתה מגלה עניין בגבר כלשהו ( דבר שאסור עליה מתוקף תפקידה )  ולא רק זה , הוא גם סמוראי  (צרה כפולה ) ומאמינה  שמדובר בק'צושירו הצעיר והאמפולסיבי , התלמיד של קאמביי .

ריקיצ'י - איכר פשוט  שאת רוב חייו בילה בשדות האורז , נשלח עם קירארה אל העיר הגדולה כדי לשכור סמוראים שיגנו על כפרם . בינהם התיידד עם גורביי והייאצ'י .

סנאי - אישתו של ריקיצ'י שנחתפה ע"י הנו בשרי והוחזרה ע"י קאמביי ואנשיו.

 בפאנפיקשן שלי - חברתה הטובה של קירארה המנסה לעזור לחברתה המתייסרת .

קומאצ'י - אחותה בת ה- 10 של קירארה ילדה קופצנית ומלאת חיים . קומאצ'י קשורה מאוד לאחותה הגדולה ורואה בה דמות אימהית . קומאצ'י מפתחת ידידות גדולה עם קיי'צ'יו ותמיד אומרת שתגדל היא תתחתן איתו .

קירארה - כוהנת הכפר הצעירה של כפר קאנה .בחורה שקטה ועדינה אך עם זאת היא לא תהסס להגן על היקרים לה ועל הדבר בו היא מאמינה .

באנימה מגלה קירארה  כי היא מאוהבת באחד הסמוראים .

 בפאנפיקשן שלי  היא מתאהבת נואשות בקיוזו .

 טוב  עד פה ההסבר  , מקווה שזה עזר במשהו ....

והנה לכם קישורים לפרקים הקודמים :

לפרק א' , לפרק ב' , לפרק ג' , לפרק ד' , לפרק ה'  , לפרק ו'

ועכשיו , פרק 7   , תהנו .....

פרק ז'

השעה הייתה מאוחרת כאשר נכנסה קירארה אל המיטה , מחשבותיה נדדו. תמונת גופו של קיוזו הנוחת על האדמה ופניו הלבנות  נחרטו בזיכרונה ולא נתנו לה מנוחה , קולו השבור רדף אותה . דמעה ירדה מעייניה , היא חבקה את הקריסטל קרוב אל ליבה .

הוא היה היחד שעליו לא הצליחה לעבוד היחד שידע לשקף את הרגשתה כלפיי קיוזו,  את אהבת כלפיו.

 היא עצמה את עיניה ואט אט נרדמה חולמת על יום אביבי וחמים מוקפת באנשים אותם אהבה אחותה , סבתה וחברותיה אך לפתע הכול השתנה הכפר הותקף ע"י הנו-בשרי כל יקיריה  ומכריה ברחו על נפשם. גם היא רצתה לרוץ היא ניסתה בכול כוחה , אבל לא יכלה לזוז לפתע הבחינה קירארה במחזה מפחיד היא ראתה את עצמה מותקפת ע"י אחד השודדים אך אז מופיע קיוזו ומציל אותה גופו הקר נוחת על האדמה הקשה פניו חיוורות ועינו האדומות עצומות.  

עד מהרה מצאה עצמה קירארה במקום אחר היה זה חדרה במקדש היא נשכבת במיטתה מנסה להוציא ממחשבתה את היום הנורא הזה.  

"קירארה " נשמע לפתע קול הוא היה כמעט מוכר אבל עם זאת שונה היא ניסתה להיזכר של מי היה הקול הזה "קירארה... ע.. עזרי..."  נשמע הקול בשנית "קירארה " הפעם הוא נשמע ברור יותר קול מוכר אדיש וקר קול שאי אפשר היה לטעות בו  "קיוזו?! " קראה קירארה היא קמה בבהלה נגשת אל החלון דמות גבוה ולא מזוהה עמדה שם ובן רגע נעלמה "אוי אלוהים " נאנחה בלי שום ספק היא יוצאת מדעתה לא ייתכן שהיה מדובר בקיוזו הריי הוא נמצא בבית שהיה רחוק מהמקדש שלה ומצבו היה ממש לא טוב  כמה דקות לאחר מיכן החל הקריסטל שלה זוהר באור עמום  "משהו לא בסדר "אמרה בקול מודאג היא הצמידה את הקריסטל אל ליבה ומיהרה לצאת מהחדר .

הכוהנת הזקנה נכנסה דרך הדלת מבחינה בנערה הממהרת " קירארה ?!"
" סבתא מה שלום , קיוזו ?" קראה הנערה המיואשת ואפילו לא טרחה לדבר עליו בגינונים. 

 הדבר הטריד את הכוהנת הזקנה היא  שלחה מבט בוחן אל עבר נכדתה ומצאה את התשובה לשאלתה חקוקה עמוק בתוך עיניה " זה הוא נכון ?"  היא נאנחת .  קירארה הנהנה בראשה לאישור  ושתקה . הזקנה  נתנה מבט רך בנכדתה   "אני לא מתכוונת לגעור בך , אין טעם לזה , למעשה אני חושבת שאני היא זאת שגרמה לכך , לא יכולתי לחשוד אפילו לרגע שאת עלולה להתעניין באחד הסמוראים , בטח שלא בו ולכן אני מניחה שמחובתי לומר לך את זה ..." היא  נתנה מבט מעורער בנכדתה  קירארה הרגישה שמשהו לא בסדר , סבתה מעולם לא הייתה כו שקטה ומודאגת .

 "מה העניין סבתא ?" שאלה בקול רועד , פחד לא מוסבר החל ממלא את ליבה.

 "זה בקשר לגבר ההוא  קיוזו,אני.." אמרה הזקנה נאנחת בשנית . הפעם הייתה זאת האנחת כאב , כאב וצער עמוק על נכדתה האהובה  "אני חוששת שהוא לא יצלח לעבור את הלילה " אמרה לבסוף.

  קירארה  נתנה בה מבוהל לפתע החל הקריסטל בידיה לזהור בשנית הפעם היה האור אפור ועכור לגמרי  " אות מבשר רעות " נאנחה הזקנה  .
"לא...." קראה  קירארה ומבלי לומר דבר נוסף יצאה בריצה מהבית .היא החליטה שהדרך  ארוכה מידי ולכן היא בחרה לקצר אותה דרך היערות .

היא רצה כמו שלא רצה מעולם הוא לא יכול למות  ,לא הוא . קירארה מעדה על האדמה ורגלה החבושה החלה מדממת שוב , אך לא היה לה אכפת , שום דבר לא חשוב עוד דבר מלבדו . לאחר ריצה ארוכה היא הגיעה אל הבית  מתנשפת ומפוחדת פתחה קירארה את הדלת אך לא היה שם איש , היא מיהרה לחדרו של קיוזו אבל גם שם לא היה אף אחד במקום בו שכב קיוזו הפצוע היו עכשיו רק טיפות טיפות של דם לאן הלכו כולם ?  בלבול ופחד החלו משתלטים אליה .

 היא יצאה מהחדר והבחינה בדמות אשר נכנסה פנימה אל תוך הבית " קצ'שירו ?"  קראה בפליאה .

הנער הביט בה מופתע ולאחר מכן שאל " העלמה קירארה מה את עושה כאן? " .
"איפה קיוזו ?" התפרצה קירארה כבר לא היה חשוב לה מה יגידו , או מה יהיה גורלה ככוהנת .

 היא הייתה צריכה לשמוע  שהוא  בסדר לראות אותו לדעת שהוא חיי שכל מה שאמרה סבתה , זוהר הקריסטל הכול היו שקרים, הם חייבים .

קצ'שירו  נראה מופתע לשניות מספר אך לאחר מכן השפיל את ראשו "קיוזו מת " אמר בשקט .  

קירארה חשה כאילו סכין ננעצה בליבה כל גופה הפך כבד כמו סלע והיא נשענה על  דלת החדר כדי לא ליפול " אתה משקר!!!!" צעקה עליו הדמעות זלגו מעיניה

  " זה לא נכון !!"

קצ'שירו התקרב אליה אט אט, " אני נורא מצטער עלמתי , אבל זה נכון האדון קאמביי והשאר הלכו עכשיו אל המקדש כדי... כדי לקבור אותו " אמר בעצב שהוא מבחין ברגלה המדממת "עלמתי , הרגל שלך ... "  אמר בדאגה  שהוא שולח יד אחת כדי לאחוז בה, אך היא העיפה את ידו ופרצה בריצה מהבית .

לאחר ריצה קצרה הגיעה קירארה אל קצה הדרך היה זה שדה לא רחוק מהכפר מלא עצים ופרחים למיניהם  קירארה נפלה על הדשא דמעות בעיניה . 

קולו של קצ'שירו מהדהד שוב ושוב במוחה  " קיוזו מת !!" אמר לה הקול . 

" שקרן!!!" קראה קירארה אל הרוח קשה היה לה להאמין שקיוזו באמת איננו.  כמה אירוני  שהאדם לו חיכתה במשך כל חייה הלך מבלי שתגלה לו איך היא מרגישה כלפיו באמת. היא התרוממה מהאדמה  קרוב אל המקום בו עמדה הייתה תהום עמוקה אשר הפרידה את כפרה משאר הכפרים האחרים קירארה מביטה אל התהום , סוף הדרך לא נותר לה יותר חשק לחיות  היא שלחה מבט נוסף מטה אל התהום העמוקה מתחתיה. במוחה עלתה המחשבה לקפוץ מטה מטה אל השיכחה  הנצחית.

ההמשך יבוא ...

טוב  , זה הכול בנתיים

                                     שלכם