הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי על האנימה SAMURAI 7  או בתרגום לעברית - 'שבעת הסמוראים '
אבל לפני שנתחיל החלטתי לפרסם הסבר קצר  על האנימה עצמה ועל הפנפיק שלי :)

האנימה

 בתקופה שבה  המעמדות החברתיים שולטים  והסמוראים שפעם חיו בשגשוג ירדו למעמד של שכירי חרב , חיים האיכרים באיימה ע"י השודדים  - ' נו בשרי ’  ( לשעבר סמוראים אשר וותרו על כובדם  והפכו לרובטים חלקם אפילו גדולים יותר מבית ).  עד אשר  בכפר קטן אשר חיי גם הוא בפחד במשך שנים החליטו הכפריים לקחת את עתידם בידיים , שמו  של הכפר היה קאנה . תושבי הכפר  החליטו להלחם על חייהם ושלחו  שליחים כדי למצוא סמוראים שיגנו על הכפר תמורת הדבר היחיד שהיה להם להציע  , אורז . שלשת השליחים היו - איכר בשם ריקצ’י , כוהנת המיים הצעירה של הכפר - קירארה  , ואחותה בת ה- 10 קומצ’י .  רק שמקום להביא סמוראי אחד הם הביאו 7 :)

 * הפאן פיקשן שלי מדבר על משולש אהבה ( שלא היה בסדרה ) :

בין כונהת המים הצעירה של הכפר- קירארה.  

סמוראי מנוסה,  קר ומתבודד בשם קיוזו .

ועוד סמוראי צעיר , טירון  ואמפולסיבי בשם קצ’ושירו .

והנה לכם קישורים לפרקים הקודמים :

לפרק א' , לפרק ב' , לפרק ג' , לפרק ד' , לפרק ה'  , לפרק ו' , לפרק ז'

ועכשיו , פרק 8   , תהנו .....

פרק ח'

במקדש  קבלה הכוהנת הזקנה את פניהם של ארבעת הסמוראים , מוזגת להם מעט תה חם כדי שיירגעו מהערב הקשה שעבר על כולם .
"תודה לך "השיבו הארבעה.
"מה שלום דון קיוזו ?" שאלה הכוהנת את הייאצ'י .

"אממ לא ממש טוב לצערי " אמר שולח מבט קצר אל קאמביי  " אני מניח שאין לנו יותר מה לעשות מלבד לחכות " הוא נאנח.

  "קצ'שירו וגורביי נשארו לשמור עליו " הוסיף שיצ'ירוג'יו .
"לא היו כאן בעיות ?" שאל קאמביי .
"לא הכול היה בסדר הבנות הסתדרו טוב מאוד בהעדרי "  אמרה בגאווה .
"וקירארה ?" .
" קירארה יצאה לסיור היומי שלה בכפר " היא נאנחת .
לפתע הביטו קאמביי ושיצ'ירוג'יו אל עבר דלת הכניסה נראה היה שהרגישו במשהו הייאצ'י שככל הנראה הרגיש בזה גם הוא, קם אל הדלת ופתח אותה.  

גבר גבהה יחסית ובעל עור כהה ושער לבן קצר , נפל על הארץ גופו מכוסה דם  "גורביי סאן!!!" קרא הייאצ'י בבהלה קאמביי והאחרים מיהרו אליו .

" מה קרה לו ?" בקש קאמביי לדעת בעוד הכוהנת הזקנה ממהרת לבדוק אותו .
 "נראה שתקפו אותו מאחור " אמר שיצ'ירוג'יו .
"מי עשה לך את זה?" שאל הייאצ'י .

 עינו של האיש נפקחו בבהלה כאילו ראה רוח רפאים "קק..קיוזו...." הוא לחש.

 "קיוזו ?!" קראו כולם זה לא יכול היה להיות הגיוני הרי קיוזו שכב במיטה  על סף גסיסה.

  "קצ'שירו ...." המשיך גורביי בקושי.

  "מה אמרת? " שאל קאמביי הנדהם .

 "קצ'שירו....ת..תק.. " הוא עצר לרגע בולע את רוקו ואז המשיך  "קיוזו ....".

 " סמוראי נכבד , למה נראה לך שהוא התכוון ?" שאלה הכוהנת מודאגת.
" אני לא יודע אבל אני לא נשאר כאן כדי לברר ..." קרא קייקצ'יו בכעס "האידיוט שעשה את זה לגורביי ישלם את המחיר בדמו ... " . 

"זה יספיק קייקצ'יו " פקד קאמביי הכוהנת נזכרת שקירארה נמצאת בכפר וחוששת לחייה קאמביי מרגיע אותה ומבקש מהכוהנת לטפל בגורביי הפצוע בעוד הם ממהרים אל הכפר .

 קירארה עמדה על קצה התהום מביטה למטה דמעות זלגו  מעייניה  ,קיוזו איננו, כבר לא הייתה לה סיבה לחיות . נחושה בדעתה לסיים את חייה , היא עצמה את עיניה ולקחה צעד אחד קדימה נופלת אל התהום העמוקה. קירארה פקחה את עיניה והבחינה בכך שהיא עדיין בחיים , דבר מה , מישהו מנע ממנה ליפול .

 היא הביטה למעלה והבחינה בדמות כלשהי אשר אחזה בידה בחוזקה היא ניסתה להשתחרר אך הדמות לא הרפתה.

 " לא , עזוב אותי ...." היא קראה אך הדמות מי שלא תהיה סירבה לעזוב, " אני לא רוצה לחיות יותר בעולם הזה אז פשוט תניח לי " היא יבבה .  

 "לא ..."  ענה לה קול , היה זה קולו של גבר . קול תקיף וקר , ואם זאת מוכר עד מאוד .

קירארה שלחה מבט משתהה בדמות אשר אחזה בה בעקשנות מבין דמעותיה  היא הצליחה להבחין בזוג עיניים אדומות  אשר נעצו בה מבט קר  שערו הקצר בצבע בלונד רחף ברוח   "ק..קיוזו ? " לחשה קירארה הנדהמת לא זה לא יכול להיות היא וודאי הוזה האם כול זה היה פרי דמיונה . 

הנערה הושיטה לו את  ידה השנייה וטיפסה מעלה , שהגיעה אל האדמה  שלחה קירארה מבט משתומם לדמות אשר ישבה על ברכיה לא רחוק משם הייתה זאת דמותו של גבר. גבה , רזה ובלונדיני שולי מעילו הארוך החלו עפים ברוח , עינו שהיו אדומות כדם נעצו בה מבט בוחן , אותו המבט שהקפיא את גופה בכל פעם שרק הביט בה .  בעודו נעמד אט אט על רגליו  ידו השמאלית  אוחזת בבטנו החבושה .  קירארה נעמדה גם היא על רגליה  עיניה היו עדין מלאות דמעות ,ידיה רועדות . 

היא התקשתה להאמין למה שראתה . היא לא חלמה זאת  הוא ... הוא באמת עמד שם מולה הוא היה חיי   "הו , קיוזו ..."  היא נאנחה מבלי לחשוב פעמים קפצה אל חיקו של הסמוראי ההמום ופרצה בבכי קיוזו לא אמר מילה בעודו כורח את ידו הימנית סביבה , מחבק אותה. 

" אני,אני חשבתי שאתה  מת " .יבבה הנערה בעוד היא אוחזת בחולצתו מסרבת לעזוב.

 "טיפשה .." לחש קיוזו קירארה הרימה את מבטה אליו עיניה נצצו מדמעות מבחינה במשהו שונה בהבעת פניו משהו מסתורי עינו נצצו באור הירח.

 "טיפשה " חזר  הסמוראי מנמיך את פיו על שלה.

 "אני.. אני ... " החלה קירארה לגמגם  כל גופה מתוח בשל קרבתו .

" על תאמרי דבר " השתיק אותה קיוזו שהוא אוחז בסנטרה ומקרב את פיה אל שלו שפתותיהם משולהבים בנשיקה .

קירארה רעדה כולה מהתרגשות, הייתה זאת הפעם הראשונה בחייה בה התנשקה עם גבר כלשהו אבל היא ידעה שהוא האחד לא משנה אם היו גברים אחרים בחייה או לא איש מהם לא יכול היה לנשקה כמו שנישק אותה הוא  עם כל כך הרבה עוצמה ולהט  לרגע אחד היא שחכה את כל מעצוריה נצמדת אליו ללא בושה היא אהבה אותו , אהבה אותו כל – כך עד שהייתה מוכנה להתמסר לו בכל גופה ונשמתה  אך נראה היה שקיוזו לא חשב כמוה מבלי לומר דבר הוא שחרר אותה. 

 "ק.. קיוזו ?" שאלה קירארה.

  קיוזו לא ענה שולף את אחת מחרבותיו  שהוא מסובב את מבטו אל עבר העצים שהיו מאחוריהם "צא החוצה " הוא קרא קולו דומה ללחישה.

   " יש שם מישהו ?" שאלה הנערה בחשש .

"מרשים מאוד ..." נשמע לפתע קול הוא היה קר ואפלולי " נראה שלמרות הכול לא איבדת את הריכוז שלך,החושים שלך עדין מחודדים..." חזר הקול  היה זה קול מוכר שקירארה לא הצליחה לזהותו.  מבין העצים יצאה לה דמותו של גבר הוא היה נמוך רק במעט מקיוזו ואם זאת מלא יותר , על גופו חולצה אדומה ומכנסים שחורים אשר נגלו בקושי תחת מעיל העור שלבש , צבעו היה בז' .

 שערו הארוך , שחור כלילה ואת עינו החומות עיטרו זוג משקפיים קטנים בעלי מסגרת צהובה בדיו השמאלית אחז בזוקה.

  "אז,  אני רואה שלמרות הכול נשארו לך חושים של לוחם, קיוזו היקר...." הוא קרא בעוקצנות שולח מבט לעגני אל הגבר שעמד מולו .

עיניו האדומות של הסמוראי הבלונדיני נעצו מבט מלא בוז באדם שהתגלה אל מול עיניו " יוגו ..."

ההמשך יבוא ...

טוב  , זה הכול בנתיים

                                     שלכם