היי כולם ,
הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי , לפני שנתחיל הנה לכם הסבר קצר על האנימה והפאנפיק שלי
לפרקים הקודמים :
לפרק א' , לפרק ב' , לפרק ג' , לפרק ד' , לפרק ה' , לפרק ו' , לפרק ז' , לפרק ח' , לפרק ט' ,
לפרק י' ,
ועכשיו , פרק 11 בפאנפיק שלי , תהנו .....
פרק יא'
במקדש הכוהנת , החלה קירארה חובשת את זרועו המדממת של קאמביי " זה שום דבר " אמר הסמוראי המבוגר באדישות ,שהוא נועץ מבטו אל המסדרון המוביל אל המקום בו טפלו הייאצ'י והכוהנת הזקנה בפצעיו של קיוזו . מן המסדרון יצאה הכוהנת "מה שלומו ?" שאל קאמביי .
" הוא יהיה בסדר " השיבה הזקנה על פניה מבט של הקלה " הוא רק זקוק להמון מנוחה " .
ליבה של קירארה כמעט ויצא ממקומו מרוב שמחה " אני יכולה לראותו ?" שאלה מבלי לשים לב למעשיה .
הכוהנת הקנה נתנה מבט שואל בקאמביי " אני לא חושב שכדאי " השיב הסמוראי
" לפחות לא עכשיו " .
הנערה הביטה בעצב אל עבר המסדרון נאנחת " אני מבינה " אמרה בשקט ממהרת לשנות את הנושא "מה שלום אדון גורביי ?" שאלה.
"אדון גורביי יהיה בסדר גמור, נראה שהפגיעה בכתף שלו ,לא גרמה הרבה נזק ".
"טוב לדעת " חייכה קירארה , בעוד קאמביי הנהן בראשו לאישור .
זמן קצר לאחר מכן ישבו קאמביי , שיצ'ירוג'י ,הייאצ'י והכוהנת הזקנה בעוד קירארה מוזגת לכל אחד מהם מרק גחליליות חם .
" אז אתם אומרים שלמעשה היה זה קצ'שירו אשר תקף את דון גורביי ?" שאלה הכוהנת בתדהמה .
"מסתבר שכך היה " השיב שיצ'ירוג'י .
סבתא של קירארה עדיין התקשתה לעכל את דבריהם "אבל למה שיעשה דבר כזה ?".
" את רואה גברתי " השיב הייאצ'י בכעס "מסתבר שלשרץ הקטן לא היה אכפת כלל מכל מה שעשינו עבורו , או מהעובדה שגורביי הציל את חייו בעבר ".
"לכל אחד יש הנתיב שלו ..." החל קאמביי " וסיבותיו הוא ".
"אז מה אתה בעצם אומר ?, שאנחנו צרכים לרחם על המנוול הזה ?" שאל הייאצ'י .
"לא לרחם אבל להקשיב " מהר שיצ'ירוג'י להסביר "מה שאדון קאמביי מנסה להגיד הוא , שקודם עלינו לשמוע את הסיבות שבגללן הוא עשה את כל מה שעשה " .
"נהדר .."נאנח הייאצ'י.
" ומה יהיה על קצ'שירו סאן עכשיו ?" שאלה קירארה .
"כרגע הוא נמצא במחסן הישן ליד המקדש , קייקצ'יו שומר עליו , ברגע שיחלים גורביי נחליט מה לעשות " השיב קאמביי .
"יכול להיות ששמעתי מישהו אומר את שמי ?" נשמע לפתע קול מאחוריהם .
" גורביי סאן ? " התפלא הייאצ'י זה נעמד בכניסה למסדרון ידו השמאלית חבושה על פניו אותה הבעת העליזות כמו תמיד .
"אתה אמור להיות במיטה ולנוח " אמר שיצ'ירוג'י בטון כועס.
" בחייך , זה לא שאני עומד להתפרק נכון , חוץ מזה לא יזיק לי להסתובב קצת " אמר מחייך בעודו מתיישב ליד כולם .
"הנה אדון סמוראי , תתכבד " אמרה קירארה מגישה לו מעט מרק גחליליות גורביי הודה לקירארה , מבחין בכך שמשבעה סמוראים ירדו לארבעה " זה שקצ'ושירו נמצא בהסגר בינתיים וקייקצ'יו שומר עליו אני כבר הבנתי אבל עדיין , חסר לי משהו ... איפה קיוזו ?" שאל והופתע לראות את ההלם על פני חברו .
"דון קיוזו , בחדר מחלים מהפציעות שלו " אמרה סבתא של קירארה .
"מהפציעות שלו ?, אם אני לא טועה יש לו רק אחת , זאת שחטף מהכדור ההוא או שלא ?".
"לצערי ישנה עוד אחת ..." אמר שיצ'ירוג'י לא בטוח איך לבשר לו את זה אחרי הכול גם הוא עצמו עדיין לא החלים לגמרי " קיוזו...." הוא החל בזהירות .
" הוא נפגע ע"י כדור...קצ'שירו ירה בו " קטע אותו הייאצ'י .
גורביי הביט בהם בתדהמה "אני מבין... טוב , נראה שהלך לבדוק מה שלומו " אמר לבסוף על פניו פרוש חיוך שהוא מניח את הקערה אל הרצפה מתרומם ופונה אל הכוהנת הצעירה "ליידי קירארה , תלווי אותי ? ".
" אני ?" שאלה קירארה בפליאה .
"כן בבקשה , אם זה לא מפריע לך " השיב גורביי בחיוך לבבי .
" לא , אני מניחה שלא " מהרה קירארה להגיד ומבלי לומר מילה נוספת תפס הסמוראי האדיב בידה וליווה אותה אל המסדרון . כאשר הגיעו למקום בו היה קיוזו חייך גורביי :
"אוי כמה טיפשי מצדי , שכחתי להביא גם לקיוזו מעט מרק גחליליות ".
"אני הלך להביא " התנדבה קירארה .
" אין צורך , אני הלך לבדי " השיב גורבי "למה שלא תכנסי פנימה בנתיים אני מייד חוזר " אמר בעודו הולך חזרה אל חדר הכניסה בו ישבו חבריו .
קירארה הביטה בגורביי המתרחק נאנחת , היא לקחה נשמה עמוקה נכנסת אל החדר בו היה קיוזו .
שם בקצה החדרון היא הבחינה בו , מעילו הארוך היה זרוק למרגלות המיטה ראשו היה מונח על הכר ברישול שערו הזהוב כיסה כמעט לחלוטין את עינו בגוון האודם אשר היו עצומות קירארה החלה מתקדמת אט , אט , רעד לא מוסבר החל עובר בגופה ככל שהתקרבה אל המקום בו שכב הגבר אותו אהבה . בשקט מוחלט התקרבה אל המיטה נזהרת שלא להרעיש שהיא רוכנת לצדו מביטה בו . ראשו היה מונח על הכר ברישול שערו הזהוב כיסה כמעט לחלוטין את עינו בגוון האודם אשר היו עצומות , פניו הנוקשות בדרך כלל היו שלוות כפניו של ילד רך .
קירארה קרבה אליו מעט יותר מסריה בעדינות את קצוות השער הסוררות מעל פניו.
מביטה בו ברוך "הממ...." נשמע קולו לפתע .
קירארה ממהרת להזיז את ידה מפניו . זוג עיניים אדמדמות נפתחו אט אט , בוחנות את המקום באדישות נעצרות על פניה הקפואות של כוהנת המים הצעירה " את ...." הוא לחש בלי קול .
"אני רק...." החלה קירארה שהיא מחבקת את' הקריסטל המטביל ' שלה אל ליבה .
* בינתיים בחדר הכניסה ישב גורביי לצד הייאצ'י ושיצ'ירוג'י , מוזג לעצמו עוד מעט מרק גחליליות "איפה קאמביי והכוהנת הזקנה ?" התעניין.
"הם הלכו לראות מה עם ק'צושירו " השיב הייאצ'י שלפתע הבחין בכך שגורביי חזר מהמסדרון לבד "איפה קירארה ?" שאל "היא לא הלכה איתך ?" .
"קירארה מי ?" שאל גורביי על פניו הייתה ניסוחה הבעת פנים תמימה .
" על תיתמם, כולנו ראינו שהיא הלכה איתך , הייתם אמורים לבקר את קיוזו , לא ?" .
"אה... קירארה הזאת " השיב גורביי כאילו רק עכשיו נזכר על מי הוא מדבר " לא , לא ראיתי אותה " ענה מחייך.
" אתה באמת חושב שפעלת נכון ?" נשמע לפתע קולו של שיצ'ירוג'י.
"בקשר למה ?" היתמם גורביי .
"אתה יודע טוב מאוד על מה אני מדבר גורביי סאן " השיב שיצ'ירוג'יי בטון של אח גדול אשר גוער באחיו הקטן (יש לציין שהם אינם אחים וששניהם עברו את גיל 30 )
" את חושב שאיש לא הבחין בזה אבל את טועה ".
"תראה שיצ'ירוג'יו סאן , אני יכול לפחות לדעת במה אתה מאשים אותי ?" .
" אני מדבר על קירארה , אתה באמת חושב שזה נבון , המעשה שעשית עכשיו ?" .
גורביי הביט בו עינו נצצו באור מסתורי על שפתיו חיוך שובבי " אולי לא ... בכל מקרה ימים יגידו " אמר נותן מבט מעורער אל המסדרון .
*קירארה חבקה את "הקריסטל המטביל" שלה קרוב אל ליבה עוצרת את הרעד שעבר בגופה ולקחה נשימה אחת עמוקה "האדון קאמביי שלח אותי , כדי לראות מה שלומך " ענתה לבסוף .
קיוזו בחן את פניה הקפואות והסמוק שהחל מסתנן אט , אט אל לחייה משומה הוא יכול היה לראות שהיא משקרת , אבל למה " אני בסדר " השיב הסמוראי עיניו נעוצות בתקרה .
"המממ... דון קיוזו " החלה הנערה בשקט .
"מה ?" שאל עיניו נחות על פניה , נראה שהצבע החל לחזור אליהן.
"אני...רק רציתי להודות לך...על ש...שהצלת את חיי , שוב " השיבה הנערה ברוך מביטה בעצב אל חזהו ובטנו החבושים .
" עשיתי את מה שהייתי צריך , לא יותר " השיב קיוזו בטון קר שהוא חותך כל אפשרות של קרבה בניהם מעביר מבטו שוב אל התקרה .
"אני מבינה " אמרה הנערה משפילה את ראשה מטה באכזבה דמעה החלה נוצצת בעיניה .
"אני מקווה שאני לא מפריע לשום דבר " נשמע לפתע קולו של גורביי .
" גורביי סאן ..." קראה קירארה מופתעת , מצד אחד היא הרגישה אכזבה מסוימת על שלא יכלה הייתה להיות לבד עם קיוזו , אבל מצד שני היא חשה הקלה גדולה לראות את פניו החביבות של של גורביי .
"הבאתי לך קצת מרק גחליליות " אמר הסמוראי החביב נותן מבט בוחן בפצעיו של קיוזו.
בעוד זה בחן גם הוא את כתפו החבושה של גורביי "הכתף שלך " העיר קיוזו בקול הגובל ללחישה.
"שטויות , זה הרבה פחות גרוע מהפציעה שלך " השיב גורביי מחייך וכאילו נזכר בדבר מה אמר : "הא..ליידי קירארה סבתא שלך חפשה אותך".
" כדאי שאמהר והראה מה היא צריכה " השיבה הנערה שהיא קמה מהרצפה קדה קלות , עיניה שלחו מבט מלא חום אל קיוזו . זה רק שכב שם עינו עדיין נעוצות בתקרה .
כוהנת המים הביטה בו פעם נוספת והחלה הולכת אל עבר הדלת .
קיוזו סיבב את פניו אל דלת הכניסה מבחין בנערה הממהרת להסתלק , על פניה הבעת אכזבה . "כדאי שתשתה את המרק הזה , כל עוד הוא חם " אמר גורביי בטון דאגני .
"תודה " נשמע לפתע קולו של קיוזו .
"תודה ?,תודה על מה ?" שאל גורביי.
זה לא ענה , פניו פונות אל עבר דלת הכניסה לחדרון , עיניו נצצו באור מוזר .
"הגעתי בדיוק בזמן , נכון ?" שאל גורביי על פניו חיוך מלא משמעות .
ההמשך יבוא ...........
אז , זהו ...
אה .... יש רשימת קבועים חדשה - כל מי שמעוניין להיות בה שיודיע לי ואני אוסיף אותו 
טוב , זה הכול בנתיים
שלכם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
flay