היי , לכולם לפני שנתחיל רציתי לומר כמה דברים .

אחד , אני ממש מתנצלת על העיכוב בפריסום הפרק ...

והשני , כמו שאתם וודאי רואים הבלוג מתהדר לו בעיצוב חדש !!!!!

וזה הודות ל ayano_chi המדהימה שוב המון המון תודות לך יקרה !!!!! .

ועכשיו , לסיפור  , הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי , לפני שנתחיל  הנה לכם הסבר קצר על האנימה והפאנפיק שלי

לפרק הקודם , פרק י'ז

ועכשיו , פרק 18  , תהנו .....

פרק  י'ח

* קרני  השמש החלו חומקות מבעד למסך של עננים בשלל צבעים כשיצא קצ'ושירו מן המחסן בדרכו אל הצוק שבקצה הכפר , היום יפתור את הבעיות שלו אחת ולתמיד . בפסיעות  איטיות הלך לו הנער לעבר השביל אשר מוביל אותו אל  צוק בו יוחלט סוף סוף מי יהיה זה  שישלוט בעיניינים ומי יהיה זה שיזכה בקירארה ,  הוא או קיוזו .

 כשהגיע אל יעדו הבחין קצ'ושירו בדמות גבהה לבושה במעיל עור אדום אשר עמדה אליו עם גבה . הדמות שללא ספק הייתה דמותו של קיוזו עמדה לא רחוק כל כך מספת הצוק והביטה בעננים הציבוענים בעוד אלו  החלו אט אט להתפוגג מפנים את מקומם לשמש הגדולה והצהובה ואיתה שורות עננים לבנים כצמר גפן . הוא היה כל כך שקט ונראה שהוא מאוד מרוכז במעשיו לרגע אחד קטנטן עלתה במוחו של קצ'ושירו מחשבה  מזוויעה  , מה עם הוא יגש לשם וידחוף אותו למטה.  זה יגמור את כל הצרות שלו והוא לא יאלץ לסכן את חייו בדו קרב מטופש . ' על מה אני חושב ' התרעם הנער נאבק במחשבות הזדון הלוו .

אפילו עם יפסיד הוא  לעולם לא יעשה דבר כזה , קירארה לעולם לא תסלח לו . 

 ' על מה אתה מדבר ' אמר לו קול בתוך ראשו  ' הנערה הזאת היא הסיבה שאתה בלל נכנס לדו קרב הזה לא ?'.

' טוב , כן ' חשב קצ'ושירו .

' אז , אם תתדחוף אותו , לא תאלץ להלחם והנערה תיהיה שלך ' .  המשיך הקול הזדוני בתוך ראשו  ' אף אחד מלבד שניכם לא יודע על  הדו קרב הזה כך שתמיד תוכל להכחיש כל קשר לעניין  . תחשוב על זה ככה , קיוזו המסכן טייל לו בשקט באזור שלפתע החליק ונפל לתהום , אף אחד לא יגלה שיש לך יד בדבר ואתה תוכל לחזור למקמוך בשורת הסמוראים וגם תזכה בנערה '.

 ' אתה חושב ? , אבל קייקצ'יו יודע ' חשב הנער בעוד רגליו זזו צעד אחד שקט אל עבר המטרה . ' חה , קייק'ציו היה מספיק מטומטם כדי לא להבחין שאתה לא סובל את קיוזו הוא בטוח לא יהיה חכם מספיק להבין שאתה דחפת אותו ' .

' אולי , אבל הסמוראים האחרים יודעים וגם קירארה הם בטוח יעלו על זה '.

'בחיי , ואתה חושב שאם תשאיר אותו בחיים מישהו מהם עוד יסתכל אליך בכלל .

הרי זה רק עניין של זמן עד שתאבד כל מה שיש לך . את הנערה במיילא אבדת , אבל מה עכשיו ... הכבוד שלך , החיים שלך ....'

 'לא...'

 'תקשיב לי ילדון , העניין פשוט מאוד .דחוף את קיוזו מהצוק וכל הבעיות שלך נפתור '.

'אני ...אני לא יכול ' .

' אל תגרום לי לאבד את הסבלנות פרחח , פשוט תדחוף אותו כבר ' .

 " לא ......." צעקה השתחררה מפיו של קצ'ושירו שעה שנפל על הדשא עדיין נאבק בקול שבראשו . קיוזו ששמע את צעקתו הסתובב לאחור מבחין בנער אשר ישב על הדשא ידיו אוחזות בחוזקה את ראשו " אני לא אעשה את זה , לא ..."  הוא קרא .

 " התחרטת "  קצ'ושירו  הביט קדימה אל המקום ממנו בקע הקול  לרגע חשש שהיה זה שוב הקול בתוך ראשו אבל זה לא היה במקום אליו הביט עמד קיוזו עיניו הביטו בנער המתפתל  במבט מוזר מן לעג מהול בדאגה .

 " לא , בכלל לא " השיב הנער  מתרומם אט אט מן הדשא  " אני מוכן שתרצה ".

 " יש לך הזדמנות אחרונה ללכת " מלמל קיוזו בשקט ,קצ'ושירו חשד כי הוא בעצם לועג לו וקורא לו פחדן או שהוא לא טוב מספיק.  אך למעשה באותו הזמן הדבר היחידי שקיוזו באמת חשב עליו היה קירארה , ואיך היא תגיב לו תדע שהוא חיסל את אהוב ליבה .  

" אני לא הולך " התעקש הנער .

"כרצונך  "  השיב קיוזו קצרות ' בלי רחמים '  הזכיר לעצמו , לעניין הזה אין שום קשר לנערה רק לחיסול החשבונות שלו עם הפרחח שניסה לחסל אותו בעבר .

שני הסמוראים התקרבו אחד לשני במבטי תעוב גלויים ונראו בטוחים מאוד במה שעליהם לעשות  " שנתחיל ?" שאל קיוזו .

"אני מוכן שאתה מוכן ?" הייתה התשובה .

אך מה שהשניים לא ידעו  הוא שלמעשה הם לא היו היחידים על הגבעה באותו הזמן . מסתבר שקומאצ'י אחותה הצעירה של קירארה וחברתה הטובה לולו  , אחותה הצעירה של סנאיי . התגנבו החוצה מוקדם בבוקר כדי לקטוף פרחים  יפים ולהפתיע את אחיותיהן היקרות ונתקלו במראה המלחיץ של שני גברים , סמוראים המתכננים לסגור חשבון  .

 " מה נעשה קומאצ'י  "  קראה לולו בבהלה .

"תני לי לחשוב , תני לי לחשוב....אני יודעת .... רוצי מהר להביא את  האיש הזקן ".

" את  זקן הכפר ?"  שאלה לולו .

" לא לא , הזקן השני , הסמוראי ..." .

" את מתכוונת לאדון קאמביי ?" .

" כן , ולשאר החברים שלו ".

" אבל מה את תעשי ?"  שאלה לולו בדאגה .

" אני , אני הודיעה לאחותי כמובן ... " השיבה קומאצ'י בחיוך  שובבי " את אולי לא יודעת אבל קצ'ו סאן משוגע על אחותי ואולי היא תוכל לעצור אותו ".

" את חושבת ?".

 "כן , ועכשיו מהר בואי נזוז " קראה קומאצ'י .

* קצ'ושירו לקח כמה צעדים אחרורה וכך גם קיוזו כל אחד מהם נחוש לסיים את העניין הנער הושיט יד אחת אל  חגרותו ושלף משם אקדח למרבה הפתעתו של בסמוראי זהוב השער . " בתור זה שהציב את האתגר אני מבקש .... אני דורש  להלחם באקדח ".

" פחדן עד הסוף " גיחך הסמוראי שעה ששלח את ידו הימינית  אל אחד הנדנים שהיו על גבו , והוא באמת חשב להלחם בחרב אחת כדי לתת לפרחח יתרון  או לפחות לתת לו למות בתוחשה שהוא יכול היה לנצח . אבל לא , קצ'ושירו לא היה מספיק גבר בשביל להלחם בחרב הוא רצה להוכיח שהוא השולט , הפחדן .

" לא הבנת אותי ..." החל קצ'ושירו בבוז " התכוונתי שהקרב עצמו יהיה עם אקדחים "  אמר  בעוד הוא שולף אקדח שני מחגרותו , הוא פתח אותו כדי להוכיח שהוא טעון וזרק אותו לעברו של קיוזו .  אך זה נתן לאקדח ליפול למרגלות רגליו ואפילו לא טרח להסתכל עליו " סמוראי אמיתי לא נוטש את החרב שלו בשביל פלאי  הטכנולגיה גם לא במחיר חייו " סינן קיוזו , בלי כל ספק שבילדון הזה לא הייתה קיימת טיפה  אחת של גבריות  איך יתכן שקירארה העדיפה אותו .

 " אז , את תיהיה מוכן גם למות בגאווה שלך ? " צחקק  קצ'ושירו .

 " אתה בהחלט יכול לנסות את זה .." הייתה התשובה בעוד קיוזו הניח את ידיו אל נדני חרבותיו .

 " אני אעשה את זה ועוד איך " התגאה הנער  .

" אז, שנתחיל ?". אך קיוזו רק עמד במקומו , ידיו על נדניו ולא אמר דבר .

"אני מבין שזה כן " קרא קצ'ושירו מכוון אליו את אקדחו .

*   קירארה התהפכה במיטתה לא מסוגלת להרדם , כל כך הרבה מחשבות כל כך הרבה דברים מטרידים קראו לאחרונה . בשקט בשקט היא קמה ממיטתה , והתגנבה אל מחוץ למקדש.  האוויר הקריר התקבל בברכה על פניה הלוהטות  היה עליה להרגיע את מוחה מכל כך הרבה מחשבות ולכן החליטה לצאת להליכה קצרה . לפני שהבינה מדוע החלו רגליה מוליכות אותה אל הצוק  היא הלכה לה בשלווה נהנת מהאוייר הקריר מיופים של השמיים וציוצם היפיים של הציפורים שלפתע פתאום רעש מבהיל נשמע באוויר , יריה . קירארה שהבחינה כי הרעש הגיעה מן הצוק פרצה בריצה מהירה מקווה שהייתה זאת הזיה . כשהגיעה הנערה סוף סוף אל הצוק עמד לפניה מחזה מבעית ואיום שתי דמויות מוכרות עד אימה  עמדו קרובות זו לזו  האחרת אוחזת חרב  והשניה אקדח .

קירארה הבחינה כי חתך עמוק עבר בין ליבה של הדמות האוחזת באקדח לבטנה ,  ואילו לדמות האוחזת בחרב היה חור גדול בחזה  . שני הדמיות היו כביות ונפלו אחת אחרי  השניה בבום גדול אל  האדמה בפנים קפואות וחסרות הבעה , פנים שהיו רק למתים . 

" קצ'ושירו , קיוזו ..." דמעות החלו זולגות מעיניה של הנערה בעודה מתקרבת אט אט אל מה שנראה כגופותיהן של שני הסמוראים  " לא!!!!!!!! "  .

ההמשך יבוא .....