היי אנשים ,

הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי , לפני שנתחיל  הנה לכם הסבר קצר על האנימה והפאנפיק שלי

 לפרק הקודם , פרק י'ח

 ועכשיו , פרק 19 , תהנו .....

פרק  י'ט

 * קירארה התהפכה במיטתה לא מסוגלת להרדם , כל כך הרבה מחשבות כל כך הרבה דברים מטרידים קראו לאחרונה . בשקט בשקט היא קמה ממיטתה , והתגנבה אל מחוץ למקדש. 

האוויר הקריר התקבל  בברכה על פניה הלוהטות  היה עליה להרגיע את מוחה מכל כך הרבה מחשבות ולכן החליטה לצאת להליכה קצרה . לפני שהבינה מדוע החלו רגליה מוליכות אותה אל הצוק  היא הלכה לה בשלווה נהנת מהאוייר  הקריר מיופים של השמיים וציוצם היפיים של הציפורים שלפתע פתאום רעש מבהיל נשמע באוויר , יריה . קירארה שהבחינה כי הרעש הגיעה מן הצוק פרצה בריצה מהירה מקווה שהייתה זאת הזיה . כשהגיעה הנערה סוף סוף אל הצוק עמד לפניה מחזה מבעית ואיום שתי דמויות מוכרות עד אימה  עמדו קרובות זו לזו  האחרת אוחזת חרב  והשניה אקדח .  קירארה הבחינה כי חתך עמוק עבר בין ליבה של הדמות האוחזת באקדח לבטנה ,  ואילו לדמות האוחזת בחרב היה חור גדול בחזה  . שני הדמיות היו כביות ונפלו אחת אחרי  השניה בבום גדול אל  האדמה בפנים קפואות וחסרות הבעה , פנים שהיו רק למתים .  

" קצ'ושירו , קיוזו ..."  דמעות החלו זולגות מעיניה של הנערה בעודה מתקרבת אט אט אל מה שנראה כגופותיהן של שני הסמוראים  " לא!!!!!!!! "  .

*  קירארה קמה בבהלה נושמת בכבדות עגלי זעה קרה כיסו את פניה  " אלוהים ..." נאנחה הנערה, למרבה המזל היה זה רק סיוט אבל הוא נראה כל כך אמיתי .
למרות שהיה זה רק חלום תחושה רעה חילחלה בליבה של קירארה , תחושה שלעיתים נדירות התגלתה כשגוייה  והיא החליטה לצאת לטיול .

בשקט בשקט היא קמה ממיטתה , והתגנבה אל מחוץ למקדש.  האוויר הקריר התקבל  בברכה

 על פניה הלוהטות  היה עליה להרגיע את מוחה מכל כך הרבה מחשבות מחרידות .
"אחותי בואי מהר " נשמע קולה של קואצ'י  .
קירארה  הביטה הצידה מבחינה בדמותה של אחותה קטנה הרצה לכיוונה " קומאצ'י ?".
" מהר מהר .... "  זירזה אותה קומאצ'י מושכת בידה .
"מה קרה ?"   התעניינה  קירארה , אחותה אומנם הייתה ילדה דיי קופצנית אבל אף פעם לא נראתה לחוצה כמו באותו רגע .
" את חייבת לבוא איתי מהר...."
" אבל למה , לאן ?" .
" לצוק שבקצה הכפר מהר , ק'צו סאן  והאיש עם הפרצוף החמוץ  עומדים להרוג אחד את השני ".
" על מה את מדברת ? , מי עומד להרוג את מי ?" נבהלה קירארה .
" נו ... קצ'ו סאן והאיש המוזר והקשוח הזה שהציל אותך כמה פעמים ".
"קצ'ושירו וקיוזו ......."  גופה של קירארה החל לרעוד , זה התחיל להדמות יותר ויותר לחלום שלה .
" בואי מהר ...." התעקשה קומאצ'י .
" כן , ברור ..." קראה קירארה והחלה לרוץ בעקבות אחותה.

  " האדון קאמביי יודע על זה ?" שאלה הנערה  תוך כדי ריצה .

 " לולו הלכה להודיע לו  היא בטח כבר שם " השיבה לה קומאצ'י מבלי לעצור .

*  קאמביי ושלושת  הסמוראים הנותרים בדיוק יצאו מהבקתה בה התגוררו והיו בדרכם אל המחסן בו שמר קיי'ציו על קצ'ושירו  שלפתע הבחין הייאצ'י בילדה קטנה בת 10 רצה לכיוונם בצרחות וקריאות לעזרה  " הצילו , הצילו "   היא המשיכה לרוץ עד שהבחינה בסמוראים  לא שמה לב נתקלה באבן ונחתה  על פניה  .
" הכול בסדר ילדונת ? " שמעה קול מדבר אליה . לולו הרימה את את פניה והבחינה פנים בהירות וחביבות שחייכו אליה  היה זה הייאצ'י .
" זאת לא האחות של סנאיי סאן ? " התערב גורביי .
" כן " השיבה הילדה בעוד הייאצ'י עזר לה לקום על רגליה " יש לי הודעה לאדון קאמביי " אמרה לבסוף .
" ומה היא " שאל שימאדה קאמביי בשלווה האופיינית לו .
"  אמרו לי להודיע לך ששני סמוראים רבים על הגבעה ".
"רבים על הגבעה ?" התפלאו הארבעה .
" זה בטח קייקצ'יו והשטויות שלו .." גיחח גורביי .
" הוא בטח החליט להציק לקצ'ושירו ..."  הוסיף  הייאצ'י .
"לא ..." השיבה לולו במהירות " זה נכון שקצ'ושירו סאן נמצא שם אבל הוא נלחם ביקייקצ'יו סאן אלה באיש אחר , אחד עם שער בלונדיני ועיינים חודרות .
" מה ?" נדהם שיצ'ירוג'י .
" שער בלונדיני ..." מלמל הייאצ'י .
"עיניים חודרות ..." נלחץ גרוביי .
" קיוזו ...." קרא קאמביי  שהוא פונה אל הילדה " תראי לנו את הדרך בבקשה ".
" זה נמצא בצוק בקצה הכפר " החלה לולו  שהיא מצביע על הכיוון .
" תודה " השיב קאמביי מניח את ידו על ראשה שלה ילדה למשך כמה דקות ולאחר מכן פרצו כל הארבעה בריצה מהירה לכייון הצוק .
" אני לא מבין איך הגענו למצב הזה " קרא הייאצ'י תוך כדי ריצה .
" גם אני לא " השיב שיצ'ירוג'י .
" מה שחשוב עכשיו שנגיע בזמן " קרא גורביי .
" ואם לא ?"  שאל הייאצ'י .
" אז , שאלוהים ירחם על קצ'ושירו " נשמע קולו של קאמביי .

*  " מה קרה , החלטת  לוותר לי ? " קרא קצ'ושריו למראה קיוזו  שעמד במקומו ולא אמר דבר .
 " אתה יודע למה קירארה בחרה בי " החל  הנער בטון עוקצני " זה כי אתה סתם עושה רוח  אבל לא מוסגל אפילו לסגור איתי חשבון ".
" עושה רוח ?" קיוזו נראה משועשע מדבריו הוא הושיט  את ידו אל אחד הנדנים שעל גבו ותוך לאחר פחות מכמה דקות עמד מול קצ'ושירו  חרבו צמודה לצוורו של הנער .
" קדימה למה אתה מחכה ?" התגרה בו קצ'שוריו , אם הגיע זמנו הוא לא רצה לחכות עוד .

אך למרבה ההפתעה הסמוראי הבלונדיני לקח כמה צעדים אחורה מחזיר את החרב לנדנה.

 " לא .."
" מה ?" התפלא קצ'ושירו האם הוא מנסה ללעוג לו  .
" אמרתי לא ..." לחש קיוזו . הוא לא יכול היה לרמות את עצמו , יודע שאם הוא יהרוג את הפרחח קירארה לעולם לא תוכל לסלוח לו על זה והוא יאבד אפילו את הסיכוי הקטן ביותר שהיה לו להיות איתה . 'לעזאזל '  עלתה המחשב במוחו  ' למה לכל הרוחות אתה מתעניין במה שיקרה או לא יקרה לילדה ההיא , מזה משנה אם היא החליטה להתמסר לטמבל הזה . למה אני מרגז משטויות  ובכלל הפרחח הזה  הוא לא לרמה שלך . למה להתאמץ בגללו ?'. 

שהוא מחליט להשאיר את הדברים כמו שהיו  החל קיוזו מפנה את גבו לנער שהביט בו מופתע

" לאן אתה חושב שאתה הולך ?" .
" השטות הזאת נגמרה " החל קיוזו שהוא פונה לכיוון השביל .

"  אתה לא מצדיק את זה שאלחם נגדך בכלל ".
" מה ?" הפעם קצ'ושירו ממש רתח מזעם לא מאמין שקיוזו שוב מתנשא מעליו .

 " עמוד במקומך ותלחם בי  " הוא קרא מכוון את האקדח אל גבו החשוף של הסמוראי .
" אם אתה חושב שזה ישנה משהו , אתה מוזמן לירות בי אבל אתה מבזבז לשניינו את הזמן ".
" על  מה אתה מדבר , אמרנו שנגמור את היריבות ביניו היום " התפרץ הנער .
פניו של קיוזו היו קרות וחסרות הבעה כרגיל שהסתובב אל הנער על שפתיו חצי חיוך  נראה שהוא היה משועשע מהרעיון שקצ'ושירו ראה בו יריב . הוא מעולם לא חשב על הנער כך , ואם בעבר הסתננה אל מוחו  מחשבה מטורפת  על חיסול הילד כדי להיות עם קירארה הרי שזה ממש מגוחך למה שיהיה לו אכפת עם מי היא נפגשת ולמי היא   מוסרת את בתוליה.

עבורו קירארה הייתה רק חלק מהכפר שעליו נשכר להגן ולא יותר מזה , מלבד זאת  בקרוב הם יעזבו והוא לא יראה אותה יותר ." אתה באמת חושב שיש לנו משהו לסגור " הייתה התשובה .

" מדוע שאני הרצה הלהלחם בך על משהו " המשיך קיוזו " הרי אתה הוא זה שיפסיד , לי ".
קצ'ושירו הביט בסמוראי שמולו מלא גועל ותעוב  '  הוא רק שם אותי לצחוק , איך יכול להיות שקיראה התאהבה במנוול הזה ? ' חשב לעצמו .
" קיוזו ...."  קול מתקתק אך מודאג שבר את השתיקה המעיקה שנוצרה  בין שני הגברים.

 'היא ...' חשב קיוזו בליבו , נלחם בכל כוחו ברצון העז שבער בו  להתסובב ולהביט בפניה .
" קירארה "  קרא קצ'ושריו למראה הנערה הממהרת לעברם אבל היא לא חשבה עליו בכלל לא , האדם היחדי שעניין אותה הוא קיוזו ... קצ'ושירו הרגיש את הכעס בוער בגופו .
' אמרתי לך ,  לא לדחוף אותו מהצוק הייתה טעות גדולה '  נשמע  שוב הקול בתוך ראשו של הנער  ' עכשיו תצטרך לראות את כל הקטע המתוק והדביק הזה והכול בגלל שאתה טיפש '
' על  מה  אתה מדבר ?' חשב קצ'ושירו .
' אתה חושב שהוא לא ינצל את הרגע הזה כדי לנפנף לך בפרצוף שהיא בחרה בו , איזה חיבוק או ליטוף ואולי גם נשיקה לוהטת , כזאת בסגנון האחרונה שהוא נתן לה '
' לא .. אני לא הרשה את זה '
'  אז תחסל אותו '
' אבל איך , הוא בלתי ניתן לפגיעה ' התרתח קצ'ושירו .
' לא נכון ... ' השיב הקול בהתגרות ' לסמוראי המתנשא הזה יש נקודת תורפה אחת ...'
'איזו ... ' התפלא קצ'ושריו הוא דיי היה מופתע מהחשבה שגם לאחד כמו קיוזו הייתה נקודת

 תורפה קטנה ככל שתיהיה  .
' אותה אחת שיש לך .... ' הייתה התשובה .
' אתה לא מתכוון ....'  היסס הנער .
' בדיוק ...'
' לא ... אני לא אעשה את זה ...'  התפרץ קצ'ושירו .
' אז , תתן לו לנצח אותך ? ... שוב ' השיב הקול  בצחוק מלגלג .
' לא ...אף פעם '  התעקש הנער ירוק השער .
' אז .. תעשה את זה ...' .
' אבל , מה אם אפספס ?'
'אתה לא תפספס , הוא לא יתן לך לפספס ' התעקש הקול .
קצ'ושירו עצם את  עינו ובלע את רוקו המהלך הבא היה קשה עבורו אבל זאת הייתה ההזדמנות האחרונה שלו להפתר מקיוזו . 'בבקשה שזה יעבוד '  הוא התחנן פוקח את עיניו והפנה את היד האוחזת באקדח ,  ימינה  אל דמותה של הנערה  הממהרת לכיוונם " בבקשה תסלחי לי עלמתי " הוא לחש בעודו לוחץ על ההדק 3 פעמים .
כמו שציפה הקול בתוך ראשו של הנער.  קיוזו שהבחין במעשה הנוראי שעשה קצ'ושירו רץ במהירות לעברה של הנערה, שולף את שתי חרבותיו  מנדנן .
בדרך נס הצליח קיוזו לחתוך את שני הכדורים הראשונים כחמאה בעזרת חרבותיו  אך למרבה ההפתעה  הכדור השלישי עבר אותו הותקרב אל הנערה המבוהלת שעמד מטרים ספורים ממנו  במאמץ אדיר  קפץ  קיוזו אל מול הנערה  שהוא תוקע את חרבו הימנית באדמה ומנטר על האוויר כך שרגליו  אשר התנתקו  מהקרקע  הונפו הצידה . קיוזו הניף את החרב הפנויה בסיבוב  חד  סביב מה שעבר ממש צמוד לצווארה של קירארה אשר נפלה על האדמה בבהלה .

 במזל הצליח הסמוראי הבלונדיני לחתוך גם את הכדור  השלישי .  שהוא  חוזר לעמוד על רגליו מחזיר את חרבותיו למקומם וניגש אל הנערה המבוהלת אשר ישבה  על האדמה לא

רחוק ממנו מחבקת את קומאצ'י שהייתה גם היא מבוהלת מכל מה שקרה  " הכל בסדר " היא הרגיעה אותה  מבחינה בקיוזו המתקרב " תודה לך " לחשה קירארה אם כי  עדיין לא הבינה  מה באמת קרה סביבה אבל דבר אחד היה בטוח , קיוזו הציל את חייה ... שוב  .
"  נפצעת ?" שאל קיוזו בקולו הרגיל .
" לא . תודות לך ..." השיבה קירארה מכריחה  עצמה לחייך שהיא מבחינה בידו המושטת לעברה 

 " תודה " קירארה הרגישה את לחייה מאדימות שעה שהזיזה בעדינות את קומאצ'י  ואחזה בידו .
קירארה התרוממה מן האדמה שלפתע נשמעה יריה נוספת , הנערה הבחינה בכדור שעבר ישר ליד ראשה . מבחינה בזרועו המדממת של קיוזו  " אלוהים הזרוע שלך ..." היא קראה  .
"זה שום דבר " מהר קיוזו להרגיע אותה . מסתבר שקצ'ושירו ניצל את הרגע שבו קיוזו נגש לעזור לה לקום והחליט לתקוף אותו אך מסיבה כל שהיא הוא פספס  ופגע בקושי בזרועו של  הסמוראי.
 קירארה הביטה מעבר לכתפו של קיוזו והבחינה כי האקדח שירה בה ובקיוזו היה זרוק על האדמה ולא רחוק ממנו שכב קצ'ושריו שנדחף אחורה  ע"י  אחד הסמוראים אשר הגיעו גם הם  למקום מניחה את ידה על פיה בתדהמה .   " אתה ..." נדהם  גם קצ'ושירו למראה האדם שעמד מולו .

ההמשך יבוא.....

טוב  , זה הכול בנתיים 

                        אז , עד הפרק הבא ....

                                                     שלכם