שלום לכולם וסליחה על העיכוב, הנה יצא לו עוד פרק :)

לפני שנתחיל, אני רוצה לשוב ולהודות ל ayano_chi המקסימה... על כל  העזרה שלה, על הבטא, תמכיתה הרבה והעובדה שהיא תמיד מוצאת זמן כדי לעזור !!! 

ועכשיו הפרק.

תהנו ...

פרק עשרים - המבחן של קוי 

קוי עמד על הזירה אוחז בחוזקה בנשק שבחר, כל גופו רעד בהתרגשות . להבחן נגד ראו זה לא משהו שחשב שאי פעם יעשה.

והוא אהב מאוד את הרעיון להבחן מול לוחם חזק ומפחיד שכזה.
פיירו הורה להם להתחיל במבחן אבל אף אחד מהם לא זז.
קוי עמד במקומו מצפה שראו יפרוץ אליו בריצה ויכה אותו אך זה המשיך לעמוד בשקט עיניו השחורות בוחנות בקפידה את הנער במולו סוקורת אותו לכל אורכו.
ביציע ישבו אנג'ל , אלן קייל אייבן ואולאן מביטים במתרחש " מה קרה?" תהה קייל " למה הוא לא תוקף אותו".
"תן לו שלוש דקות" השיב קולו המקניט של אולאן.
קייל שלרוב התרגז ממנו בחר להתעלם מטון הדיבור שלו לשם שינוי ולהתרכז בדבריו "מה כוונתך?, למה הוא צריך שלוש דקות?"
הנער כחול השער פרץ בצחוק "כדי לרסק את היריב שלו" אמר לבסוף.
"מה?" צעק קייל שהוא מנתר מכסאו " מה זאת אומרת לרסק את היריב שלו." הוא חזר הפעם בשקט דבריו של אולאן הדהימו ואף הלחיצו אותו "אנחנו מדברים על מבחן לא קרב עד המוות "
אולאן צחק בשנית " זה בדיוק מה שהמבחן הזה עבור ראו , קרב עד המוות "
"לא יכול להיות" נבהל הנער הממושקף" אתה מטורף יותר ממנו " אמר ממהר להצביע על אייבן שישיב בצד מביט בזירה בתשומת לב " אותו הדבר" הוא החל ממלמל לפתע.
"מה אמרת אייבי?" התעניין אלן שהעדיף להתעלם מהוויכוח חסר המשמעות בין קייל ואולאן ושוחח עד כה עם אנג'ל לגבי שנת הלימודים שבפתח.
"אותו הדבר" חזר הנער העגמומי שולח מבט משתומם אל הזירה.
שלושת הנערים האחרים הביטו גם הם מנסים להבין על מה הוא מדבר "לא ייתכן"  החל אנג'ל פניו הלבינו כאילו ראה רוח רפאים.
"הו, יתכן מאוד" החל אולאן מצחקק קלות.
"מה העניין, מה קרה אנג'ל?" התעניין קייל למראה הבעת פניו הקפואה של בן דודו.
"הם זהים" מלמל אלן שנראה גם הוא מופתע מאוד.
"מה?, מה הכוונה זהים" שאל הנער הממושקף לא מבין כל כך מה קורה סביבו.
"ראו וקוי זהים " אמר אלן בשקט עדיין המום ממה שראה.
"זהים?" קייל לא הבין מה הכוונה ואיך יכול להיות שחברו החדש והקופצני זהה ללורד האופל המפחיד. " אתה מתכוון בגלל שיש להם את אותו הנשק.." הוא החל מתעניין " זה לא אומר כלום".
"הוא מתכוון זהים מבחינת המראה.טומטום" נאנח אולאן מופתע שרק הנער הממשוקף לא שם לב לכך.
"איזה שטויות אתה אומר" התרגז קייל שולח מבט מהיר אל הזירה פניו החווירו כשהבין עד כמה אותו נער מרגיז צדק.
תוי פניו של קוי היו זהים לחלוטין לתוי פניו של ראו. אפשר בהחלט לומר שאם מסתכלים הייטב  הנער שחור השער נראה כהעתק צעיר יותר  של לורד האופל.
הדבר היחיד שלא דמה היה צבע עיניו של קוי אשר בניגוד לאלו של ראו היו כחולות ואופיו העוקצני וחסר הרסן.

"זה מפתיע עד כמה הם דומים" השתומם גם קארל שעמד יחד עם פיירו בצד הזירה והביט במתרחש.
"בהחלט" השיב לורד האש מגחך קצרות ונראה שוהא שמח ממה שקרה שם.

"אתה לא מתכוון לתקוף אותי אדוני הלורד?" החל קוי שהשתעמם מלעמוד מולו בלי לעשות כלום.
"תתקדם" מלמל ראו בשקט.
"כרצונך" קראה הנער פורץ בריצה לעברו ונהדף לאחור במהירות " לא רע" הוא הודה מתרומם מהריצפה מנקה את שפתיו ממעט הדם שנתז מהם.
"רע מאוד", השיב ראו בתגובה  ומבטו היה רחוק מלהיות מאושר "אף אחד לא יקבל אותך לפה עם תשחק איתי משחקים"
קוי הופתע מעט מדבריו, זה נכון שהיה עליו להראות עניין. אבל בכל זאת, זאת הייתה רק בחינת קבלה לבית הספר ושאר חבריו לספסל לא היו צריכים להתאמץ כל כך כדי לעבור אותה.
 "בסדר" השיב הנער בעודו רץ לעבר בוחנו בשנית, קופץ מעליו הוא כמעט והצליח לפגוע בגבו של ראו אך זה זז מהר יותר והספיק לעצור אותו מכה את הנער המופתע ברגלו מפיל אותו אל רצפת הזירה שוב.
"אני לא פה לשחק איתך ילד" גער בו ראו, פניו היו קפאות כרגיל אבל עיניו ירו גיצים " תראה לי מה אתה באמת שווה או שתפרוש"
קוי התרומם שוב מן הרצפה "אם אתה רוצה שאהיה רציני תיהיה גם אתה" אמר בהתגרות.

קייל חברו הופתע ממה שאמר, הוא ידע שקוי היה פזיז מעט אבל מה שהוא עשה הפעם היה ממש לבקש את מותו המוקדם " מה אתה עושה קוי" הוא קרא "אל תתגרה בו"
"אני לא מאמין שהוא אמר את זה" קרא אנג'ל קופא על מקומו כגוש קרח.
"הו, סוף סוף יהיה מעניין" צחקק אולאן שלא נראה מודאג כל כך מכל העניין.
"רק אתה יכול להנות מדבר כזה" צעק עליו קייל " לא אכפת לך שהחבר שלנו יפגע?"
" דבר ראשון,הוא לא החבר שלי..." מלמל אולאן בקרירות " דבר שני אני במקמוך לא הייתי דואג כל כך הרבה. הילדון הזה, קוי חזק יותר ממה שהוא נראה."

"הוא לא אמר מה שנדמה לי" התפלא גם קארל, הוא עצמו ידע שהיה זה מספיק גרוע שראו החליט לעלות ולבחון את הנער הצעיר.

אבל שיחשוף את כוחו האמיתי ועוד בפני כל תלמידי השנה הראשונה.
" הו,הוא אמר את זה ועוד איך " השיב פיירו מצחקק קלות " כמו אבא כמו בן" מלמל לעצמו, שולח מבט משועשע אל עבר השניים אשר עמדו בזירה.

ראו הביט בנער, מופתע מעט ולאחר מכן שלח מבט קצר אל יציע הכבוד שם ישב אוגוסט, מבקש את אישרו ' יש לך אישור להגיע עד דרגה אחת' השיב לו המנהל החביב בטלפטיה.
לורד האופל הנהנן לאישור מחזיר את מבטו אל קוי " כרצונך" אמר עומד במקומו ועוצם את עייניו ממלמל משפט בשפה שקוי לא הכיר המילה היחידה שהבין הנער הייתה שמו של הלורד , ראו.
שפקח אותן בשנית יכולו כולם להבחין כי צבען השתנה משחור לאדום. ראו ישר את מבטו אל קוי  והניף את אחת מידי לפנים מכווץ אותה אט אט.
לפתע הרגיש הנער כאב עז בבטנו נוחת על האדמה מביט בפליאה בבוחן שלו. התרגיל שעשה עכשיו דמה לזה שאולאן ביצע על רוקי רק אתמול אם כי היה ברור שזה של ראו היה בעל עוצה רבה יותר מזה של אולאן.
לורד האופל הרים את ידו והנער הרגיש את עצמו מתרומם באוויר בטנו עדיין כאבה עד מאוד. ראו הנחית את ידו ויחד איתה את קוי לתדהמת כולם שישבו חסרי מילים ומבהולים.
כולם למעט אחד "הוא יצא מדעתו" התפרץ מאורו שלא יכול היה לאמין למה שראה  "איך הוא מעז להתשמש במאן קן על ילד בן 16 "
"מאורו" נשמע קולו הגוער של אוגוסט.
"אתה דואג יותר מידי ידידי " החל ג'ין בחיוך חביב " אני בטוח שראו יודע מה הוא עושה "
"בהחלט" הסכימה גם סירו.
אך מאורו לא היה כל כך משוכנע, זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ראה את ראו כל כך תוקפני ועוד כלפי תלמיד תיכון. זה נראה כאילו ממש רצה להפתר ממנו.
  קוי שכב על האדמה, כל גופו כאב ודימם הוא בקושי יכול היה לזוז "נכנע?" שמע את קולו האפלולי של ראו לוחש.
"ממש לא" נאנח הנער בקושי הוא שלח מבט אל הטבעת שקבל מאולאן נזכר בדברי חברו; "השתמש בה רק כשאתה בטוח בהפסד שלך.".
קוי נאנח בקושי בהחלט נראה כאילו הוא הולך להפסיד ולא רק את ההזדמנות לתהקבל לבית הספר, ראו נראה כאילו רצה להרוג אותו. הוא הזיז את ידו בעדינו משפשף קלות את הטבעת "כאו מהאייל טאו סאטו ריין מאיי סאקטו ג'או ראיי" מלמל בהנער בקושי. שלפתע הרגיש שונה, כאילו  גופו התמלא שוב באנרגיה אלה שהפעם לא הייתה זאת האנרגיה שלו, קוי הרגיש  כאילו אדם אחר השתלט עליו.
להפתעת כולם הוא התרומם ונראה היה שכל הפצעים שלו נעלמו כלא היו "שנמשיך?" שאל בהתגרות.
ראו לא השיב, במקום זה הניף את ידו לעברו של הנער , חוזר על התקפתו הקודמת. אך קוי הרים בתגובה את שתי ידיו באוויר יוצר סביבו מין בועה  גדולה בצבע כחול שהגנה אליו.
"מה הדבר הזה?" נדהם קייל.
אנג'ל שנראה מופתע כבן דודו שלח מבט גוער אל אולאן שישב לצידו ונראה ממש משועשע " אתה אחראי לזה?" שאל בכעס. שלפתע הבחין כי הטבעת שבדרך כלל ענד לא הייתה על אצבעו.
"יצאת מדעתך" הוא צעק ממהר לקום על רגליו " אני מדווח על זה" אמר פונה ללכת מישם אך אולאן עצר אותו, תופס בידו " אתה לא הולך לשום מקום".
"כן אני כן" מלמל אנג'ל משתחרר מהאחיזתו. 'אל תהפוך אותי לאוייב שלך אנג'י' שמע את קולו המקניט בראשו.
אנג'ל נאנח והתיישב בלית ברירה, יודע שמוטב יהיה לו לא להרגיז את אולאן. מתפלל בכל ליבו שלא יקרה אסון.
חיוך רחב הופיע על שפתיו של קוי למראה הבעת פניו המופתעת של ראו, הוא שלח גל אנרגיה אחד מהיר, צבעו כחול. מה שהשאיר ללורד האופל מעט מאוד זמן להתחמק ממנו.
ראו הבין שלתקוף באופן עקיף יהיה חסר טעם ורץ לעברו של הנער אשר הדף אותו בלי כל מאמץ ידו מונפת קדימה והוא ממלמל מספר מילים בשפה העתיקה.
שולח גל הלם חזק שראו הצליח לעצור רק בקושי " מי אתה?" שאל ראו, עיניו שחזרו לציבען השחור נצצו באור מסוכן.
"זה לא ברור, אני קוי למברד'ג, תלמיד שנה ראשונה אשר נבחן להתקבל לבית הספר הזה" השיב הנער מחייך במתיקות.
"אף תלמיד שנה ראשונה לא משתמש בכזאת מיומניות ובטח לא כמו זו של  לוחם בדרגה SOR " החל ראו, קולו אפלולי ושקט יחיסת

 " מי אתה?" הוא התעקש.

ההמשך יבוא...

הסבר קצר :

כמו שנאמר בעבר חלק מהמילים בסיפור מגיעות  משפת הכושפים העתיקה שעד לפני מאה שנים כולם הכירו.

 אלה שעם הזמן הפכה לשפה מזוהה עם כשפים אפלים כמו ראו ודומיו.

ולכן הנה פרוש למילים שנאמרו הפרק:

המשפט של קוי (שאגב, הוא עצמו לא ידע מה אמר)-"כאו מהאייל טאו סאטו ריין מאיי סאקטו ג'או ראיי".

ובתרגום: 'בואו אלי ערפילי האור הכחול ושחררו את הנשמה שבתוכי'.

דרגת SOR - הינה דרגה שניתנה ללוחמים מועטים מכושפי האופל אשר התאפשר להם להתקבל  אל יחידת לחימה מיוחדת בעיר הכושפים 'אלוואנדר'. יחידה שמטרתה הייתה למצוא את כושפי האופל החזקים ביותר ולחסלם.

טוב,זה הכל בנתיים

                  עד הפעם הבאה

                                    שלכם....