היי לכולם ,
לפני שהתחיל אני רוצה לשלוח תודה מיוחדת ayano_chi שנוסף להיותה כותבת מוכשרת היא מעצבת מדהים .... תודה רבה לך על העיצוב המקסים הזה !!!!! 
הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי , לפני שנתחיל הנה לכם הסבר קצר על האנימה והפאנפיק שלי
לפרקים הקודמים :
לפרק א' , לפרק ב' , לפרק ג' , לפרק ד' , לפרק ה' , לפרק ו' , לפרק ז' , לפרק ח'
ועכשיו , פרק 9 , תהנו .....
פרק ט'
צא החוצה " קרא קיוזו , קולו דומה ללחישה .
" יש שם מישהו ?" שאלה הנערה בחשש .
"מרשים מאוד ..." נשמע לפתע קול הוא היה קר ואפלולי " נראה שלמרות הכול לא איבדת את הריכוז שלך החושים שלך עדין מחודדים..." חזר הקול היה זה קול מוכר שקירארה לא הצליחה לזהותו. מבין העצים יצאה לה דמותו של גבר הוא היה נמוך רק במעט מקיוזו ואם זאת מלא יותר , על גופו חולצה אדומה ומכנסים שחורים אשר נגלו בקושי תחת מעיל העור שלבש , צבעו היה בז' שערו הארוך , שחור כלילה ואת עינו החומות עיטרו זוג משקפיים קטנים בעלי מסגרת צהובה בדיו השמאלית אחז בזוקה .
"אז, אני רואה שלמרות הכול עוד נשארו לך קישורים של לוחם, קיוזו היקר...." הוא קרא בעוקצנות שולח מבט לעגני אל הגבר שעמד מולו .
עיניו האדומות של הסמוראי הבלונדיני נעצו מבט מלא בוז באדם שהתגלה אל מול עיניו " יוגו ..." לחש ולא נראה היה שהוא מופתע לראותו .
קירארה שעמדה מאחוריו כל אותו הזמן נדהמה לגלות שהאיש מוכר לה , היה זה יוגו – סמוראי מוות וחברו לשעבר של קיוזו .
עד אשר בחר קיוזו ללחום נגד יוגו כדי להציל את חיו של קאמביי , דבר שנחשב אצל הסמוראים כבגידה ומצריך עונש מוות .
עד כמה שזכור לה , יוגו מת במדבר .
" נו , נו נראה שאת עדיין זוכר אותי עבר הרבה זמן מאז השארת אותי מאחור למות , וברחת עם הזקן וחבורת הלא יוצלחים שלו " אמר יוגו שהוא התקדם לעברם ונותן מבט עוקצני בגבר הדומם מולו " מה קרה קיוזו ?, התשוקה שלך לזקן נגמרה ?... " המשיך הסמוראי מחייך חיוך ארסי.
" תן לי לנחש בסופו של דבר בגדתה גם בו , הרי זה מה שאתה עושה הכי טוב לא ?, נותן למישהו לדאוג לך מבלה בחברתו ואז בוגד בו , עבור הצעה אטרקטיבית יותר , אם כי עדיין קשה לי להאמין שעזבת את חיי הנוחיות שהיו לך לצד האדון אמארו, ועברת לחיי העוני לצד הסמוראי הזקן והמטונף .." הוא החל לצחוק בעודו מממשיך להתקרב .
קיוזו דחף את קירארה לאחור והחל מתקדם לעברו של יוגו משחרר את חרבו השנייה מנדנה " לכי " הוא פנה אל הנערה המבוהלת שמשומה סירבה לזוז ממקומה .
"אבל, אתה ..." החלה קירארה לא יכול להיות שהוא חושב להלחם במצבו .
" אמרתי לך ללכת " הוא קרא מפנה אליה את מבטו עינו היו קרות כקולו , אך היא נשארה שם כל גופה מאובן והיא אינה יכולה לזוז , לרגע אחד נדמה היה לה שהבעת פניו התרככה רק במעט "לכי ..." הוא לחש .
קירארה הביטה בו בשנית עוזרת את האומץ , ואז פרצה בריצה מהירה אל עבר הכפר , נחושה בדעתה להשיג עזרה .
אבל לפני שהספיקה להתרחק , נקש יוגו באצבעותיו ושני חיילים לבושים שחור הופיעו משום מקום ואחזו בה בחוזקה
" לא שחררו אותי " היא קראה מנסה להיאבק בהם .
"אמ.. מאוד מעניין " צחקק יוגו שהוא שולח מבט עוקצני אל עבר הנערה הנאבקת ואז החזיר את מבטו אל קיוזו "יודע מה ידידי , אני מוכן לעשות איתך עסקה ,לזכר הימים ההם . למה שלא תיכנע , ותחזור איתנו לבירה. .." הוא עשה צעד חד לאחור מצביע אל המקום בו החזיקו שני החיילים את קירארה
" ובתמורה , אני מוכן לשחרר את הנערה " .
קיוזו לא אמר דבר שהוא מניף את שתי חרבותיו מתקדם אט אט אל המקום בו עמד יוגו .
"אתה לא מתכוון לוותר לי מה ? , אם תיכנע ותחזור איתנו אני מבטיח לשחרר את הנערה , ומי יודע אולי האדון מאורו נמצא במצב רוח טוב, כדי לתת לך חנינה ,אחרי הכול אתה עדין אחד מאיתנו ".
" לא קיוזו ...." קראה קירארה שהיא מנסה בכל כוחה להיאבק בחיילים בעוד אלו אוחזים בה בחוזקה .
"אז, מה זה יהיה קיוזו ?"שאל יוגו בטון עוקצני . קיוזו היה מסוג האנשים האלו , שתמיד הפגינו שליטה בכל מצב ומעולם לא אפשרו לאחרים לראות מה עובר אצלם בראש , אבל יוגו הכיר אותו טוב מידי בשביל לדעת בדיוק מה הוא יחליט ממש כמו שציפה ממנו , קיוזו עמד במקומו רגל אחת לאחור שהוא מקרב את אחת החרבות אל פניו "דו קרב" לחש.
" אתה בטוח ?... שנינו יכולנו להיות צוות נפלא ביחד " חייך יוגו מכוון את נשקו אל הסמוראי .
"אני עובד לבד..." אמר קיוזו בבוז שהוא מתקדם אליו במהירות והשניים החלו להלחם .
בניגוד לאחרים אפשר , היה לומר שליוגו יש יתרון , הוא הכיר את כל המהלכים של קיוזו מה גם שזה , לא ממש היה במצב כדי להלחם ובטח לא בעוד יוגו יורה אליו פגזים מכל עבר אבל למרות זאת הוא לא נכנע מתחמק מכל מהלומה. הוא כמעט שהצליח לפגוע ביוגו אך לא היה מהיר מספיק וכמט נפגע ע"י אחד הפגזים . קיוזו קיפץ לאחור שהוא מצליח לחמוק בקושי מיריות האקדח נופל ברישול על האדמה . מה שפעם היה בשבילו משחק ילדים הפך מאמץ של ממש "קיוזו " קראה קירארה מעיניה זולגות דמעות .
"הו , בחיי תראה אותך פעם יכולת לנטר ממש כמו חתול ועכשיו אתה בקושי מצליח לברוח מכדור אתה נחלש " אמר יוגו בלעג " הרגשות שלך מחלישים אותך " . לא רחוק משם עמדו קאמביי ושאר הסמוראים, קייקצ'יו החליט להתערב אך קאמביי עצר אותו " זה הקרב של קיוזו " אמר .
בעוד הייאצ'י ושיצ'ירוג'יו מתקרבים מעט אל המקום בו החזיקו זוג החיילים את קירארה , מחכים לסימן מקאמביי .
"אתה יודע משהו קיוזו , כל האכפתיות שלך נוגעת לליבי ממש " אמר יוגו בטון עוקצני והוסיף "ההקרבה הזאת, שלך , קודם כלפי הזקן המטונף ועכשיו הכפריים הבורים ממש מרגש " .
קיוזו קם על רגליו בעודו אוחז בבטנו החבושה שולח מבט קצר אל הנערה המבוהלת ולאחר מכן סיבב את מבטו אל יוגו עיניו היו קרות ומלאות טינה .
אך לא נראה זה יתרגש יותר מידי להפך נראה היה כאילו הוא מסתיר קלף מנצח בתוך השרוול "למען האמת אני נורא מתרגש מההקרבה שלך ידידי עד כדי כך שאני לא יכול שלא לנסות להציע לך עסקה נוספת ,תן לי את ראשו של הסמוראי הזקן ותיכנע והנערה חופשייה , תסרב, וובכן לא נראה לי שתרצה לעשות זאת"
קייקצ'יו שישב לא רחוק משם ושמע את כל זה לא יכול היה לשבת בשקט והתרומם מהאדמה אך קאמביי אחז בידו " מה נראה לך שאתה עושה ?" שאל הסמוראי המבוגר בכעס .
" מה אתה חושב טיפש ? " השיב קייקצ'יו בלי שום נימוס או כבוד "אתה מחכה שהוא יסגיר אותך לידי המנוולים ? " .
"אמרתי לך קודם , זה הקרב של קיוזו ".
"קיוזו הבוגד הזה , הוא יסגיר את כולנו לידיו של הנוכל ".
" גם אם כן, אנחנו לא נתערב " פסק קאמביי .
קייקצ'יו ישב בשקט נועץ מבט כועס בסמוראי שמולו הזקן הטיפש , הוא בטח יותר מידי בקיוזו הרי הוא כבר בגד בחבריו בעבר , מה גורם לו לחשוב שלא יעשה את זה שוב "טוב, אז אם ככה קאמביי , תהנה מרגעי חייך האחרונים " אמר קייקצ'יו .
"אני במקומך לא הייתי כל – כך בטוח " השיב הייאצ'י .
קיוזו עמד במקומו בשקט לא נראה היה שהוא ממהר להשיב .
"נו ידידי " פנה אליו יוגו " אז , מה בחרת ? "
ההמשך יבוא ....
טוב , זה הכול בנתיים
שלכם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
flay
