היי אנשים ,

הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי , לפני שנתחיל  הנה לכם הסבר קצר על האנימה והפאנפיק שלי

 לפרק הקודם , פרק י'ח

 ועכשיו , פרק 19 , תהנו .....

פרק  י'ט

 * קירארה התהפכה במיטתה לא מסוגלת להרדם , כל כך הרבה מחשבות כל כך הרבה דברים מטרידים קראו לאחרונה . בשקט בשקט היא קמה ממיטתה , והתגנבה אל מחוץ למקדש. 

האוויר הקריר התקבל  בברכה על פניה הלוהטות  היה עליה להרגיע את מוחה מכל כך הרבה מחשבות ולכן החליטה לצאת להליכה קצרה . לפני שהבינה מדוע החלו רגליה מוליכות אותה אל הצוק  היא הלכה לה בשלווה נהנת מהאוייר  הקריר מיופים של השמיים וציוצם היפיים של הציפורים שלפתע פתאום רעש מבהיל נשמע באוויר , יריה . קירארה שהבחינה כי הרעש הגיעה מן הצוק פרצה בריצה מהירה מקווה שהייתה זאת הזיה . כשהגיעה הנערה סוף סוף אל הצוק עמד לפניה מחזה מבעית ואיום שתי דמויות מוכרות עד אימה  עמדו קרובות זו לזו  האחרת אוחזת חרב  והשניה אקדח .  קירארה הבחינה כי חתך עמוק עבר בין ליבה של הדמות האוחזת באקדח לבטנה ,  ואילו לדמות האוחזת בחרב היה חור גדול בחזה  . שני הדמיות היו כביות ונפלו אחת אחרי  השניה בבום גדול אל  האדמה בפנים קפואות וחסרות הבעה , פנים שהיו רק למתים .  

" קצ'ושירו , קיוזו ..."  דמעות החלו זולגות מעיניה של הנערה בעודה מתקרבת אט אט אל מה שנראה כגופותיהן של שני הסמוראים  " לא!!!!!!!! "  .

*  קירארה קמה בבהלה נושמת בכבדות עגלי זעה קרה כיסו את פניה  " אלוהים ..." נאנחה הנערה, למרבה המזל היה זה רק סיוט אבל הוא נראה כל כך אמיתי .
למרות שהיה זה רק חלום תחושה רעה חילחלה בליבה של קירארה , תחושה שלעיתים נדירות התגלתה כשגוייה  והיא החליטה לצאת לטיול .

בשקט בשקט היא קמה ממיטתה , והתגנבה אל מחוץ למקדש.  האוויר הקריר התקבל  בברכה

 על פניה הלוהטות  היה עליה להרגיע את מוחה מכל כך הרבה מחשבות מחרידות .
"אחותי בואי מהר " נשמע קולה של קואצ'י  .
קירארה  הביטה הצידה מבחינה בדמותה של אחותה קטנה הרצה לכיוונה " קומאצ'י ?".
" מהר מהר .... "  זירזה אותה קומאצ'י מושכת בידה .
"מה קרה ?"   התעניינה  קירארה , אחותה אומנם הייתה ילדה דיי קופצנית אבל אף פעם לא נראתה לחוצה כמו באותו רגע .
" את חייבת לבוא איתי מהר...."
" אבל למה , לאן ?" .
" לצוק שבקצה הכפר מהר , ק'צו סאן  והאיש עם הפרצוף החמוץ  עומדים להרוג אחד את השני ".
" על מה את מדברת ? , מי עומד להרוג את מי ?" נבהלה קירארה .
" נו ... קצ'ו סאן והאיש המוזר והקשוח הזה שהציל אותך כמה פעמים ".
"קצ'ושירו וקיוזו ......."  גופה של קירארה החל לרעוד , זה התחיל להדמות יותר ויותר לחלום שלה .
" בואי מהר ...." התעקשה קומאצ'י .
" כן , ברור ..." קראה קירארה והחלה לרוץ בעקבות אחותה.

  " האדון קאמביי יודע על זה ?" שאלה הנערה  תוך כדי ריצה .

 " לולו הלכה להודיע לו  היא בטח כבר שם " השיבה לה קומאצ'י מבלי לעצור .

*  קאמביי ושלושת  הסמוראים הנותרים בדיוק יצאו מהבקתה בה התגוררו והיו בדרכם אל המחסן בו שמר קיי'ציו על קצ'ושירו  שלפתע הבחין הייאצ'י בילדה קטנה בת 10 רצה לכיוונם בצרחות וקריאות לעזרה  " הצילו , הצילו "   היא המשיכה לרוץ עד שהבחינה בסמוראים  לא שמה לב נתקלה באבן ונחתה  על פניה  .
" הכול בסדר ילדונת ? " שמעה קול מדבר אליה . לולו הרימה את את פניה והבחינה פנים בהירות וחביבות שחייכו אליה  היה זה הייאצ'י .
" זאת לא האחות של סנאיי סאן ? " התערב גורביי .
" כן " השיבה הילדה בעוד הייאצ'י עזר לה לקום על רגליה " יש לי הודעה לאדון קאמביי " אמרה לבסוף .
" ומה היא " שאל שימאדה קאמביי בשלווה האופיינית לו .
"  אמרו לי להודיע לך ששני סמוראים רבים על הגבעה ".
"רבים על הגבעה ?" התפלאו הארבעה .
" זה בטח קייקצ'יו והשטויות שלו .." גיחח גורביי .
" הוא בטח החליט להציק לקצ'ושירו ..."  הוסיף  הייאצ'י .
"לא ..." השיבה לולו במהירות " זה נכון שקצ'ושירו סאן נמצא שם אבל הוא נלחם ביקייקצ'יו סאן אלה באיש אחר , אחד עם שער בלונדיני ועיינים חודרות .
" מה ?" נדהם שיצ'ירוג'י .
" שער בלונדיני ..." מלמל הייאצ'י .
"עיניים חודרות ..." נלחץ גרוביי .
" קיוזו ...." קרא קאמביי  שהוא פונה אל הילדה " תראי לנו את הדרך בבקשה ".
" זה נמצא בצוק בקצה הכפר " החלה לולו  שהיא מצביע על הכיוון .
" תודה " השיב קאמביי מניח את ידו על ראשה שלה ילדה למשך כמה דקות ולאחר מכן פרצו כל הארבעה בריצה מהירה לכייון הצוק .
" אני לא מבין איך הגענו למצב הזה " קרא הייאצ'י תוך כדי ריצה .
" גם אני לא " השיב שיצ'ירוג'י .
" מה שחשוב עכשיו שנגיע בזמן " קרא גורביי .
" ואם לא ?"  שאל הייאצ'י .
" אז , שאלוהים ירחם על קצ'ושירו " נשמע קולו של קאמביי .

*  " מה קרה , החלטת  לוותר לי ? " קרא קצ'ושריו למראה קיוזו  שעמד במקומו ולא אמר דבר .
 " אתה יודע למה קירארה בחרה בי " החל  הנער בטון עוקצני " זה כי אתה סתם עושה רוח  אבל לא מוסגל אפילו לסגור איתי חשבון ".
" עושה רוח ?" קיוזו נראה משועשע מדבריו הוא הושיט  את ידו אל אחד הנדנים שעל גבו ותוך לאחר פחות מכמה דקות עמד מול קצ'ושירו  חרבו צמודה לצוורו של הנער .
" קדימה למה אתה מחכה ?" התגרה בו קצ'שוריו , אם הגיע זמנו הוא לא רצה לחכות עוד .

אך למרבה ההפתעה הסמוראי הבלונדיני לקח כמה צעדים אחורה מחזיר את החרב לנדנה.

 " לא .."
" מה ?" התפלא קצ'ושירו האם הוא מנסה ללעוג לו  .
" אמרתי לא ..." לחש קיוזו . הוא לא יכול היה לרמות את עצמו , יודע שאם הוא יהרוג את הפרחח קירארה לעולם לא תוכל לסלוח לו על זה והוא יאבד אפילו את הסיכוי הקטן ביותר שהיה לו להיות איתה . 'לעזאזל '  עלתה המחשב במוחו  ' למה לכל הרוחות אתה מתעניין במה שיקרה או לא יקרה לילדה ההיא , מזה משנה אם היא החליטה להתמסר לטמבל הזה . למה אני מרגז משטויות  ובכלל הפרחח הזה  הוא לא לרמה שלך . למה להתאמץ בגללו ?'. 

שהוא מחליט להשאיר את הדברים כמו שהיו  החל קיוזו מפנה את גבו לנער שהביט בו מופתע

" לאן אתה חושב שאתה הולך ?" .
" השטות הזאת נגמרה " החל קיוזו שהוא פונה לכיוון השביל .

"  אתה לא מצדיק את זה שאלחם נגדך בכלל ".
" מה ?" הפעם קצ'ושירו ממש רתח מזעם לא מאמין שקיוזו שוב מתנשא מעליו .

 " עמוד במקומך ותלחם בי  " הוא קרא מכוון את האקדח אל גבו החשוף של הסמוראי .
" אם אתה חושב שזה ישנה משהו , אתה מוזמן לירות בי אבל אתה מבזבז לשניינו את הזמן ".
" על  מה אתה מדבר , אמרנו שנגמור את היריבות ביניו היום " התפרץ הנער .
פניו של קיוזו היו קרות וחסרות הבעה כרגיל שהסתובב אל הנער על שפתיו חצי חיוך  נראה שהוא היה משועשע מהרעיון שקצ'ושירו ראה בו יריב . הוא מעולם לא חשב על הנער כך , ואם בעבר הסתננה אל מוחו  מחשבה מטורפת  על חיסול הילד כדי להיות עם קירארה הרי שזה ממש מגוחך למה שיהיה לו אכפת עם מי היא נפגשת ולמי היא   מוסרת את בתוליה.

עבורו קירארה הייתה רק חלק מהכפר שעליו נשכר להגן ולא יותר מזה , מלבד זאת  בקרוב הם יעזבו והוא לא יראה אותה יותר ." אתה באמת חושב שיש לנו משהו לסגור " הייתה התשובה .

" מדוע שאני הרצה הלהלחם בך על משהו " המשיך קיוזו " הרי אתה הוא זה שיפסיד , לי ".
קצ'ושירו הביט בסמוראי שמולו מלא גועל ותעוב  '  הוא רק שם אותי לצחוק , איך יכול להיות שקיראה התאהבה במנוול הזה ? ' חשב לעצמו .
" קיוזו ...."  קול מתקתק אך מודאג שבר את השתיקה המעיקה שנוצרה  בין שני הגברים.

 'היא ...' חשב קיוזו בליבו , נלחם בכל כוחו ברצון העז שבער בו  להתסובב ולהביט בפניה .
" קירארה "  קרא קצ'ושריו למראה הנערה הממהרת לעברם אבל היא לא חשבה עליו בכלל לא , האדם היחדי שעניין אותה הוא קיוזו ... קצ'ושירו הרגיש את הכעס בוער בגופו .
' אמרתי לך ,  לא לדחוף אותו מהצוק הייתה טעות גדולה '  נשמע  שוב הקול בתוך ראשו של הנער  ' עכשיו תצטרך לראות את כל הקטע המתוק והדביק הזה והכול בגלל שאתה טיפש '
' על  מה  אתה מדבר ?' חשב קצ'ושירו .
' אתה חושב שהוא לא ינצל את הרגע הזה כדי לנפנף לך בפרצוף שהיא בחרה בו , איזה חיבוק או ליטוף ואולי גם נשיקה לוהטת , כזאת בסגנון האחרונה שהוא נתן לה '
' לא .. אני לא הרשה את זה '
'  אז תחסל אותו '
' אבל איך , הוא בלתי ניתן לפגיעה ' התרתח קצ'ושירו .
' לא נכון ... ' השיב הקול בהתגרות ' לסמוראי המתנשא הזה יש נקודת תורפה אחת ...'
'איזו ... ' התפלא קצ'ושריו הוא דיי היה מופתע מהחשבה שגם לאחד כמו קיוזו הייתה נקודת

 תורפה קטנה ככל שתיהיה  .
' אותה אחת שיש לך .... ' הייתה התשובה .
' אתה לא מתכוון ....'  היסס הנער .
' בדיוק ...'
' לא ... אני לא אעשה את זה ...'  התפרץ קצ'ושירו .
' אז , תתן לו לנצח אותך ? ... שוב ' השיב הקול  בצחוק מלגלג .
' לא ...אף פעם '  התעקש הנער ירוק השער .
' אז .. תעשה את זה ...' .
' אבל , מה אם אפספס ?'
'אתה לא תפספס , הוא לא יתן לך לפספס ' התעקש הקול .
קצ'ושירו עצם את  עינו ובלע את רוקו המהלך הבא היה קשה עבורו אבל זאת הייתה ההזדמנות האחרונה שלו להפתר מקיוזו . 'בבקשה שזה יעבוד '  הוא התחנן פוקח את עיניו והפנה את היד האוחזת באקדח ,  ימינה  אל דמותה של הנערה  הממהרת לכיוונם " בבקשה תסלחי לי עלמתי " הוא לחש בעודו לוחץ על ההדק 3 פעמים .
כמו שציפה הקול בתוך ראשו של הנער.  קיוזו שהבחין במעשה הנוראי שעשה קצ'ושירו רץ במהירות לעברה של הנערה, שולף את שתי חרבותיו  מנדנן .
בדרך נס הצליח קיוזו לחתוך את שני הכדורים הראשונים כחמאה בעזרת חרבותיו  אך למרבה ההפתעה  הכדור השלישי עבר אותו הותקרב אל הנערה המבוהלת שעמד מטרים ספורים ממנו  במאמץ אדיר  קפץ  קיוזו אל מול הנערה  שהוא תוקע את חרבו הימנית באדמה ומנטר על האוויר כך שרגליו  אשר התנתקו  מהקרקע  הונפו הצידה . קיוזו הניף את החרב הפנויה בסיבוב  חד  סביב מה שעבר ממש צמוד לצווארה של קירארה אשר נפלה על האדמה בבהלה .

 במזל הצליח הסמוראי הבלונדיני לחתוך גם את הכדור  השלישי .  שהוא  חוזר לעמוד על רגליו מחזיר את חרבותיו למקומם וניגש אל הנערה המבוהלת אשר ישבה  על האדמה לא

רחוק ממנו מחבקת את קומאצ'י שהייתה גם היא מבוהלת מכל מה שקרה  " הכל בסדר " היא הרגיעה אותה  מבחינה בקיוזו המתקרב " תודה לך " לחשה קירארה אם כי  עדיין לא הבינה  מה באמת קרה סביבה אבל דבר אחד היה בטוח , קיוזו הציל את חייה ... שוב  .
"  נפצעת ?" שאל קיוזו בקולו הרגיל .
" לא . תודות לך ..." השיבה קירארה מכריחה  עצמה לחייך שהיא מבחינה בידו המושטת לעברה 

 " תודה " קירארה הרגישה את לחייה מאדימות שעה שהזיזה בעדינות את קומאצ'י  ואחזה בידו .
קירארה התרוממה מן האדמה שלפתע נשמעה יריה נוספת , הנערה הבחינה בכדור שעבר ישר ליד ראשה . מבחינה בזרועו המדממת של קיוזו  " אלוהים הזרוע שלך ..." היא קראה  .
"זה שום דבר " מהר קיוזו להרגיע אותה . מסתבר שקצ'ושירו ניצל את הרגע שבו קיוזו נגש לעזור לה לקום והחליט לתקוף אותו אך מסיבה כל שהיא הוא פספס  ופגע בקושי בזרועו של  הסמוראי.
 קירארה הביטה מעבר לכתפו של קיוזו והבחינה כי האקדח שירה בה ובקיוזו היה זרוק על האדמה ולא רחוק ממנו שכב קצ'ושריו שנדחף אחורה  ע"י  אחד הסמוראים אשר הגיעו גם הם  למקום מניחה את ידה על פיה בתדהמה .   " אתה ..." נדהם  גם קצ'ושירו למראה האדם שעמד מולו .

ההמשך יבוא.....

טוב  , זה הכול בנתיים 

                        אז , עד הפרק הבא ....

                                                     שלכם

היי , לכולם לפני שנתחיל רציתי לומר כמה דברים .

אחד , אני ממש מתנצלת על העיכוב בפריסום הפרק ...

והשני , כמו שאתם וודאי רואים הבלוג מתהדר לו בעיצוב חדש !!!!!

וזה הודות ל ayano_chi המדהימה שוב המון המון תודות לך יקרה !!!!! .

ועכשיו , לסיפור  , הנה יצא לו עוד פרק בפאנפיק שלי , לפני שנתחיל  הנה לכם הסבר קצר על האנימה והפאנפיק שלי

לפרק הקודם , פרק י'ז

ועכשיו , פרק 18  , תהנו .....

פרק  י'ח

* קרני  השמש החלו חומקות מבעד למסך של עננים בשלל צבעים כשיצא קצ'ושירו מן המחסן בדרכו אל הצוק שבקצה הכפר , היום יפתור את הבעיות שלו אחת ולתמיד . בפסיעות  איטיות הלך לו הנער לעבר השביל אשר מוביל אותו אל  צוק בו יוחלט סוף סוף מי יהיה זה  שישלוט בעיניינים ומי יהיה זה שיזכה בקירארה ,  הוא או קיוזו .

 כשהגיע אל יעדו הבחין קצ'ושירו בדמות גבהה לבושה במעיל עור אדום אשר עמדה אליו עם גבה . הדמות שללא ספק הייתה דמותו של קיוזו עמדה לא רחוק כל כך מספת הצוק והביטה בעננים הציבוענים בעוד אלו  החלו אט אט להתפוגג מפנים את מקומם לשמש הגדולה והצהובה ואיתה שורות עננים לבנים כצמר גפן . הוא היה כל כך שקט ונראה שהוא מאוד מרוכז במעשיו לרגע אחד קטנטן עלתה במוחו של קצ'ושירו מחשבה  מזוויעה  , מה עם הוא יגש לשם וידחוף אותו למטה.  זה יגמור את כל הצרות שלו והוא לא יאלץ לסכן את חייו בדו קרב מטופש . ' על מה אני חושב ' התרעם הנער נאבק במחשבות הזדון הלוו .

אפילו עם יפסיד הוא  לעולם לא יעשה דבר כזה , קירארה לעולם לא תסלח לו . 

 ' על מה אתה מדבר ' אמר לו קול בתוך ראשו  ' הנערה הזאת היא הסיבה שאתה בלל נכנס לדו קרב הזה לא ?'.

' טוב , כן ' חשב קצ'ושירו .

' אז , אם תתדחוף אותו , לא תאלץ להלחם והנערה תיהיה שלך ' .  המשיך הקול הזדוני בתוך ראשו  ' אף אחד מלבד שניכם לא יודע על  הדו קרב הזה כך שתמיד תוכל להכחיש כל קשר לעניין  . תחשוב על זה ככה , קיוזו המסכן טייל לו בשקט באזור שלפתע החליק ונפל לתהום , אף אחד לא יגלה שיש לך יד בדבר ואתה תוכל לחזור למקמוך בשורת הסמוראים וגם תזכה בנערה '.

 ' אתה חושב ? , אבל קייקצ'יו יודע ' חשב הנער בעוד רגליו זזו צעד אחד שקט אל עבר המטרה . ' חה , קייק'ציו היה מספיק מטומטם כדי לא להבחין שאתה לא סובל את קיוזו הוא בטוח לא יהיה חכם מספיק להבין שאתה דחפת אותו ' .

' אולי , אבל הסמוראים האחרים יודעים וגם קירארה הם בטוח יעלו על זה '.

'בחיי , ואתה חושב שאם תשאיר אותו בחיים מישהו מהם עוד יסתכל אליך בכלל .

הרי זה רק עניין של זמן עד שתאבד כל מה שיש לך . את הנערה במיילא אבדת , אבל מה עכשיו ... הכבוד שלך , החיים שלך ....'

 'לא...'

 'תקשיב לי ילדון , העניין פשוט מאוד .דחוף את קיוזו מהצוק וכל הבעיות שלך נפתור '.

'אני ...אני לא יכול ' .

' אל תגרום לי לאבד את הסבלנות פרחח , פשוט תדחוף אותו כבר ' .

 " לא ......." צעקה השתחררה מפיו של קצ'ושירו שעה שנפל על הדשא עדיין נאבק בקול שבראשו . קיוזו ששמע את צעקתו הסתובב לאחור מבחין בנער אשר ישב על הדשא ידיו אוחזות בחוזקה את ראשו " אני לא אעשה את זה , לא ..."  הוא קרא .

 " התחרטת "  קצ'ושירו  הביט קדימה אל המקום ממנו בקע הקול  לרגע חשש שהיה זה שוב הקול בתוך ראשו אבל זה לא היה במקום אליו הביט עמד קיוזו עיניו הביטו בנער המתפתל  במבט מוזר מן לעג מהול בדאגה .

 " לא , בכלל לא " השיב הנער  מתרומם אט אט מן הדשא  " אני מוכן שתרצה ".

 " יש לך הזדמנות אחרונה ללכת " מלמל קיוזו בשקט ,קצ'ושירו חשד כי הוא בעצם לועג לו וקורא לו פחדן או שהוא לא טוב מספיק.  אך למעשה באותו הזמן הדבר היחידי שקיוזו באמת חשב עליו היה קירארה , ואיך היא תגיב לו תדע שהוא חיסל את אהוב ליבה .  

" אני לא הולך " התעקש הנער .

"כרצונך  "  השיב קיוזו קצרות ' בלי רחמים '  הזכיר לעצמו , לעניין הזה אין שום קשר לנערה רק לחיסול החשבונות שלו עם הפרחח שניסה לחסל אותו בעבר .

שני הסמוראים התקרבו אחד לשני במבטי תעוב גלויים ונראו בטוחים מאוד במה שעליהם לעשות  " שנתחיל ?" שאל קיוזו .

"אני מוכן שאתה מוכן ?" הייתה התשובה .

אך מה שהשניים לא ידעו  הוא שלמעשה הם לא היו היחידים על הגבעה באותו הזמן . מסתבר שקומאצ'י אחותה הצעירה של קירארה וחברתה הטובה לולו  , אחותה הצעירה של סנאיי . התגנבו החוצה מוקדם בבוקר כדי לקטוף פרחים  יפים ולהפתיע את אחיותיהן היקרות ונתקלו במראה המלחיץ של שני גברים , סמוראים המתכננים לסגור חשבון  .

 " מה נעשה קומאצ'י  "  קראה לולו בבהלה .

"תני לי לחשוב , תני לי לחשוב....אני יודעת .... רוצי מהר להביא את  האיש הזקן ".

" את  זקן הכפר ?"  שאלה לולו .

" לא לא , הזקן השני , הסמוראי ..." .

" את מתכוונת לאדון קאמביי ?" .

" כן , ולשאר החברים שלו ".

" אבל מה את תעשי ?"  שאלה לולו בדאגה .

" אני , אני הודיעה לאחותי כמובן ... " השיבה קומאצ'י בחיוך  שובבי " את אולי לא יודעת אבל קצ'ו סאן משוגע על אחותי ואולי היא תוכל לעצור אותו ".

" את חושבת ?".

 "כן , ועכשיו מהר בואי נזוז " קראה קומאצ'י .

* קצ'ושירו לקח כמה צעדים אחרורה וכך גם קיוזו כל אחד מהם נחוש לסיים את העניין הנער הושיט יד אחת אל  חגרותו ושלף משם אקדח למרבה הפתעתו של בסמוראי זהוב השער . " בתור זה שהציב את האתגר אני מבקש .... אני דורש  להלחם באקדח ".

" פחדן עד הסוף " גיחך הסמוראי שעה ששלח את ידו הימינית  אל אחד הנדנים שהיו על גבו , והוא באמת חשב להלחם בחרב אחת כדי לתת לפרחח יתרון  או לפחות לתת לו למות בתוחשה שהוא יכול היה לנצח . אבל לא , קצ'ושירו לא היה מספיק גבר בשביל להלחם בחרב הוא רצה להוכיח שהוא השולט , הפחדן .

" לא הבנת אותי ..." החל קצ'ושירו בבוז " התכוונתי שהקרב עצמו יהיה עם אקדחים "  אמר  בעוד הוא שולף אקדח שני מחגרותו , הוא פתח אותו כדי להוכיח שהוא טעון וזרק אותו לעברו של קיוזו .  אך זה נתן לאקדח ליפול למרגלות רגליו ואפילו לא טרח להסתכל עליו " סמוראי אמיתי לא נוטש את החרב שלו בשביל פלאי  הטכנולגיה גם לא במחיר חייו " סינן קיוזו , בלי כל ספק שבילדון הזה לא הייתה קיימת טיפה  אחת של גבריות  איך יתכן שקירארה העדיפה אותו .

 " אז , את תיהיה מוכן גם למות בגאווה שלך ? " צחקק  קצ'ושירו .

 " אתה בהחלט יכול לנסות את זה .." הייתה התשובה בעוד קיוזו הניח את ידיו אל נדני חרבותיו .

 " אני אעשה את זה ועוד איך " התגאה הנער  .

" אז, שנתחיל ?". אך קיוזו רק עמד במקומו , ידיו על נדניו ולא אמר דבר .

"אני מבין שזה כן " קרא קצ'ושירו מכוון אליו את אקדחו .

*   קירארה התהפכה במיטתה לא מסוגלת להרדם , כל כך הרבה מחשבות כל כך הרבה דברים מטרידים קראו לאחרונה . בשקט בשקט היא קמה ממיטתה , והתגנבה אל מחוץ למקדש.  האוויר הקריר התקבל בברכה על פניה הלוהטות  היה עליה להרגיע את מוחה מכל כך הרבה מחשבות ולכן החליטה לצאת להליכה קצרה . לפני שהבינה מדוע החלו רגליה מוליכות אותה אל הצוק  היא הלכה לה בשלווה נהנת מהאוייר הקריר מיופים של השמיים וציוצם היפיים של הציפורים שלפתע פתאום רעש מבהיל נשמע באוויר , יריה . קירארה שהבחינה כי הרעש הגיעה מן הצוק פרצה בריצה מהירה מקווה שהייתה זאת הזיה . כשהגיעה הנערה סוף סוף אל הצוק עמד לפניה מחזה מבעית ואיום שתי דמויות מוכרות עד אימה  עמדו קרובות זו לזו  האחרת אוחזת חרב  והשניה אקדח .

קירארה הבחינה כי חתך עמוק עבר בין ליבה של הדמות האוחזת באקדח לבטנה ,  ואילו לדמות האוחזת בחרב היה חור גדול בחזה  . שני הדמיות היו כביות ונפלו אחת אחרי  השניה בבום גדול אל  האדמה בפנים קפואות וחסרות הבעה , פנים שהיו רק למתים . 

" קצ'ושירו , קיוזו ..." דמעות החלו זולגות מעיניה של הנערה בעודה מתקרבת אט אט אל מה שנראה כגופותיהן של שני הסמוראים  " לא!!!!!!!! "  .

ההמשך יבוא .....