לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חתולת אשפתות


Manchmal kann ich mich nicht des Eindrucks erwehren, dass du eigentlich ungluecklich bist.

כינוי:  aananda2

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2009

הטיפול - פעם ראשונה


היי חברים, אני בבית חח :)

 

 לא ישנתי מספיק וישנתי מאד שטחי בעיקר מהלחץ של לקום מוקדם בבוקר. אני ממש לא רגילה לזה. אבל זה לא היה נורא. קמתי בעשרים לשבע והכל היה אחר מאיך שאני רגילה. בוקר מדכא אותי. התארגנתי אכלתי קצת (בננה חטיף פירות), שימנתי את האופניים אפילו.. הלכתי וקניתי לחמניות עשיתי סנוויץ'. היה נחמד לקום מוקדם יחסית כי היה לי זמן לעשות הכל כמו שצריך. אחר כך רכבתי לבית חולים והגעתי חצי שעה לפני הזמן. זה לא היה נורא בכלל לרכב עם הלפ טופ בתיק. כדי לקצר כי זה לא הכי מעניין הפגישה הראשונה שהייתה טיפול אמיתי הלכה מצוין (הדוקטורנטית עזרה לי במסביב והסבירה לנבדק מה הולך לקרות אני גרועה בלהסביר דברים כאלה בגרמנית) הפגישה השניה הייתה פלצבו והייתה בה בעיה. הבעיה שהקובץ שהקלטנו נתקע באמצע כי הוא היה גם ככה קובץ פגום וחששתי שיעשה בעיות אבל לא הספקנו להקליט קבץ חדש. זה לא היה כזה נורא כי הפציינט גם ככה לא היה לו משג מה צריך להיות.

 

הסתבר שביום שבת המכשיר לא היה מכויל ולכן היה לי כל כך קשה לעבוד איתו!

 

טוב. אחר כך זה היה 11:15 לא נורא מאוחר רכבתי לאוני'. היה לי מאד קל למצוא את הדרך זוהי דרך קלה שעוברת חלקית דרך יער (האוניברסיטה נמצאת בתוך יער!) היה ממש יפיפה חשבתי לרגע שאני בשר הטבעות שראיתי בתוך היער לידי מעין אגם ירקרק כזה אכן הדרך היא קצת בעיה והיה לי קשה, אבל בהחלט בהחלט בר עשיה וגם לקח לי רק 25 דקות , כלומר בדיוק כמו שלוקח לי מהבי"ח עד הבית. הוקל לי שהגעתי בזמן והלכתי לחדר הסמינר. שם היה כתוב על הלוח שאין סמינר היום כי המרצה חולה    הלכתי לראות אם יש פרקטיקומים שונים והחלטתי לחזור הביתה באוטובוס כדי לאכול ארוחת צהריים נורמלית ואז לחזור לאוני' שוב (יש לי סמינר בשתיים) הקטע הוא שבאוני' הארוחות הזולות הן גרועות וצריך לחכות המון זמן בתור (איזה רבע שעה) והארוחות הנורמליות הן יקרות. אני ממש לא אוהבת את המנזה אצלנו. עוד קטע מעצבן עם הארוחות הטובות יותר (למשל יש להם מנה אורגנית שבדרך כלל היא יותר איכותית) זה שקונים לפי משקל ואין לך משג כמה אתה צריך לשלם לפני שאתה מגיע לקופה ולפעמים זה יוצא אפילו 7 יורו שזה ממש ממש מוגזם. לפעמים זה יוצא שווה ואיזה 3 יורו אבל אתה אף פעם לא יודע. וגם אם זה שלושה יורו בבית זה יוצא יותר זול.  אז בגלל שאני גרה לא רחוק מהאוני' זה שווה לחזור הביתה.

 

האווירה באוניברסיטה טובה. פתאום היא מלאה בצעירים וזה כיף. עושה לי טוב. ופה ושם אני כן רואה בחור חמוד. אני חושבת שכמה שהאוני' הזו בעייתית מבחינת בנים עדיין היא הרבה יותר טובה מאוני' חיפה, שם ממש לא הכרתי בחורים שמצאו חן בעיני. תכלס שמעתי שהפיזיקה פה באופן מפתיע דווקא ברמה. ככה שהמדעים פה לא גרועים כמו שהיה בחיפה. ואין ערבים, כך שהמבחר פשוט יותר גדול.

 

אגב בדרך הביתה ראיתי בחורה כושית, אחת שנראית כמו אתיופית והיא הייתה מהממת ביופיה. ואני בדרך כלל ממש לא מתלהבת משחומות עור אבל אז חשבתי על זה וואלה כשאתה מוקף כל היום באותו שטאנץ של בחורות בהירות עם שער בלונדיני חלק אתה כמהה למשהו אחר מיוחד, והכושית הזו הייתה באמת מיוחדת. אני חושבת שבארץ לא הייתי חושבת שהיא כזו יפה, כי יש בארץ הרבה כמוהה.

 

זהו אין מה לספר לא חוויתי חוץ מזה כלום עדיין, אני שמחה שיש לי עוד שני סמינרים היום. כמובן שהגרמנית מלחיצה אותי..ובכלל עדיין גם אחרי שנה באוניברסיטה (לא להאמין שעברה שנה) אני עדיין מרגישה די חדשה פה ולא ממש שולטת בעניינים. אני מקווה שהחזרה לאוני' תתן לי כוחות. ואני מאד מקווה להכיר מישהו נורמלי בקרוב. בטח אכתוב גם בערב

נכתב על ידי aananda2 , 20/4/2009 13:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , מתוסבכים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לaananda2 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על aananda2 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)