אני לא יכולה לכתוב הרבה, כמעט 4 לפנות בוקר וזה עושה רעש (הקירות פה דקים)
בהתחלה אכלנו ארוחת ערב ושיחקנו משחק כלשהו שלא נהניתי ממנו כי היה לי קשה לעקוב
כמה מאיתנו החליטו לצאת. הזמנתי את ת' הוא רצה לבוא
הוא ידע שאנחנו הולכים למסיבה.
כשישבתי למטה וחיכיתי לשאר שיבואו שמעתי את ת' שואל את האחראים מתי הם הולכים לכנסיה מחר
הוא אמר לי שהוא דתי, לא דתי דתי אבל דתי. לא מאמין בכל מה שכתוב בברית החדשה אבל מאמין.
בהתחלה נורא התאכזבתי מזה. אחר כך בדרך למועדון נרגעתי קצת כי דיברנו ביננו והיה ממש נחמד, דיברנו על דת. אבל זה שאני והוא מדברים זה הרבה בגלל שאני כל הזמן יוזמת שיחות איתו והשאר לא יזמו איתו שיחה. (והוא ביישן לא יפנה למישהו על דעת עצמו)
אחר כך היינו במועדון. הוא תפס טיפה מרחק מאיתנו ונראה די סובל. והוא אמר לי שהוא לא אוהב את המוזיקה. ניסיתי לדבר איתו אבל הוא אף פעם לא יזם שיחה איתי וזה היה מאד מאכזב. ואני לא חושבת שזה קשור לביישנות... הוא היה די סנוב אלינו ורק רצה ללכת הביתה (לא אמר כלום אבל היה ברור שהוא סובל). אם הייתי מעניינת אותו הוא כבר היה עושה משהו. לפחות יוזם איתי שיחות גם. זה נורא מאכזב ומתסכל כי כאילו זו תוצאה שלילית שצפיתי אותה... למה לא הולך לי עם בחורים? למה אלה שאני רוצה לא רוצים אותי? זה גורם לי להרגיש שמשהו דפוק בי...
מצד שני יש לומר שהיה לי מאד כיף במועדון מעבר לאפטיות של ת'. היה פשוט כיף עם האנשים.
כשחזרנו הוא מיד הלך לישון. הוא מאד לא לבבי.. אפשר להאשים את הביישנות שלו בכך אבל זה מרגיש לי מעבר. למה מרטין הגרמני השני או אנשים אחרים מתקשרים איתי בלבביות והוא כזה מנותק? כשחזרנו הוא התעסק עם הנייד שלו. סימן רע מאד. אולי הסיבה שהוא מנותק זו חברה בגרמניה. מי יודע.
האמת היא שנראה לי שעלי לעזוב את העניין. לרדת ממנו. מה אתם חושבים?
~~~
~~~
אני כמעט בטוחה שמרטין מעונין בי. ההתנהגות שלו היום עוד יותר חיזקה את התהייה הזו שלי מאתמול. מצד אחד - לעזזאל מי שאני לא רוצה לא רוצה אותי ומי שרוצה אותי אני לא רוצה אותו, מצד שני כמובן שזה מאד מחמיא ומלטף אגו. מרטין גם נראה טוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
