מוזר לי לחזור לכאן
להוריד את המסכה שוב
את הדרגות
את המדים
להישאר ערום , חשוף לעיני כל.
מאז אותו היום שבו איבדתי \ איבדנו
36 מטובי בנינו באסון הכרמל
אני מרגיש כאילו הכל תקוע לי
בפועל יש התקדמות , יש פריחה
אבל בפנים..בלב , הכל שונה.
פרספקטיבה שונה מן הקצה לקצה.
נהייתי מפקד יותר אכפתי
יותר דואג
גם במילואים גם במבצעים גם בבית..
ואני לא יודע..
אולי מקומי אינו כאן יותר
אולי מה שמשאיר אותי בתפקיד
זה הידיעה שאנו בחוסר של קצינים במערכת.
ואני רוצה חופש , רוצה רגל על רגל..
אני המון בחו"ל אבל אין רגע מנוחה.
רוצה לבד , לשבת על צוק גבוה
בלי ציפצופים של ביפר , בלי טלפון.
לא רוצה להישאר חסוי.
מרוב תעסוקה אין זמן לחשוב.
החיים עוקפים אותך בנתיב הזמן
ואתה צריך להספיק הכל.
הם מדברים איתי על תואר שני
אבל למה?
אני עדיין ילד.
מדברים איתי על חתונה
על קידום
ואני רק רוצה ללכת..
רגל על רגל.
וזהו.
התחדשתי לי במצלמת על !
ולאחר סינון קפדני וקצת פוטושופ בררתי את התמונות הטובות מהתקופה האחרונה.
פלמחים
אימון עם שריון
מתקן אדם
רמת הגולן
מתקן אדם
שבוע טוב , ונאחל לכל שונאנו שחוגגים את יום הנכבה היום את מה שצריך לאחל להם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'וני