כל מה שאני עומדת לרשום כאן זה כל כך לא צומי .

ואחרי כל זה אני באמת מרגישה שחרור .

לא סתם .

אבל המועקה עדיין חרוטה .

אתם יודעים מה ? אתם אחרים .

ואני אחרת אני יודעת שיש ילדים אחרים שקשה להם הרבה יותר ממני .

כי הם במצוקה פיזית גם אבל אני, לי כבר נשבר .

כשיש לך הורים גרושים [תכלס לא משנה לי כבר ,הם רבו כ"כ הרבה שכבר רציתי שהם יתגרשו ] .

שוב כשיש לך הורים גרושים ואבא שלך לא חיי איתך באותו בית ושהואעובד בחול אבל הוא באמת אחלה אבא אין עליו .הוא היחיד שלא מאכזב.

שלפעמים אמא הולכת ואתה רוצה שאבא ישמור אבל הוא לא חיי איתך ,בבית .

יותר מזה הוא גם בחול . [ברוב הפעמים ]

אין לך למי לפנות ,לדבר איתו .

אתה ב ..

אני לא יכולה להסביר .

אני יודעת שיש ילדים שהרבה יותר קשה להם .

אבל גם לי קשה .

גמאני בנאדם במצוקה שקורא למישהו שיזדהה איתי .

כי כולם ?

אתם לא מבינים ואני לא רוצה שתתחלו לרחם עלי פתאום,זה הדבר שאני הכי שונאת .

אווף זה חרא.

בגלל שאני לא מתייחסת הכי"מדהים "בעולם אליה וכן גם אני כועסת כמו כל בני האדם [הכוונה לאמא שלי] .

אז היא אשכרה מוצאיה את הכרטיס של הטלוויזה ואומרת לי את לא יכולה לראות.

ואתם יודעים מה?

אני יודעת אני מכורה אבל היא חטטנית כזאת אווווף .

ואני יודעת שיש ילדים שאין להם טלוויזיה כי אין להם כסף לזה ואולי יש פה אנשים שחושבים שאני סתם מטומטמת שהבעיות שלה הם פיציות לעומת אחרים .

התוכנייות האלה מ מ כ ר ו ת .

עדייף לחיות בלעדיהן .

אבל אני כבר בתוכן !
אני פאקינג עוד מעט בת 13 ואמא שלי לא נותת לי לראות טלוויזיה .

ואבא שלי ? תמיד שהוא פה בארץ הוא בא אלי ,אני כל כך שמחה שיש לי אותו .

לפעמים אני מרגישה שאני יותר קרובה אליו .

אוווף הקטע הזה כל כך מסריח .

למה בכלל הולידו אותי ?

כדי שאני אסבול ?

אני כותבת את הקטע הזה ופשוט בוכה .

כי נמאס לי .

אני לא צריכה להיות פה .

אני פה בטעות .