אליה, עשיתי לך עיצוב חדש - אחר לגמרי לא מהעולם הזה.

אני מרוצה ממנו במיוחד. וזהו, אה וכן, סגרתי את הבלוג אז אני אפרוק כאן.

בלי שום סיבה מסויימת, בימים האחרונים הרוח שלי שקטה, אני נורא כנה בזמן האחרון, אני כנה ואמיתית.

גם אם זה לא נראה לכם אמיתי מי אתם שתאמרו לי מה האמת שלי? כל אחד בן אדם.

כל אחד מאכזב וכל אחד פוגע. ברמות מסויימות בדרגות כאב שונות, אבל בסופו של דבר כולנו בני אדם.

מה שנראה כלכך לא צפוי, הריי זאת אני. הבן אדם הזה, הזה התמים, כבר לא!

כולם לוקחים את השינוי שלי כמובן מאליו. וכולם עושים ממנו כלכך הרבה דרמה, ויודעים משהו?

זה לא בסדר. זה לא נכון. אתם מכאיבים לי, בלי שאתם שמים לב.

אני לא מאשימה פה מישהו מסויים. או יותר נכון אני כן? אני כבר לא יודעת. זה כואב, בלי שאתם רואים.

אתם לא מנסים להכאיב, או שכן? אני כבר לא מודעת להכל.

"אם ריכלו עליך פעם הרבה? אז זה כלום לעומת מה שמרכלים עליך היום." - והמשפט הזה?

הכי הכאיב לי בעולם. ולמה? כי כלכך התעמצתי שלא ירכלו עלי, וזה הגיע.

ולמרות שזה היה לפני חודש - זה אוכל אותי. אני לא יכולה, ההרגשה המגעילה.

אם יש לכם משהו נגדי? אל תאמרו את זה מאחורי הגב, תבואו תאמרו לי מה מפריע לכם מה מפריע לכם אצלי.

ואם זה יפריע לי, אני אתקן. אני מבטיחה. ואני יודעת שלהבטיח זה משהו גדול.

וגם לא בא לי להשתנות - אני שלמה עם מי שאני! וזין על כולם! כולכם? על הזין שלי.

ויודעים משהו? כן, גם לי נמאס. אבל אני אופטימית. כי החלטתי לא להיות דכאונית.

שבוע טוב לכולכם

עם הרבה אהבה ובריאות, ואל תשכחו לחייך.

כאן עמית .ט. מעדכנת או יותר נכון מיתוש -

ואני פרקתי את שלי, ומקווה שאהבתם את העיצוב שעיצבתי לאליה.