את לא נותנת לעצמך הדמנות .

את רק פוסלת שוב ושוב .

למה הכל פסימי אצלך .

ואולי אני כן רק ילדה כמו שאת אומרת .

ואני בא - מת באמת באמת לא חושבת שיש לך סיבה לחשוב ככה ולהיות בדיכאון כזה כבד .

את מתמכרת לכאב .

זה לא בא לפגוע בך , אבל את ילדה בידיוק כמוני , אין סיבה שתרצי להכאיב לעצמך או תנסי .

מה שאני כותבת כאן זה מיועד רק לך אני לא אגיד את השם שלך ואני לא רוצה תגובות מאפחד חוץ ממך ואם זה לא נעים לך תגידי לי ואני אמחוק את זה .

אבל למה , למה להכיאב לעצמך כל כך ? אולי אני כועסת עכשיו .

אבל אני רושמת כאן מה שיש לי להגיד , כי עכשיו אני לא בהפסקה  או לא על הטלפון או בטלוויזיה , אני מקדישה זמן לך . [ כמו עוד הרבה פעמים שקשה לך לראות]

וכמה שקשה לך לראות דבריים חיובים בעצמך את כל הזמן מעדיפה להסתכל על הצד השלילי .

ואפעם לא חשבת שאולי מה שאת עושה פוגע . אני מצטערת שפגעתי בך .

בעבר או בהווה אני לא מבינה כל כך על מה הטעויות שלי .

בעבר אני כן .. אני לא יודעת, פשוט מה שאמרת היום פגע בי .

ואלי זה נכון .

אולי הגיע הזמן שאני אבין .

והבנתי .

אבל אותך אני לא מבינה .

מאיפה כל הרצון הזה הפסימי הזה ?

או תסבירי לי ?

אני ילדה אני לא מבינה אני לא פסיכולוגית .

ואני ? כן אוהבת אותך ו כ ן כן מקדישה לך זמן .

אולי לא מספיק ,אבל זו לא רק אני בסיפור הזה לא ?!

אני לא באה להעליב אותך ואם זה פוגע בך אני מצטערת.

אבל לא רק אנחנו [ואת יודעת מיי אלה אנחנו 3 אנשים ]אלה ששוגאים כאן .

אני ממש לא מנסה להוציא אותך רעה כאן או איך שאת רואה את צזה אני פשוט שואלת שאלות שאין לי תשובה עליהן .

אני מצטערת , אבל אני מבולבלת .