~אני נוסע,לא יודע,לאן לאן לאן,את היית בשבילי הכל,וזה לא היה מזמן.

איך בשניה במבט אחד,קליל וישיר .. ישר ראיתי את האור בעיניים שלך,את הדרך אליה הן משכו אותי בשניה אחת פשוטה.

רציתי כבר לחזור לראות אותם,ציפתי נורא להרגיש שוב את אותה התחושה הנעימה הזו,לאינטימיות הזו שיש בנינו.

בלי שציפיתי הרגשתי כבר בתוכך,כאילו אני הנשמה שלך גרמת לי להיות עיוורת מאהבה.יצרת מעין בועה שגרמה לי להרגיש חופשייה,

ומן קסם כזה שמשך אותי אלייך שלעולם לא חשבתי שהוא יתחיל לאט לאט להתפוגג לו ולהעילם.

כי זה היה כלכך אמיתי.לא דמיינתי שבשניה אחת כמו המבט הקליל השהיה לנו אני אכנס לתוך בועה שחורה ענקית,ולי עדיין אין מוצא,לא מוצאת שום דבר שימשוך אותי לאור.

שואלת אם ראו אותך,אף אחד כבר לא ראה,ומחפשת תרוץ לדבר עלייך ... וחולמת על כוס קפה איתך,על מה אתה חולם?  
אני נוסעת,לא יודעת,לאן לאן לאן,אתה היית בשבילי הכל,ו - זה לא היה מזמן.~