You keep saying that word. I do not think it means what you think it means |
| 9/2002
 יאללה, לעבודה
נגמר יום כיפור, נגמר הצום, עוד מעט גם החגים האלה יעברו. מחר עבודה. עוד יום סתם, השותף שלי באילת, אני לבד עם כל הנודניקים והבוס הדביל שלי. לפחות בסופשבוע גם אני אתחפף ליומיים שלושה וגם יצא לי לעבור בדיוטי פרי. צריך סיגריות...
נכנסתי עכשיו לבלוג שלי, ובאמת שזה די מצחיק. לפעמים אני יושב וכותב משהו רציני, לא אגזים ואגיד "משהו מהלב", אבל משהו קצת יותר עמוק, ואין תגובות. ולפעמים אני מקשקש איזו שטות, ופתאום ים תגובות. לא מצאתי חוקיות בענין. קטעים רציניים עוברים ללא תגובה, קטעים סתמיים זוכים להתייחסות? למה?
בעצם זה קצת כמו בחיים, כשחושבים על זה. לפעמים אנשים מגיבים דווקא לדבר הכי שולי שאמרת. זה משהו שאני צריך כבר להתרגל אליו, בגילי האו-טו-טו מופלג.
וכן, אני צם. לפעמים זה מפתיע גם אותי, אבל אין לי הסברים מוצקים לזה. יש לי אמונה מסוימת. אני רחוק מלקיים תרי"ג מצוות, אפילו לא עשירית מזה, אבל יש את הדברים שאני מאמין בהם. כשפורטים אותן אחת לאחת, קיום עשרת הדיברות זה ענין די פשוט. כנראה שזה היה פשוט מדי, אז אנשי הדת התחילו להתחכם ותקעו עוד כמה מאות הגבלות על החיים, למה שיהיה קל להיות יהודי?
דת קשה, יהדות. אנשים קשים.
הראש עוד קצת כואב לי, נראה לי שהתיבשתי קצת. נגמרה הקולה, קיבינימט. איך לא חשבתי לבדוק מה קורה במקרר לפני זה. רציתי לרשום פה ראשי פרקים מחשבון הנפש שלי. הבעיה שלא ממש ישבתי לעשות אחד, סתם אילתרתי דברים שהיו לי השנה. אני עוד אחזור לזה.
בינתיים נעשה משהו אחר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
