| 11/2009
 השאלון השבועי: האם אתן נערות משועממות שאין להן על מה לכתוב ותוקעות שאלונים מהתחת?
תסלחו לי שאני לא מתעדכן בחדשות שלכם, צוות ישראבלוג. זה בגלל שזה מעניין לי את התחת, החידושים שתקעתם פה בשנים שלא הייתי.
השאלון השבועי: האם אתן חומרניות? לא הבנתי, מה השאלה? וגברים, מה איתם? האם הנחת העבודה במערכת היא שגברים הם חומרניים בהגדרה ולכן אין טעם לשאול אותם בכלל, או להיפך? לנערות ישראבלוג הפתרונים, כנראה.
אז מה איתכם? לא הייתי פה מלא זמן. משהו השתנה? לטובה, זאת אומרת? כי לרעה בטוח משהו השתנה.
הייתו רוצה לומר שבימים אלה אני עסוק מאוד, אבל זה יהיה שקר. אני לא עסוק מאוד. אני עובד, אני חי. דברים כאלה. אני שונא אנשים שאומרים "אין לי זמן", "הייתי עסוק", "לא הגעתי לזה"...זה קשקוש. תגידו שסדר העדיפויות שלכם לא כולל את מה שזה לא יהיה שלא יצא לכם לעשות. יש לי את אותו זמן שהיה לי תמיד, אני פשוט עושה בו דברים אחרים. לא בהכרח יותר טובים, או חשובים, או משהו יותר. סתם דברים אחרים. זה קצת משתנה כשיש לך ילדים, כי חלק מהזמן מופקע ממך באיזושהי צורה, אבל לא לגמרי. אז בקיצור - היה לי זמן לכתוב, ולא בא לי, נו.
סידרתי את זה ככה שבחמישי אני עובד מהבית. הרבה עבודה אני לא מוציא מזה, אבל זה מדהים באיזו מהירות היום הזה עובר. קפה, סיגריה, שירותים - בום, צריך להוציא ילדות מהגן. תורת היחסות מכה בגדול, באמא שלי. אתמול הייתי אצל לקוח כל היום, בשעה שתים עשרה בצהריים הייתי בטוח שהגיע הזמן ללכת, רק שהקדמתי באיזה שש שעות לא כולל פקקים. איזה כיף זה פקקים, אני אוהב להסתכל על אנשים בפקקים. משהו באומללות הקולקטיבית מרטיט את האוויר סביב הנוסעים הבודדים במכוניות הליסינג. אף אחד לא נוסע עם אף אחד, כולם נוסעים לבד. הכי אני אוהב את אלה שחותכים נתיבים, רבים עם מישהו בדיבורית (במקרה הטוב), החולצה על הקולב מאחורה מתנדנדת בקצב בלימות החירום שהם נאלצים לבצע. אני ממש מצליח לראות את החיים שלהם מתקצרים, זה כמו שאיזה ספר של סטיבן קינג.
ואם כבר קינג, לא קראתי ספר טוב או ראיתי סרט טוב כבר המון זמן. אני רואה בעיקר סדרות טלוויזיה, אבל לא בטלוויזיה. זאת אומרת כן, אבל דרך המחשב. אי אוהב את המחשב הזה, הוא כזה יפה עם היציאת HDMI שלו, אני מרגיש שיש לנו קשר טוב, אני והוא. קניתי לו שלט רחוק, אנחנו רואים יחד סדרות טלוויזיה ברצף. גיבורים, פרינג', שובר שורות, סופרנצ'ורל, דם אמיתי. אחלה סדרות עושים היום, לא כמו כשאני הייתי ילד, הכי טוב שיכולת לעשות היה לקוות החופש הגדול יגיע כבר, שיהיו סדרות נורמליות. וגם אז הדבילים של ערוץ 1 היו פשוט מפסיקים לשדר את הסדרה כשנגמר החופש, כי לא צריך, יש לימודים עכשיו ויותר חשוב להחזיר את קישקשתא או שניים אוחזין, כל החרא הזה.
זה פוסט אימפולסיבי, אם לא אמרתי עד עכשיו. אני, לייק, אכתוב עד שייגמר לי האוויר, או הסבלנות, או שיבוא לי לחרבן. מה שבא קודם.
אם אני אכתוב על האח הגדול (פרויד: כמעט יצא לי "האיח הגדול". מה זה אומר לדעתך?), אני יכול לקטלג את הפוסט בקטגוריה הזאת (יש, נכון? כאילו, לא הסתכלתי בדף הבית, אבל ליבי אומר לי שזה ככה), ואז יהיו מליון קוראים מאוכזבים שבטוחים שאני הולך לכתוב על הסתומים האלה, ואני לא. טוב, לא באמת, רק באופן כללי, כי הפעם נשבעתי שאפילו לא אעבור ליד הטלוויזיה כשהזבל הזה משודר. באמת. מילא, אם היו מזדיינים שם, אבל לשבת לראות שיחות סלון של אנשים נטולי IQ, עילגים סתומים ותאבי פרסום, זה באמת מוגזם, אפילו בשבילי.
מה נסגר עם להעביר את דביר, כושלאמא של השמן הזה, מצאו כבר את המשאית שתעביר אותו או לא? ומתי יתחילו לתלות פרסומאים בכיכר העיר, יש מצב שנגיע לזה בקרוב? כי לי יש רשימה מכובדת, אני מוכן לעזור פה.
אני די בטוח שכתבתי פה פעם משהו על מאיר שטרית. האידיוט הצליח להשחיל את כולנו עם המאגר הביומטרי המחורבן שלו, ואנחנו, כבשים נחמדות שכמונו, שותקים. טוב, חוץ מכמה צדיקים שבאמת עשו קצת בלגן והצליחו לעצבן את מר שטרית כמו שצריך. אבל בסופו של דבר זה רק נדחה, ויהיה יישום חלקי, ובעוד שנתיים עובדה מוגמרת, לישראל יהיה מאגר ביומטרי רשמי. כאילו שאין מספיק מעקב במדינה הזאת, עכשיו ייכנסו לכם לוורידים תרתי משמע. גם ככה השב"כ והצבא והמשטרה והמוסד ולמען האמת כל מי שרוצה ויש לו איזה תירוץ בטחוני יכול להגיע לנתונים שלכם, ולראות כל מה שהוא רוצה. ושלא יזיינו לי את השכל עם הקטע הזה שמי שאין לו מה להסתיר אין לו מה לחשוש. גם אם אין לי מה להסתיר זה לא אומר שבא לי לשתף כל חיילת שח"מ, שוטר תנועה או יוצא מערכת הביטחון תאב כוח כלשהו. מאגר, כל מאגר, מאובטח ככל שיהיה, אחת דינו - להיפרץ ולהגיע לידיים אחרות מאלו שאמורות לטפל בו.
אני אמצא את המייל של שטרית, אני בטוח שהוא לא אוהב את העובדה שהמייל שלו זמין לציבור, אבל אני בטוח גם שהוא לא יאהב את מה שנוכל לשלוח לו בעוד שלוש-ארבע שנים, כשנדע עליו קצת, אה, יותר.
מה שכן, יש איזה השתקפות מהמסך באור הזה, זה עושה לי כאב ראש. מצד שני גם זה שאני חופר פה, זה בטח לא עוזר.
מישהו יודע אם אפשר לצבוע בגד עם דיו של דיונון? אמיתי, ברצינות. בואו נגיד שיש לי גישה לזה, מה אפשר לעשות עם זה חוץ מפסטה שחורה? שזה, אגב, נשמע לי די דוחה, למרות שאין לי שום דבר נגד דיונונים מחד ופסטה מאידך.
טוב, בגדול משלמים לי בשביל לשבת בבית ולעבוד על משהו, אז אני אעשה את זה.
נ.ב.
הכותרת זה לא משהו קבוע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
