| 10/2002
 בוא נשחק בכאילו
זה מה שאני עושה עם עצמי לאחרונה. משחק בכאילו. כאילו שאני לא עובד שם. כאילו שבפברואר אני אהיה בן 25 ולא בן 30. כאילו שאני יודע מה אני רוצה, שאני על מסלול מכוון, שאני פוגע במטרה.
כמה חבל שזה בכאילו, הה?
אני שונא את זה, אני עובד על עצמי מנטלית, לא להיכנס לחשבונות האלה, לא לעסוק בפנקסנות מטופשת, להפסיק לנסות להכניס את החיים שלי לטבלאות אקסל, לקטלג, לתייק, להשוות.
כמה חבל שזה לא הולך לי, הה?
אני חושב שבגילי אני יכול להפסיק להתבייש ולהגיד את האמת.
אני לא באמת יודע מה אני רוצה. רוב הזמן אני יודע מה אני לא רוצה. אני יודע שזה לא המקצוע הנכון בשבילי, המקום שלי עכשיו. בלי להשתחצן לרגע, אני יכול להגיד בפה מלא שזה מתחת לכישורים שלי. ביג טיים. אני יכול לנהל את העסק המחורבן הזה, למה לעזאזל אני חייב להיות החוליה התחתונה?
כמה יכול בנאדם לקלל בנסיעה לעבודה בבוקר, הה?
ABBY סגרה את הבלוג, נכון לעכשיו. לא קראתי את זה אצל אפ'חד, חשבתי לציין לפני קוראי את העובדה המצערת הזאת. באופן אישי, אני די אתגעגע.
לעזאזל, היה רעש במטבח, הלכתי לראות מה העניינים, קפץ לי עכבר בגודל חתול על השיש. מזל שזה קרה לי ולא לה, היא היתה הופכת את העולם עכשיו, במקום לישון כמו תינוקת, שזה מה שהיא עושה ברגעים אלה ממש.
צריך לקנות מלכודות עכברים, הה?
עלתה בדעתי המחשבה שהבלוג הזה הוא סוג של אוננות. אוננות מוחית, אם תרצו. אני פה מזיין במוח, לרוב לעצמי, בצורה שרק אני יודע. לא יודע מה איתכם, לי זה מאוד מזכיר אוננות. ואתם יודעים מה, כשאני קורא את עצמי, ורואה קטעים שאני שלם איתם, וקטעים סתם, זה עוד יותר דומה. כמו שיש אורגזמות טובות, טובות יותר, ולפעמים, כמה מצער להודות, גם אורגזמות סתם כאלה, שאתה תוהה לעצמך, אם זה באמת היה שווה את המאמץ, הסתם הזה.
בקצב הזה הפוסט הנוכחי יהפוך למשהו דלוח ומאכזב, ואז גם לכם לא תהיה ברירה אלא להודות בדמיון לאוננות, ולאו דווקא לsession מוצלח שלה...
השיר הבא מוקדש ל- Abby ולרונה, AKA "הבלוגים האבודים", שאולי פעם לא יהיו אבודות בחיים.
ולילה טוב, זה לכו-לם.
HAVE YOU EVER /THE OFFSPRING
Falling, I'm falling
Have you ever walked through a room
But it was more like the room passed around you
Like there was a leash around your neck that pulled you through
Have you ever been at someplace
Recognizing everybody's face
Until you realized that there was no one there you knew
Well I know
Some days, my soul's confined and out of mind
Sleep forever
Some days, I'm so outshined and out of time
Have you ever
Falling, I'm falling
Have you ever buried your face in your hands
Cause no one around you understands
Or has the slightest idea what it is that makes you be
Have you ever felt like there was more
Like someone else was keeping score
And what could make you whole was simply out of reach
Well I know
Someday I'll try again and not pretend
This time forever
Someday I'll get it straight but not today
Have you ever
Falling, I'm falling
Some days, my soul's confined and out of mind
Sleep forever
Some days, my darkest friend is me again
Have you ever
Someday I'll try again and not pretend
This time forever
Someday I'll get it straight but not today
Have you ever
When the truth walks away
Everybody stays
Cause the truth about the world is that crime does pay
So if you walk away
Who is gonna stay
Cause I'd like to think the world is a better place
When the truth walks away
Everybody stays
Cause the truth about the world is that crime does pay
So if you walk away
Who is gonna stay
Cause I'd like to make the world be a better place
When the truth walks away
Everybody stays
Cause the truth about the world is that crime does pay
So if you walk away
Who is gonna stay
Cause I'd like to think the world is a better place
I'd like to leave the world as a better place
I'd like to think the world
בפעם הבאה אני אנסה לתת לזה פירוש אישי. עד אז שאו ברכה ואל תשכחו - SAVE גם באמצע הכתיבה.
טוב, תוספת קטנה: סחתיין ליריב על הפירסומות למעלה, על זכויות הקניין למטה, ועל הרבה עבודה כפוית טובה באמצע. לא יודע אם אני הייתי מוכן לעבוד כל כך בשביל אנשים שלא אומרים תודה.
אז תודה ליריב. זהו, אני אסתום עכשיו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
