You keep saying that word. I do not think it means what you think it means |
| 1/2003
 תחלואות הסטטיסטיקה
לא יאומן מה אנשים מקבלים תמורת חיפוש פשוט בגוגל, וואלה ו-MSN. הם מקבלים דפים בבלוג שלי. מילא שזה קורה כשהם מחפשים משהו על רצח דה-האן, עמיר פרץ או משהו בסגנון, אבל האומללים האלה מקבלים אותי גם כשהם רושמים "ציצים גדולים" , "יאיר לפיד", מירב מיכאלי" בחיפוש. מצחיק. או שלא.
מה שכן, ונדמה לי שכבר קשקשתי על זה, גם כשכותבים "צבע" בגוגל מקבלים אותי. אז הנה, התביעה סיימה.
[עוד מישהו שומע את דנה אינטרנשיונל צורחת "אני ניצחתי"?]
בקצב הזה אני לא אוכל להצביע שינוי. בכל יום אני מוצא סיבה אחרת לא לעשות את זה. מלכתחילה לא הייתי שלם עם הצבעה למפלגה הזו. הפעם הסיבה היא חוסר הסכמתם, או יותר נכון, התנגדותם של חברי שינוי להצטרף למהלך החשוב אותו מובילה תנועת "תקווה לישראל", מאבק שאני גאה לומר שתרמתי לו מעט, ואני מאמין מאוד בנחיצותו וחשיבותו. המנעות מהצטרפות למהלך כזה אומרת משהו על מפלגה. משהו לא טוב, שמריח עוד פחות טוב. אם ישראל בעליה, מרצ, העבודה, הליכוד, האיחוד הלאומי, ועם אחד יכולות, מה יש לשינוי להתנגד? מילא לא לתמוך, אבל להתנגד??? שיא החוצפה. ככה דואגים למעמד הביניים? ככה מראים אחריות פרלמנטרית? מה מפריע לחברי שינוי לתמוך בקיצוץ עלויות המערכת הפוליטית? מישהו יכול לתרץ את זה בהגיון? אני לא, ואני מאוכזב ומעוצבן מזה. ואם זה לא ישתנה בימים הקרובים שינוי מפסידה את הקול שלי במחי אצבע. לא ייתכן שמפלגה תנפנף ביושר פוליטי ותתיימר להוות דוגמה בכל נושא השחיתות ומימון המפלגות, אבל לא תתן כתף לצעד אופרטיבי כמו קיצוץ שכר הפוליטיקאים ושאר בכירי המגזר הציבורי. זה לא מעמד הביניים, קיבינימט.
צרפו את החתימה שלכם לעצומה. אל תהיו בהמות כמו שינוי.
חוצפה שאין לה גבול. שלא לומר גועל נפש.
זה מה שתקווה לישראל מבקשת:
בתקופה זו של מצוקה וקיצוצים, כמהלך של דוגמא אישית ולמען סדר עדיפות חברתי-כלכלי ראוי, על המערכת הפוליטית לקצץ קודם כל בעלויות שלה עצמה. זהו עקרון העומד מעל להתמודדות בזירה הפוליטית, ולכן אנחנו שמחים להתאחד על בסיסו. אשר על כן, עם התכנסותה של הכנסת ה-16, אנחנו מתחייבים בשם המפלגות אותן אנו מייצגים לנקוט בצעדים הבאים:
· קיצוץ של 10% (יחסית לתקציב 2002) בתקציב הכנסת.
· הצעת חוק המעביר את קביעת כל תנאי העבודה וההטבות של הח"כים והבכירים לסמכותה הבלעדית של ועדה ציבורית.
· קבלת החלטה (אומנם בלתי מחייבת) במליאת הכנסת, הקוראת לועדה הציבורית לקביעת שכר הבכירים ולועדה הציבורית לקביעת מימון המפלגות להחליט על קיצוץ של 10% בשכר ובמימון.
· הצעת חוק (או תיקון לחוק) אשר יאפשר לועדות הללו להחליט על קיצוץ ברוב קולות (במקום הצורך הקיים בהחלטה פה אחד), ואשר יצרף לועדות נציג של השכבות החלשות.
· הצעת חוק המגביל שוב את מספר השרים המקסימלי ל-18 והמבטל את תפקיד סגן שר (או לכל הפחות מגביל את מספר סגני השרים ל-4).
אלה החלאות:
המפלגות הערביות והחרדיות לא הגיבו לפניות, המפד"ל לא הביעה ענין, ושינוי התנגדה.
מילא החרדים והערבים. מילא המפד"ל. אבל שינוי?
טוב, עצבנתי את עצמי מספיק. רשמית אני קול צף. אין לי למי להצביע. חרא.
נגמר קצת הלחץ מהמבחנים. עכשיו נמתין לתוצאות.
[חשש כבד, גדי. אכן, מיקי, תמונות קשות]
זהו לבינתיים. אולי אחר כך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
