| 4/2003
 חרדות קיומיות
פתאום שמתי לב שיש בישראבלוג קטגוריות לבלוגים ונחרדתי. לא קיטלגתי את עצמי, אבל מה אם זה קורה אוטומטית? מה אם קיטלגו אותי ללא ידיעתי? ואולי שמו אותי בבלוגים של שלושים ומשהו, מה אני אעשה עכשיו? היסטריה. אי לכך ובהתאם לזאת אני מסרב למלא ולו קטגוריה אחת עלובה משלל הקטגוריות שיריב הואיל ובנה. אני רוצה קטגוריה משלי, אלה שלא יודעים למה התחילו אבל ממשיכים בכל זאת.
ואכן, אני לא מאכזב, ולא מצליח להכין ממ"ן אחד מסריח יותר מיומיים לפני מועד ההגשה. נעזוב את זה שהיה לי חופש מפה ועד להודעה חדשה, נעזוב את זה שאני לבד בבית ולא יכול להשתמש בתירוצים שמפריעים לי, שהטלוויזיה בווליום שבדרך כלל שמור להצגות פרטיות ללוקים בשמיעתם, שהטלפון לא מפסיק לצלצל. שום דבר מכל אלה לא קורה, ואני בשלי, עושה הכל חוץ ממה שצריך. אני במקומי מעיף אותי. מזל שבאוניברסיטה הפתוחה צריך להגזים לגמרי כדי שיעיפו אותך, אחרת לא הייתי פוגש את כל אותם יצורים מקסימים, פליטי מערכת החינוך וחבריהם שלא סיימו 12 שנות לימוד. ובגלל זה הם שואלים שאלות אידיוטיות עד שעיני המרצה מתעגלות בתדהמה, היא מחסירה פעימה ואז נזכרת איפה היא עובדת.
והערב בפינת ה- STFU:
אלוף דן חלוץ, מפקד חיל האוויר הישראלי, בראיון למוסף "ידיעות אחרונות".
"היו לנו מטרות מסומנות בעיראק"
"היה תיאום בינינו לבין האמריקנים בקשר לתגובה במקרה שנותקף"
יאללה יאללה, דחוף את זה. זה כמו הילדים האלה, שרגע לפני שילד גדול יותר מפרק להם ת'תחת במכות בא מישהו ומפריד, ואז הם אומרים "מזל שהפרידו, הייתי מביא לו מכות, עוד מעט הייתי הורג אותו".
אז מפקד חיל האוויר הישראלי, אולי עדיף שתנסה לחסוך כמה שקלים ממסיבות השחיתות של החיל שלך, ובהזדמנות זו, קח גם את שאר המומחים שדיברו הרבה בלי להגיד כלום במשך כל (!) זמן הלחימה בעיראק, ואם אפשר, קח גם את קודמך בתפקיד, המומחה-לכל-דבר-החל-מטיסות-בחלל-וכלה-בתקיפת-יעדי-מימשל-בעיראק, אלוף במיל' איתן בן אליהו, האיש והחליפה.
ראיתם פעם אלוף שלם שותק? לא? אז בבקשה!
אני הולך לקרוא את המוסף הכלכלי. בטח גם על זה יהיה לי מה להגיד.
בעלת הבית מאיימת להביא גנן ושאני אשלם את החשבון.
בהזדמנות זו אני רוצה להגיד לך, שק תכשיטים מקומט וקמצן שכמותך, שהגינה נראתה ככה גם לפני שעברתי לפה, שרדפתי אחרייך שבועיים עד שהביוב כמעט נכנס לי לתוך האמבטיה, רק כדי לגלות שכבודה הוד-קמטוטיותה נמצאת בחו"ל, ולא רק זה, גם עברה דירה. לא רק שאני לא משלם, אני גם לא אעשה את זה בעצמי. כיסוח קוצים בא קצת אחרי טיפול שורש בסדר העדיפויות שלי, וזה לא מעניין אותי שלפני שבאתי לפה הגינה שלך זכתה בפרסים. הנה, קחי פרס, זכית בתואר "קמצנית השנה 2003". כלבה.
עכשיו שמתי לב שיריב החזיר את האפשרות לראות את מקורות הכניסה האחרונים לבלוג שלי. זה תמיד מצא חן בעיני. אז קודם כל תודה למי ששם קישור אלי. בפעם האחרונה שבדקתי הבלוג של מרגי כיכב בתור המקפצה לבלוג שלי. הפעם זה E. הכי מצחיק זה החיפושים בגוגל. מישהו הגיע אלי דרך החיפוש "צבע עיניי". כך במקור. מאיפה לי לדעת מה צבע עניך, יא אהבל. מי בכלל מקליד חיפוש כזה, מה נראה לכם, שהאינטרנט זה מגדת עתידות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
